אמנת הגרעין קרסה - וסין על הכוונת האמריקנית
ההסכם הגרעיני בין ארה"ב לרוסיה קרס סופית אחרי 32 שנה - ועל רקע החשש ממרוץ חימוש חדש, בוושינגטון הזדרזו להודיע על פיתוח טילים חדשים. החשש האמיתי של האמריקנים, מסבירים פרשנים, הוא דווקא סין - שלא כבולה להסכמים כאלו ופיתחה ארסנל טילים ענק
קריסתה הסופית אתמול (ו') של האמנה לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF), הסכם שנחתם ב-1987 בין ארה"ב לבין רוסיה (ברית המועצות דאז), בשלהי המלחמה הקרה, מביאה כעת לחשש בעולם מפני חידוש מרוץ החימוש בין המעצמות. כשהסכם חשוב אף יותר שמגביל את הארסנל הגרעיני של המעצמות נמצא גם הוא על סף קריסה, בארה"ב מתכננים כעת ניסויים בטילים חדשים שנאסרו עד כה – וכל זאת במטרה להתמודד דווקא עם איום שנחשב בוושינגטון לגדול אף יותר מרוסיה: סין.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
אמש, אחרי שממשל טראמפ הודיע רשמית על פרישתו מההסכם, לטענתו בשל הפרתו החוזרת ונשנית על-ידי רוסיה, במוסקבה הגיבו וטענו כי מדובר ב"טעות חמורה מצד וושינגטון". במשרד החוץ הרוסי הדגישו כי לא יפרסו לעת עתה טילים לטווח קצר או בינוני, כאלו שנאסרו על-ידי האמנה, וקראו לארה"ב לעשות כמותה. הנשיא ולדימיר פוטין אמר כי רוסיה לא מעוניינת במרוץ חימוש חדש, והבטיח לא לפרוס טילים רוסיים כאלו - אלא אם ארה"ב תעשה כן ראשונה. במצב כזה, לדבריו, רוסיה תיאלץ לפרוס טילים גרעיניים על-קוליים בספינות או בצוללות סמוך למים הטריטוריאליים של ארה"ב.
מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, דחה את הקריאה הרוסית להימנע מפריסת הטילים שנאסרו על-ידי האמנה. לדבריו זו "הצעה לא אמינה" – שכן רוסיה כבר פרסה טילים כאלו כשהפרה את ההסכם. הוא הדגיש כי "אין שום טילים אמריקניים חדשים, ולא שום טילים חדשים של נאט"ו באירופה, אבל יש יותר ויותר טילים רוסיים חדשים". סטולטנברג הוסיף כי בעלות הברית הצבאית הסכימו על צעדים שונים במטרה להרתיע כעת את מוסקבה – אך לדבריו הללו יכללו אך ורק שימוש בנשק קונבנציונלי. "אנחנו לא רוצים מרוץ חימוש חדש", הדגיש.
את אמנת ה-INF גיבשו נשיא ארה"ב דאז רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות באותם ימים מיכאיל גורבצ'וב, והיא הביאה לחיסול ארסנל הטילים הגרעיניים, בעלי טווח של בין 500 ל-5,500 ק"מ, של שתי המעצמות הגרעיניות הגדולות בעולם. ביטול ההסכם מעורר דאגה עמוקה משום שטילים לטווח בינוני יאפשרו לרוסיה לבצע מתקפה גרעינית על אירופה בהתראה קצרה מאוד.
וושינגטון ומוסקבה האשימו זו את זו במשך שנים בהפרת ההסכם. בשנה שעברה הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי בשל הפרות רוסיה האמריקנים פורשים ממנו, ובחודש מרץ השנה הודיע גם הנשיא הרוסי פוטין כי מוסקבה משעה את מחויבותה להסכם. "ארה"ב לא תישאר צד בהסכם שרוסיה מפרה בכוונה", אמר אתמול שר החוץ האמריקני מייק פומפאו. פומפאו הוסיף כי אי-ציותה של רוסיה להסכם מסכן את האינטרסים של ארה"ב ומהווה איום ישיר עליה ועל בעלות בריתה. "רוסיה היא האחראית היחידה למות ההסכם", טען.
