דן מאורס אך חושש מהאפשרות להפסיד
מהי חרדת החמצה, כיצד היא פוגעת באיכות החיים וברמת הסיפוק שנרגיש מהקשר הזוגי, ומה ניתן לעשות במקרה שהיא משתלטת לנו על ההנאה ממערכת היחסים?
דן ורווית (השמות האמיתיים שמורים במערכת) הם זוג צעיר שעומד לפני מיסוד הקשר ביניהם. הם הגיעו אליי לטיפול מכיוון שדן התחמק באופן עקבי מלקבוע תאריך לחתונה, וכל הזמן ביקש לדחות את המועד. במהלך הפגישות לא יכולתי שלא לשים לב שדן אינו יכול להניח את הטלפון הנייד, ומקדיש יותר זמן אליו מאשר לנעשה בטיפול. אבחנתי את דן כסובל מפחד מהחמצה, תופעה שנקראת גם FOMO. תופעה זו מאפיינת זוגות רבים בשלבים שונים של הזוגיות, שמלינים (שניהם יחד או כל אחד לחוד) כי הם מרגישים שהזוגיות גורמת להם "לפספס" דברים אחרים בחייהם, ובתשובה לכך הם כל הזמן עסוקים בלהתמרמר על החמצותיהם.
FOMO היא מלה שהוכנסה למילון בשנת 2013, בעקבות ריבוי אנשים החשים פחד מהחמצה. פחד זה נובע מכך שההחלטה לבחור דבר מסוים נושאת עמה ויתור על דברים אחרים, כך שככל שליחיד יש יותר אפשרויות, כך גדל החשש מלהפסיד הזדמנויות אחרות. דן עצמו סובל מחרדה חברתית. הוא נמצא בתלות גמורה במכשירים האלקטרוניים, שמא יפסיד אירוע או הזדמנות. הוא מתקשה לקבל החלטות ומאוד מהסס בחייו, עד כי לעיתים הוא אינו מחליט כלל ונמצא במצב עמום. הוא עסוק כל הזמן באירועים חיצוניים עד כי הוא מתעלם מעולמו הרגשי, ממחשבותיו ורגשותיו.
כאשר שאלתי אותו מה הוא מרגיש כלפי רווית, ענה: "אני לא יודע, החברים שלי מעלים תמונות לפייסבוק ולאינסטגרם עם בנות הזוג שלהן ונראה שהיחסים שלי פחות טובים משלהם". מחקרים שנערכו בארה"ב מצביעים על כך שדור ה-Y (ילידי שנות השמונים והתשעים) נענים כמעט לכל הצעה בשל חששם להחמיץ הזדמנות. ההשתתפות המוגברת באירועים והחמצת אירועים אחרים יוצרת מרוץ בלתי אפשרי שלא יודע שובע, בו דן רוצה לצבור כמה שיותר חוויות שמא יפסיד, אך תחושת ההחמצה מקננת בתוכו ללא הפסקה. כתוצאה מכך, איכות חייו נפגעת ורמות הסיפוק ושביעות הרצון שהוא מרגיש מהחיים יורדות. נוסף על כך, מתעוררות אצלו מחשבות טורדניות שלא נותנות לו מנוח.
תהיות וספקות
תהיות וספקות הם חלק אינטגרלי מכל זוגיות. כדי להתמודד איתן יש לעבוד על הקשר, להיות קשובים לשינויים ולצרכים המתהווים, לגייס מאמצים אישיים וגם לערוך ויתורים. על בני הזוג לגלות ערנות למחשבות, לעבודה על הרגשות ולהסתכלות פנימה על תהליכים המתרחשים בכל אחד מהם, במקום להיות כל הזמן עסוקים בהסתכלות החוצה ובעריכת השוואות לאחרים, שמא יפסידו דבר מה.
תחנות בהן יש סכנה ל-FOMO בזוגיות
תחנה ראשונה - הכרויות: בעולם האינטרנט לכאורה יש אפשרויות להיכרויות רבות. הסובלים מ-FOMO ממהרים להחליף פרטנרים ולא מספיקים להגיע להכרות מלאה עם האדם שמולם, מאחר ובמחי אצבע ביכולתם למצוא את הפרטנר הבא. כתוצאה מכך, הם עלולים להחמיץ הזדמנות לקשר אמתי.
תחנה שנייה - היסוס לגבי מיסוד הקשר: בחירת בן/ת זוג טומנת בחובה תחושת החמצה של בן זוג יפה יותר, חכם או מוצלח יותר. בשלב זה נמצא דן ביחסיו עם רווית.
תחנה שלישית - זוגיות מתמשכת: זוגיות כרוכה בשינויים רבים ובהשקעה אישית וזוגית. ברשתות החברתיות אף פעם לא תהיה תמונה של מריבה זוגית או משפחתית, וכמעט שלא ייכתבו פוסטים המתארים קונפליקטים בזוגיות. ולמרות זאת, מי שחי בתחושת החמצה נוטה לחשוב שאצל אחרים הכול זורם ויפה. הוא מרגיש שהוא לא רוצה לפספס את הכיף שמחכה לו בחוץ, שואף שגם חייו ייראו כך, ולכן נוטה להשתחרר מהמערכת מהר מדי בלי לעבוד על הקשר.
מה ניתן לעשות?
הסופרת כריסטינה קרוק הגתה את המושג הנגדי – JOMO, שמשמעותו: ההנאה שבהחמצה. לדידה, לא רצוי להיות מעודכנים כל הזמן ברשתות החברתיות. בני הזוג צריכים ליהנות מהפספוס שבהחמצה, על ידי מינון השימוש באמצעים אלקטרוניים, צמצום השימוש באפליקציות והקצבת זמן מוגדר לשיטוט ברשת, שלא יבוא על חשבון הפעילות שמחוץ למסכים.
רווית ודן צריכים לנהל שיח עם עצמם ולא עם העולם הדיגיטלי. בשיח זה עליהם לברר איזה חיים הם רוצים לחיות ואיזו איכות חיים הם שואפים להשיג. עליהם לחיות חיים ממשיים ולא וירטואליים. ליצור מפגשים חברתיים פנים אל פנים ולא דרך מסרונים. כל אחד מהם צריך לאפשר לעצמו לחוש את כל הקשת של הרגשות, לשוחח על כך ולעבד את התחושות והמחשבות שעולות אצלו לגבי החיים האישיים והזוגיים. והכי חשוב – לתת הזדמנות של ממש לדרך שבה בחרתי, וליהנות מפירות הבחירה, במקום להתמקד במה שאולי הפסדתי במהלך הדרך.
רונית כהן זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת
