כל השיטות שעובדות: כך תוכלו לאמן את המוח

האם ישנם חומרים או מכשירים שיכולים להפוך אותנו לחכמים ויעילים יותר? האם אפשר לאמן את המוח כמו שמאמנים שרירים אחרים בגוף? השאלות הללו מעסיקות מדענים קרוב ל-100 שנים, ויש להן השלכות על החיים של חולים רבים שתפקודם הקוגניטיבי נפגע בעקבות מחלה או פגיעת ראש.

בשנים האחרונות טיפולים ופיתוחים שונים זלגו גם לשוק הרחב - אנשים בריאים המבקשים למצות את הפוטנציאל המוחי שלהם כדי לתפקד טוב יותר בעבודה, בלימודים ובכלל בחיים. נתון זה לא מפתיע בהתחשב בעלייה בכמות התפקידים בתעשייה הדורשת למידה מתמדת ועיבוד של מידע רב לאורך שעות היום.

קיראו עוד:

לשמור על פעילות המוח. שיטות שמגבירות יעילות(צילום: shutterstock)

המירוץ ההמוני אחרי מוח על הצמיח תעשיות ששוות מליארדים. על פי דו"ח שפורסם השנה, תעשיית הנוטרופיקס לבדה (Nootropics: שם כולל לתרופות, חומרים ותוספי תזונה משפרי-קוגניציה), שווה קרוב ל-1.5 מיליארד דולר אמריקאי. לצידה, תעשיית ענק של אפליקציות מובייל ומשחקי מחשב, המבטיחים לשפר את יכולת הריכוז, הזיכרון, חדות החשיבה והאינטליגנציה הכללית של עשרות מיליונים המשתמשים בהם.

למרות ההיגיון המשכנע מאחורי כל שיטה ושיטה, מסתבר שלחלק גדול מההבטחות אין הרבה תמיכה מדעית. גם כאשר יש תמיכה מדעית, התמונה מורכבת למדי בגלל שמחקרים שונים נעשים על אוכלוסיות שונות: כדור שמשפר זיכרון בחולי אלצהיימר לא בהכרח ישפר זיכרון באנשים בריאים. זה כמובן לא מפריע לחברות מסחריות המשווקות "מוצרי חוכמה" למיניהם לפזר הבטחות על בסיס מחקרים שאינם רלוונטיים לאוכלוסיית היעד שלהן.

מה עומד מאחורי כמה מהשיטות הפופולריות ביותר?

אימון קוגניטיבי

אימון קוגניטיבי נעשה לרוב כמשחק או תוכנת מחשב המתרגלים זיכרון, קשב ויכולות קוגניטיביות אחרות. המחקרים בתחום מראים שלאחר תרגול אנשים מצליחים לשפר את היכולת אותה הם תרגלו, לפעמים באופן משמעותי. מפתה לחשוב שהיכולת, שתורגלה בהצלחה אל מול המחשב "מועברת" אטוטומטית לעולם האמיתי ומשפרת את האופן בו אנחנו לומדים ועובדים.

הממצאים בתחום אינם חד משמעיים והרבה מהם מראים שהעברה כזאת פשוט לא קיימת. זאת אומרת, שגם כשמצליחים לשפר את הביצוע באותה תוכנת מחשב, לאו דווקא נצליח לזכור טוב יותר שמות של אנשים חדשים או מספרי טלפון בחיי היום-יום.

מקור נוסף לקושי בפירוש הממצאים, הוא השונות הגבוהה בין פרוטוקולי אימון והאפליקציות השונות: מי מבטיח שאותה אפליקציה שרכשנו מבוססת על פרוטוקול אימון שנמצא יעיל במחקר?

תועלת: נראה שלאימון קוגניטיבי יש פוטנציאל לשפר יכולות קוגניטיביות שונות, אך השוני הגדול בין המוצרים בשוק מקשה על גיבוש מסקנה כללית. כלל האצבע הוא לקחת בערבון מוגבל הבטחות לשיפור משמעותי או ריפוי. דוגמה לכך היא אפליקציית Lumosity המגלגלת מיליוני דולרים בכל שנה. בפרסומות היא הבטיחה למשתמשים שלה שיפור בלימודים, בעבודה, ועזרה בהתמודדות עם אלצהיימר. הוועדה הפדרלית לסחר בארה"ב קבעה שלטענות החברה אין ראיות מדעיות והיא נאלצה לשלם קנס של מיליוני דולרים.

עלות וסכנות: הסכנות העיקריות - בזבוז של זמן וכסף במידה והאימון לא אפקטיבי.

שורה תחתונה: מדובר על שיטה בטוחה וזולה יחסית עם פוטנציאל חיובי ולכן ההתנסות אינה מזיקה. זיכרו, שהצלחה ויעילות אינן תלויות ביכולת קוגניטיבית אחת ולכן כדאי להתנסות במגוון רחב של סוגי אימון.

שיפור בזיכרון. לא בטוח שהשיטה יעילה לכולם(צילום: shutterstock)

"כדורי חוכמה" (נוטרופיקס)

זהו לא סוד שסטודנטים נוהגים להשתמש בריטלין ותרופות מרשם אחרות, כדי לשפר ביצועים בלימודים ומבחנים, גם אם אינם מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז. למרות שמחקרים מראים שתרופות כאלו אכן משפרות ביצועים של אנשים בריאים, הן מגיעות עם תופעות לוואי לא נעימות.

לא מפתיע שלצידן צמח שוק של תוספי תזונה המבוססים על תמציות צמחים וחומרים טבעיים. אלו מבטיחים לשפר ריכוז, זיכרון ואינטליגנציה, עם תופעות לוואי מינימליות. מי לא היה רוצה להיות חד, עירני וחכם יותר תמורת כמה עשרות שקלים בחודש, בעיקר כשאותם תוספים ממותגים כטבעיים ולכן נתפסים, לעיתים שלא בצדק, כבטוחים?

