יישארו בבית: התוכנית לשילוב חרדים בטכניון תקועה משיקולי תקציב

35 חרדים שהתקבלו ללימודים בתכנית מיוחדת של הטכניון לא התחילו ללמוד עדיין למרות שמועד פתיחת התוכנית תוכנן לחודש מרץ השנה. הסיבה: עלות התכנית נאמדת בכמיליון דולר – והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג לא תיקצבה זאת, על אף החלטה שלה דווקא להגדיל את הקצאת המלגות.

הטכניון בחיפה. ארכיון(צילום: אלעד גרשגורן)

במוסד האקדמי מנסים למצוא מקורות מימון שיאפשרו את פתיחת התכנית בשנה הבאה, אך גורמים המכירים את הפרטים מספרים כי מדובר באתגר משמעותי, שכן פילנתרופים חרדיים חוששים לתרום לתוכניות מסוג זה, ומנגד פילנתרופים חילוניים מעדיפים, על פי רוב, לתרום לטובת מטרות אחרות.

בדו"ח חריף של מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא, שפורסם בחודש מאי האחרון, נמתחה ביקורת משמעותית על התכניות לשילוב חרדים באקדמיה ועל מידת האפקטיביות שלהן.

על פי הדו"ח, המדינה הקצתה 1.7 מיליארד שקל בין לטובת העניין (עד לשנת 2022), אך הסכום מנוצל בצורה לא יעילה. הדו"ח הצביע על הרמה הירודה של התכניות ללימוד חרדים לעומת התכניות הכלליות, על היעדר השגת היעד המספרי ועל אחוזי נשירה גבוהים במיוחד של חרדים מהמוסדות האקדמיים, כאשר 55 אחוזים מהגברים נושרים עוד בשלב המכינות הקדם צבאיות.

ארכיון(צילום: גיל יוחנן)

כחלק ממהלך עליו הכריזה מל"ג בשנת 2011 לשילוב חרדים באקדמיה, בשנת 2017 אישרה את הרחבת תכניות המלגות שיאפשרו לסטודנטים החרדים ללמוד. "במטרה לתמוך ביעדי הגידול במספרי הסטודנטים החרדים, ונוכח העובדה כי מידי שנה הביקוש לתכנית המלגות וההלוואות גדל והולך ומשאביה אינם מספיקים לתמיכה בכל הסטודנטים העומדים בקריטריונים הסוציו אקונומיים שנקבעו, ות"ת תכפיל בהדרגה את התקציב המוקצה לתכנית זו", נכתב בהחלטה.

ואולם, הטכניון לא קיבל את המימון לטובת מלגות המחיה הנחוצות למשתתפים ובחודש פברואר השנה בם קיבלו הודעה שהתכנית לא תיפתח, שבועות בודדים לפני שהיו אמורים להתחיל את לימודיהם.

על פי התכנית שהוצעה, במשך שנה וחצי ילמדו הסטודנטים במכינה שמטרתה להשלים את הפערים הלימודיים לקראת הלימודים האקדמיים. לאחר מכן היו צפויים ללמוד במשך שנה באוניברסיטה הפתוחה ובמידה והיו עומדים ברף הציונים – היו צפויים ללמוד בבית הספר למדעי המחשב של הטכניון. זהו תהליך ארוך ותובעני שמחייב הקצאה של מלגות קיום בסך 2,500 שקלים בחודש לפחות עבור כל סטודנט.

מי שיזם את הפרוייקט הוא פרופ' אמריטוס ארנון בנטור, מרכז תוכניות מיוחדות לחרדים בטכניון. "הניסיון מוכיח שאפשר לשלב את החרדים באוניברסיטאות מבלי שיתפשרו על החרדיות שלהם, אבל צריך להבטיח להם את התנאים שיאפשרו להם להשקיע את כל זמנם בלימודים", אמר.

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, ציין כי: "אחד מהאתגרים הגדולים העומדים לפתחה של מדינת ישראל בשנים הקרובות הוא שילוב החרדים בחברה הישראלית וגם באקדמיה".

לביא הוסיף: "היות והסטודנטים החרדים הם בעלי משפחות, כדי שיוכלו ללמוד בראש שקט הם חייבים מלגת קיום חודשית. על כן פניתי בנושא גם לגורמים ממשלתיים וגם לגורמים פילנתרופים, בבקשה לסייע לטכניון למצוא את המימון הנדרש, אך לצערי לא מצאתי אוזן קשבת. המדינה תומכת מדי חודש בבחורי ישיבה הלומדים תורה בסכום דומה למבוקש. כל שאנו מבקשים, הוא שהמדינה והמוסדות הקשורים אליה יתמכו גם בסטודנטים חרדים שילמדו מדעי המחשב באותה הצורה. לטכניון תפקיד חשוב בבניית מנהיגות מדעית והנדסית בקרב הצעירים החרדים, מנהיגות שתוכל בעתיד להוביל מקצועות אלה במגזר החרדי".

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה כי "שילובם של סטודנטים חרדים באקדמיה הוא צורך לאומי וות"ת הציבה יעד להגדלת מספר הסטודנטים החרדים מ-12 אלף ל-19 אלף סטודנטים עד שנת 2022. התקציב הרב שנתי של ות"ת לשילוב סטודנטים חרדים באקדמיה נאמד בכמיליארד שקלים. ות"ת מתקצבת מדי שנה מלגות שכר לימוד לחרדים בסך כולל של כ-30 מיליון שקלים. סך מלגת שכר הלימוד לסטודנט חרדי נעה בין 7-4 אלפי שקלים. ות"ת אינה מתקצבת מלגות קיום. מעבר לכך ות"ת מתקצבת מעטפת אקדמית רחבה לסטודנטים הכוללת בין היתר: שעורי תגבור, ליווי אישי, סיוע פסיכולוגי, תקצוב אבחונים ללקויות למידה ועוד".