"הפך לאגדה": מדריך תיירים הומלס
המדריך האהוב ביותר בסנט פטרבורג הוא ויאצ'לסב רסנר, בן 68 שחי 10 שנים ברחוב. מי שמגיע לסיורים שלו מתרשם פחות מהיופי הארכיטקטוני של העיר, ויותר מסיפור החיים של המדריך. לפני שנה מעריצה מצאה לו בית
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
רסנר בן ה-68 פוגש מדי יום תיירים מחוץ לתחנת הרכבת. הוא מעביר סיורים בתשע בבוקר, בשתיים עשרה ובשלוש בצהריים. רסנר צועד עם התיירים בשדרה הראשית של העיר, נבסקי פרוספקט, ומספר לקבוצות של כ-30 תיירים על ההיסטוריה שמאחורי הבניינים בסנט פטרבורג. רוב התיירים, כך נדמה, מתעניינים פחות באדריכלות ויותר בסיפור האישי של המדריך.
אלכסנדר קזייב, רוסי בן 28, הגיע לטיול בסנט פטרבורג מהעיר פנזה שנמצאת במרחק 800 קילומטרים. הוא מספר שרצה לפגוש את מדריך התיירים שהתפרסם ברשת: "אני גאה באיש הזה, הוא הפך לאגדה. הוא לא מקבץ נדבות, אלא מתפרנס ומשתף בידע שלו אנשים אחרים. כל הסיור הזה יוצא דופן ואמוציונאלי מאוד".
"הרבה אנשים עובדים כמדריכי תיירים, אבל האיש הזה באמת מגיע מלמטה. הוא מיוחד, וזה ברור שהוא אוהב את מה שהוא עושה", אומרת ויקטוריה וולוסנובה, שגם היא משתתפת בסיור של ויאצ'סלב רסנר.
בעבר עבד רסנר כמורה לגיאוגרפיה וביולוגיה. בחופשה בסוף השבוע, בתור עבודה צדדית, העביר סיורים לתיירים. לפני 11 שנה, כשהיה בן 57, איבד רסנר את בקומונה שבה חי בגלל הונאת נדל"ן. במשך עשור הוא חי באתר בנייה נטוש במרכז סנט פטרבורג, ובילה בחברת חתולים וכלבים משוטטים.
ויאצ'סלב מספר שהחלק הקשה ביותר באותה תקופה היה לשרוד את החוף המקפיא ואת האביב הקר. הוא לא סבל מרעב. תמיד היו אנשים נחמדים שהביאו לו אוכל. בשלב מסוים החליט רסנר לחזור להדריך תיירים. ההחלטה הזאת שינתה את חייו – כלכלית וחברתית.
"חשבתי שאני רוצה לחלוק את הידע שלי על העיר עם אנשים אחרים", הוא מספר ל-AP. "כשאנשים נמצאים במצב רע, כמו לאבד את הבית למשל, הם עדיין צריכים להישאר אופטימיים וצריכים לפעול. עשייה היא החיים. הם צריכים להמציא משהו כדי לשנות את המצב".
הפופולאריות של רסנר כמדריך צברה תאוצה אחרי שמתנדב בארגון Nochlezhka שמסייע לחסרי בית הקים עמוד שמוקדש למדריך ב-Vkontakte, המקבילה הרוסית לפייסבוק. לפני כשנה אישה שרסנר מגדיר כ"מעריצה שלו" עזרה לו למצוא בית בדיור הציבורי.
ניכר ששנותיו של רסנר ברחוב הותירו חותם על סביבת המגורים שלו כיום. למרות שעכשיו יש לו דירת שני חדרים, שאותה הוא חולק עם דייר נוסף ושני חתולים, הדירה מבולגנת ומצחינה. במקביל הוא שומר בקפדנות אובססיבית על סדר יום קבוע - כולל ביקור אצל שתי נשים שהאכילו אותו במשך שנים, ועדיין עושות זאת.
"בדרך כלל הומלסים הם אנשים עצלנים, שמכורים לאלכוהול או לסמים, חסרי השכלה שאינם אנשי תרבות", אומר אלכסנדר וורונוב, מומחה לעבודה סוציאלית בארגון Nochlezhka שמסייע לחסרי בית. הוא אומר שרסנר עוזר לשנות את התדמית השלילית שיש להומלסים. "לרסנר יש ידע עצום על העיר והארכיטקטורה שלה".
וורונוב מוסיף שהארגון שלו מסייע גם לזמרי אופרה לשעבר, לסופרים, ליועצי שיווק ולאנשי עסקים. הוא אומר שאנשים בדרך כלל לא יכולים לדמיין כמה הגורל יכול לטלטל את חייהם.
"יש מצבים בחיים שהכול קורס ברגע אחד. אנשים מאבדים את העבודה שלהם, את הנכסים שלהם, את הקשרים החברתיים שלהם. החזרה שלהם לחיים נורמאליים קשורה לחוזק הנפשי שלהם, ליכולת שלהם להסתגל ולעזרה שהם מקבלים".
לפנייה לכתב/ת 
