ועדת השחרורים על הסירוב לשחרור צבי גור: "ספק אם ראוי לכך"
הוועדה, שדחתה לפני כשבוע את בקשתו של רוצח הילד אורון ירדן לשחרור מוקדם, פרסמה את נימוקיה: "בשים לב לנסיבות החמורות והבלתי נתפסות של העבירות שביצע, יש כדי לפגוע באמון הציבור"
ועדת השחרורים שדחתה את בקשתו של צבי גור, רוצח הילד אורון ירדן, לשחרור מוקדם, פרסמה אחר הצהריים (ב') את נימוקיה. עד כה ריצה גור 39 שנות מאסר מתוך 45 שנגזרו עליו.
"אנו סבורים כי שחרורו של האסיר שש שנים לפני תום מאסרו, בשים לב לנסיבות החמורות והבלתי נתפסות של העבירות שביצע, יש בו כדי לפגוע באמון הציבור, ובעניין זה אין בחלוף הזמן כדי להקהות את אותו חוסר אמון שחוק שחרור על תנאי מתכוון אליו". בנוסף קבעה הוועדה בנוגע לעמדת נפגעי העבירה כי "התמונה המצטיירת היא כי כל אחד מבני המשפחה שילם מחיר פיזי, כלכלי ונפשי קשה מנשוא בעקבות הרצח".
עוד קבעה הוועדה כי "ניתן לומר ששחרורו של האסיר לא יסכן את שלום הציבור, אך ספק אם ניתן לומר גם שהוא ראוי לשחרור. הוועדה השתכנעה כי מדובר באסיר ששחרורו לא יסכן את שלום הציבור. אשר להיותו ראוי לשחרור, הרי שבשים לב לעבירות החריגות בחומרתן שביצע; בריחתו מן המאסר והאופן הלא אמין שבו הוא עדיין מתייחס לרקע לביצועה; המידעים המודיעיניים בעניינו שהביאו להפסקת חופשותיו בין השנים 2005 ל- 2010; כמו גם אופן התנהלותו ותגובותיו בכל הנוגע למעשים שהובילו להדחתו מהשיקום הפרטני- לנוכח כל אלה ספק אם ניתן להגדירו כמי שראוי לשחרור".
בנימוקיה הטילה הוועדה ספק בכך שהרוצח לקח אחריות אמיתית על מעשיו: "קשה שלא להזדעזע, גם בחלוף שנים רבות מן הסברה שהעלה האסיר שאורון ז"ל נהנה בחברתו, לא רצה לחזור לביתו, וזאת במשך מספר ימים, עד שהומת בחוסר זהירות בעת שהושתק. הזאת נטילת אחריות שניתן לצפות ממי שמתיימר להעיד על עצמו כי חל בו שינוי בולט וממשי לאחר שנות טיפול רבות במסגרת הכלא? הוא הדין במנגנון ההמתה.
"אנו סבורים כי לא ניתן לומר בשום אופן על האסיר שחל בו שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו. האסיר נמנע במשך כל שנות מאסרו מלעסוק במעשיו הנוראיים ולהביט נכחה במציאות הנשקפת במראה. הוא מאמץ שנים רבות ועד עצם היום הזה גרסה דמיונית, סיפור מעשה חלופי, ככל הנראה כדי להגן על עצמו ולאפשר חיים תקינים ככל האפשר".
בדיון ייצגו את המדינה עורכות הדין גנית גדות כרמי ועינת בניטה מפרקליטות מחוז מרכז.
צפוי לסיים את מאסרו לכל המאוחר ב-2025
גור, כיום בן 72, פגש ב-1980 את אורון ירדן בן ה-8 במרכז המסחרי בסביון ופיתה אותו לעלות למכוניתו. כעבור שלושה ימים חנק אותו למוות ולאחר מכן התקשר להוריו ודרש כופר.
גור השאיר את גופתו של ירדן במכונית בפתח תקווה ונסע להוד השרון כדי לקבל את דמי הכופר. למחרת חזר למכוניתו וקבר את אורון ירדן בנתניה. גור חמק מהבלשים במשך חודש וחצי, אך הכסף שקיבל היה מסומן והוא זה שהוביל בסופו של דבר למעצרו.
ב-1980 נידון גור למאסר עולם בגין עבירת הרצח שבה הורשע. כמו כן, הוא נידון לעונשים נלווים שהסתכמו ב-34 שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירות נוספות, בהן שתי עבירות חטיפה ועבירת סחיטה באיומים. עונשים אלה נגזרו בחופף לעונש מאסר העולם שהוטל עליו. ב-1999 נקצב עונשו של גור ל-45 שנים, כך שהוא צפוי לסיים את מאסרו לכל המאוחר ביוני 2025.
לפנייה לכתב/ת 
