4 ניסויים ישראלים עם חיידקים ישוגרו לחלל
על-פי התכנון, השיגור יהיה באוקטובר מגינאה הצרפתית. אחד הניסויים, של בית החולים שיבא, יבחן יכולת חיידקים להפגין עמידות לאנטיביוטיקה בהיעדר כוח הכבידה. שלושת הניסויים האחרים הם של הטכניון והאוניברסיטה העברית
ארבעה ניסויים רפואיים של חוקרים ישראלים ישוגרו לחלל בחודש אוקטובר מגינאה הצרפתית על גבי משגר של סוכנות החלל האירופית. מדובר במיזם משותף למשרד המדע והטכנולוגיה, חברת "ספייס פארמה" הישראלית, וחוקרים מהארץ ומאיטליה.
אחד המחקרים שזכה לכרטיס הטיסה היוקרתי לחלל הוא פרי עמלו של חוקר מבית החולים שיבא, בשיתוף עם חוקר איטלקי. המחקר צפוי לבחון את תהליך התפתחות העמידות של חיידקים נגד אנטיביוטיקה בחלל, כאשר הם נמצאים בהיעדר כוח כבידה. המחקר יתבסס על חשיפת החיידקים לשני סוגי אנטיביוטיקה ויעקוב אחר ההתרבות שלהם והיכולת של חיידקים שונים לפתח עמידות. תוצאותיו עשויות לשפוך אור על המנגנונים, שבאמצעותם מתמודדים חיידקים עם אנטיביוטיקה.
פרופ' אוהד גל-מור, ראש המעבדה לחקר מחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, סיפר: "יש הרבה שאלות מחקריות רלוונטיות על ההתנהגות של חומרים ביולוגיים וכימיים בחלל, כאשר הם בהיעדר כוח כבידה. לפרויקט הנוכחי הוגשו מספר גדול של הצעות למחקרים והניסוי שלנו הוא אחד מהארבעה שנבחרו. כוונתנו היא לבחון את עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה כאשר הם בחלל. ארגון הבריאות העולמי, לצד ארגוני בריאות ומחקר נוספים, מגדירים את הנושא כ'אתגר הקליני החשוב ביותר' של השנים הקרובות. הבעיה הזו מדירה שינה מעיניהם של חוקרים ורופאים ואנו עומדים מולה כמעט חסרי אונים".
אז למה חשוב לבצע ניסויים רפואיים בחלל? פרופ' גל-מור מסביר: "כדי להבין את התהליך שבמסגרתו חיידקים רוכשים עמידות לאנטיביוטיקה, אנחנו מחפשים להבין אילו תנאים משפיעים עליו, ואחד התנאים שעשויים להשפיע הוא כוח הכבידה. אם נבין טוב יותר מהי תרומת כוח הכבידה לתהליך, נוכל לפתח אמצעים חדשניים כדי להתמודד עם התפשטות העמידות בקרב חיידקים גם על כדור הארץ. כל התחום של מחקר ביולוגי בחלל נמצא עדיין בחיתוליו והיכולת של מרכזים רפואיים ומעבדות מחקר לשלוח ניסוי מסוג זה היא באמת נדירה וייחודית".
מבין שלושת המחקרים הנוספים ששותפים למשימה, שניים נהגו על ידי חוקרי הטכניון, אחד מהם יעקוב אחר המהירות שבה אנזים, חלבון שתפקידו לבצע תהליכים כימיים בגוף, מפרק שאריות חיידקים מחוללי מחלות. תוצאות המחקר הזה יכולות לסייע בהבנה כיצד נכון לבצע תהליכי חיטוי ומלחמה בחיידקים.
מחקר נוסף מהפקולטה לרפואה של הטכניון יבחן את האופן שבו חלבון "אלבומין" נצמד למולקולות בדם, תהליך בעל חשיבות רבה על פעילות המערכת החיסונית.
המחקר הרביעי של האוניברסיטה העברית יבחן תופעת "קיפול" של מולקולות DNA, מה שעשוי לשפוך אור על תופעת ההזדקנות של תאים בגוף האדם.
מכיוון שאין צוות אסטרונאוטים אנושי שילווה את המשימה, כל המחקרים ינוהלו בשלט-רחוק על ידי המעבדה של חברת ספייס-פארמה הישראלית. גיא סמבורסקי, אחראי יישומים כימיים ותרופתיים בחברה, סיפר: "זו המשימה החמישית של החברה לחלל מאז היווסדה. הניסוי הזה הוא פני העתיד של היכולת לחקור מחלות ולפתח תרופות חדשות, שיכולות להוות פריצת דרך בינלאומית". סמבורסקי הוסיף: "אין ספק שאנו בתחילת מהפכה שבה הגישה לחלל אינה רק נחלתן של מעצמות, אלא גם של אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות תרופות. זו תחילתה של מהפכה ואנו גאים להיות חלוצים בהנגשת המחקר בחלל לאקדמיה ולתעשייה".
לפנייה לכתב/ת 