תועלת: למרות ההבטחות והבטיחות הגבוהה יחסית (ביחס לתרופות מרשם) גם כאן המחקרים מאכזבים. כמה מתוספי התזונה הפופולריים ביותר, הכוללים תמציות צמחים כגון גינקו בילובה ופשטה שרועה (צמח בר עשבוני ממשפחת הלועניתיים), או תוספים המבוססים על אומגה 3, לא נמצאו יעילים בשיפור תפקודים קוגניטיביים. במחקרים שכן מראים תוצאות חיוביות, בדרך כלל מדובר על שיפור קטן ונקודתי – כזה שלא ממש מצדיק נטילת כדורים יומיומית.

עלות וסכנות: עלות כספית חודשית לא מבוטלת ותופעות לוואי כתלות בתוסף התזונה המסוים. למרות שתוספי תזונה נשמעים פחות מזיקים מתרופות מרשם, לא מומלץ להשתמש בהם מבלי להתייעץ עם הרופא המטפל.

שורה תחתונה: הראיות ליעילות של תוספי תזונה כמשפרי-קוגניציה רחוקות מלהיות אופטימיות. דווקא את משפר הקוגניציה המבטיח ביותר אתם כבר מכירים: קפה. קפאין הוא מעורר עצבי שנמצא יעיל בשיפור זמני תגובה ויכולת הפניית קשב, ומסוגל לפצות במידה מסוימת על מחסור בשינה. הוא נחשב בטוח וזול יחסית לתוספים האחרים.

גרייה חשמלית מוחית (tDCS)

בשיטה זו מצמידים לראש אלקטרודות באיזור מסוים ומעבירים זרם חשמלי נמוך שעובר דרך רקמות המוח. מנגנון הפעולה פשוט: גרייה חשמלית באיזור המטרה צפויה לשפר את התפקוד שעליו אחראי אותו האיזור. מכשירי גרייה מוחית חוללו מהפכה בחקר המוח כי הם מאפשרים להשפיע על הפעילות החשמלית, ולא רק למדוד אותה, בצורה בטוחה יחסית.

מכיוון ש-tDCS עדיין אינו מוגדר כמכשיר רפואי ניתן לרכוש אותו בקלות באינטרנט. קיימות קהילות און-ליין תוססות של משתמשים שרכשו או בנו בעצמם, מכשיר גרייה מוחית. הם מחליפים ביניהם "מתכונים" הכוללים את מיקום האלקטרודות, עוצמת הזרם החשמלי, תדירות הטיפול האופטימלית והתרשמות שלהם מהתוצאות.

תועלת: המחקר בתחום מראה שגרייה חשמלית מוחית יעילה לשיפור יכולות קשב, זיכרון ופונקציות ניהוליות. עדיין לא ברור האם השיפור נשמר לאורך זמן ומהם הפרמטרים המומלצים לשימוש.

עלות וסכנות: עלות חד פעמית של כמה מאות שקלים. תופעות לוואי כוללות כאבי ראש, בחילות, גירוד בעור, ועוד. אין מספיק מחקר על הסכנות וההשפעות בשימוש לטווח ארוך ולכן שימוש ביתי נחשב מסוכן.

שורה תחתונה: יעיל יחסית לשיטות האחרות אבל הסיכון גבוה ולכן לא מומלץ לשימוש ביתי. מחקרי גרייה מוחית עוברים ביקורות של ועדות אתיקה ונערכים על ידי אנשי מקצוע מיומנים, המעבר ממעבדת המחקר לשימוש ביתי בשיטת "עשה זאת בעצמך", כשמדובר בזרם חשמלי העובר דרך הגוף – סכנת נפשות.

הידרדרות קוגניטיבית בגיל מבוגר. הגירויים שיכולים לעצור אותה(צילום: shutterstock)

שיטות טבעיות לשיפור פעילות המוח

שינה: שינה לא מספקת פוגעת בקוגניציה - בעיקר בזיכרון ובלמידה. אם אתם לא ישנים מספיק וצריכים לבחור בין שעת אימון קוגניטיבי ושעת שינה נוספת – ביחרו בשעת שינה נוספת.

צמחים ורכיבי תזונתיים: קפאין נחשב לחומר ממריץ ובטוח יחסית המשפר ביצוע קוגניטיבי. קנאביס לעומתו, ידוע כפוגע בקוגניציה בטווח הקצר ובטווח הארוך.

אימון גופני: מחקרים שנעשו על בני אדם ובעלי חיים מראים שפעילות גופנית יומיומית משפרת ביצועים קוגניטיביים לאורך זמן. מחקרים מראים שחלק מההשפעה מתבטאת גם בהגדלה של ההיפוקמפוס - איזור מוחי המעורב בזיכרון.

ההשפעה השלילית של גיל על קוגניציה מתועדת באופן עקבי בספרות המדעית. מעבר לכך, מחקרים מראים שפרישה לגמלאות מובילה לירידה נוספת ביכולות הקוגניטיביות, וההסבר לכך הוא היעדר הפעילות הקוגניטיבית היומיומית שהתלוותה לעבודה. גירויים קוגניטיביים (תשבצים, סודוקו, קריאה, השתתפות בדיונים, אינטראקציה חברתית, למידת שפה חדשה וכו') יכולים להפחית את אותה הידרדרות קוגניטיבית.

הכותב הינו פסיכולוג העוסק בחקר מוח וקוגניציה באוניברסיטת ווטרלו, קנדה

צפו: מה עלול להאט את פעילות המוח