חרוט בבשר
מה הקעקוע שלכם אומר עליכם?
קיבצנו לכם חמישה מקרים של קעקועים, דרכם תוכלו ללמוד איך לשפוט אדם במהירות שיא רק על פי הקעקועים שלו, בעיקר בסביבה של הורדת חולצות, בה ממילא השיפוטיות עובדת שעות נוספות (ים, בריכה, MMA, מלתחות חדר הכושר, הדאנג'ן). קראו בעיון, כעסו בנחת, וחפשו אותנו בסיבוב.
CARPE DIEM
האמרה הלטינית שאמורה להוריד אותנו מהעץ של פנטזיות על חיי נצח, מכתיבה לנו לנצל כל יום עד תום, כאילו היה היום האחרון שלנו.
אם אכן נלך על פי הגישה הזאת, לא נתכנן דבר לגבי העתיד שלנו, ונשאר על הספה, בעננת עשן, שלט לפלייסטישן ביד אחת, וסודה בלי גזים ביד השניה.
לדעתנו: אנשים עם הקעקוע הזה הם אנשים שוויתרו. אתה חי רק יום אחד בכל פעם, כי אין דבר שמבעית אותך יותר מהעתיד.
יוצאים מן הכלל הם אנשים שקעקעו את האמרה לאחר שעברו חווית סף מוות, אלא אם גם מה שהם עושים עם היום שלהם זה כלום ושום דבר.
∞ קעקוע אינפיניטי
האינסוף, או לחובבי החשבון שבינינו, ה-א' אפס, הוא קעקוע טרנדי ברמה של אותיות סיניות. למי אין קעקוע אינסוף!
הקעקוע נצפה בעיקר על אמהות ובנותיהן, כקעקוע הקשר ביניהן.
למי שלא אוהב מתמטיקה, ישנו פירוש קבלי (איך לא), בתורת הסוד היהודית, מכונה התגלות האל כמקור של "אור אין סוף", כלומר כבלתי נתפס ובכל זאת השורש של הנתפס אצלנו כאין סוף. בגדול, לא הבנו גם, אבל אנחנו בעיניין.
האינסוף הוא מושג שיכול למוטט אדם - רק חשבו על הגודל שלכם והמשמעות שלכם לעומת האינסוף.
אם אתם לא נרקסיסטים מוחלטים, אתם עלולים להתעלף. לכן, בפוגשכם אדם עם קעקוע אינסוף, אתם מוזמנים לומר לו שהוא אמיץ מאד.
קשה לחיות יום שלם עם הידיעה - ועוד מקועקעת עליך - שאתה שבריר של כלום ושום דבר. שאפו.
ONLY GOD CAN JUDGE ME
זהו קעקוע מוכר וידוע של אי נטילת אחריות. אני אעשה את מה שאעשה, אתם יכולים להרגע ולא להעיר לי, כי בסופו של דבר את הדין אני נותן לפני בורא עולם.
להזכירכם, אפילו ביום כיפור צמים רק על עניינים שבינו לבין הקב"ה, בזמן שאת האינטריגות האנושיות שלנו השם מותיר לנו לפתור לגמרי בעצמנו, בעזרת מילה קטנה וקשה שהולכת בערך ככה: "סליחה". לא סליחה "אם" פגעתי, המוכר יותר אצל מאנייקים, אלא "סליחה".
אותה קבוצת ONLY GOD CAN JUDGE ME מורכבת ככל הנראה מאנשים שעשו בחייהם דברים גבוליים, מהם החברה סולדת; ריצו זמן בכלא, הרוויחו על סמים, רקדו על עמודים וכן הלאה וכן הלאה.
הקעקוע הוא מן אמירה בלי לדבר: "חסוך ממני בולשיט, אל תתחיל אפילו". אלא שבמקום זה, הקעקוע הזה מתפקד כתמרור אזהרה: "שימו לב, עשיתי פעם משהו בעייתי, אני מפחיד". מעז יצא מתוק או מקועקע יצא מצינוק? החלטה שלכם.
קעקוע של מולקולה של סרוטונין או דופמין
שתי אפשרויות כאן. או שמדובר בבן אדם שעושה המון סמים ורוצה שתדעו את זה עליו *בלי* שהוא יאלץ לקעקע על עצמו שדון קופץ על פטריה, כי אנחנו כבר לא בשנת 2000.
או שמדובר במישהו בדיכאון מתקדם, שמתגעגע לאותן מולקולות שאחראיות בגדול על אושר.
הקעקוע אסתטי, נקי, קווי, בלתי נסבל. תוכלו להשתמש בסימון הזה כדי לברור אנשים מחייכם. לא רוצים סטלנים שמתיימרים להיות עם מוח? לא רוצים דכאוניים שעונדים את הדכאון שלהם כמו תכשיט? שימו לב מה חרוט להם על העור. ראו הוזהרתם.
מנדלה בין השדיים
זוכרים את הטרמפ-סטמפ, הקעקוע שנשים עשו בגב התחתון? לרוב טרייבל, לפעמים הגיע בעסקת חבילה עם קעקוע של שני דולפינים סביב הטבור? בגדול, אווירת קעקוע חינה בטיילת באילת שאהבת והחלטת להשאיר.
אז אף אחת כבר לא עושה את זה יותר כי מסתבר שזה ימנע הזרקת אפידורל בזמן הלידה, לכן בנות שרוצות לסמן את עצמן כחופשיות, יפות ובטוחות בעצמן, כאלו שרוצות קריצה שחרוטה בבשר, עושות היום את הטרמפ-סטמפ שלהן מתחת לחזיה.
היה גם שלב ביניים בו האוכלוסיה הספציפית הזו קעקעה פפיונים על היריכיים מתחת לישבן. אנחנו היינו בעד.
מי שעושה כזה - שאפו. למי שבכל זאת רוצה טרמפ-סטמפ מסורתי, אפשר לעשות אותו אם את משאירה חור למחט באמצע. תחשבו על זה.
לפנייה לכתב/ת 