ארה"ב הסבירה את החלטתה לפרוש לא רק בהפרות לכאורה של ההסכם מצד מוסקבה - אלא גם בכך שהוא כובל את ידיה של וושינגטון ומאפשר למדינות אחרות, בראש ובראשונה סין, לפעול בחופשיות. ב"ניו יורק טיימס" מציינים כי כשהאמנה נחתמה לפני 32 שנה, לסין היה ארסנל טילים קטן ביותר, ועל כן בארה"ב לא שקלו לנסות ולכלול אותה בהסכם. כיום, עם זאת, מומחים מעריכים שיש לה את ארסנל הטילים הקונבנציונלי המתקדם ביותר בעולם. מאות טילים, כתבו בעיתון, מוצבים בדרום-מזרח סין – קרוב לטייוואן, בעלת בריתה של וושינגטון שעליה טוענת בייג'ינג לריבונות. יש לה גם טילים שיכולים לפגוע ביפן, בהודו, וגם בגואם, טריטוריה אמריקנית באוקיינוס השקט.
ניסויים ראשונים כבר החודש - אבל התקציב אוזל
בפנטגון הזדרזו אתמול להודיע עם קריסתו הסופית של ההסכם כי יאיצו את תהליך הפיתוח של הטילים החדשים. "כעת, משפרשנו, משרד ההגנה יפעל לפתח טילי קרקע-קרקע קונבנציונליים כתגובה זהירה לפעולותיה של רוסיה", נמסר מטעם הפנטגון.
ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי הגרסה הראשונה שתפותח צפויה להיות מבוססת על טיל שיוט טומהוק, מהדגם שמשוגר מהים. במסגרת השדרוג שיעבור ניתן יהיה לשגר אותו מהקרקע, דבר שאותו אסרה אמנת ה-INF. ניסוי ראשון בטיל כזה עשוי לקרות כבר החודש, ציינו בעיתון, אך הפריסה המבצעית של הדגם תוכל להתרחש רק בעוד כ-18 חודשים – ורק אם ארה"ב תמצא מדינה שתסכים לפריסתו בשטחה. בסוף השנה, נכתב עוד בדיווח, צפויה ארה"ב להתחיל בניסויים בטיל בליסטי חדש שישוגר מהקרקע, ושיוכל להגיע למרחק של בין 2,900 ק"מ ל-4,000 ק"מ.
גורמים בממשל הזהירו עם זאת כי התקציב לפיתוח טילים חדשים כאלו צפוי לאזול בקרוב, בלי אישור למימון נוסף מהקונגרס. בסנאט, שבו יש רוב לרפובליקנים שתמכו בפרישה מהאמנה, תקציב כזה צפוי לקבל אישור - אך לא כך בבית הנבחרים שבו שולטים הדמוקרטים, שרבים מהם התנגדו לפרישה.
שאלה נוספת שניצבת בפני הממשל היא היכן להציב את אותם טילים שיפותחו. לפי גארי סאמור, מנהל המרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת ברנדייס ומי ששימש יועץ לנושאי גרעין עבור המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב בתקופת ממשל אובמה, האירופים לא צפויים להסכים לפריסת הטילים בשטחיהם. לטענתו, המדינות שבהן סביר יותר להציב את הטילים הן דרום קוריאה ויפן – אם כי צעד כזה יגרום לזעם רב בבייג'ינג.
עידן חדש
ה-INF נחשב לאחד משני הסכמי הנשק החשובים ביותר בין רוסיה לארה"ב. ההסכם השני הוא אמנת סטארט החדשה, המחייבת את שתי המדינות לוודא שמספר ראשי הנפץ הגרעיניים שלהן אינו מתקרב לזה שהיה להן בימי השיא של המלחמה הקרה. עם זאת, תוקף ההסכם הזה יפוג ב-2021, ולא נראה שיש רצון מדיני של ממש בשני הצדדים לנהל משא ומתן על הארכתו.
ההסכם, שנחתם על-ידי הנשיא האמריקני הקודם ברק אובמה, מגביל את כמות ראשי הקרב הגרעיניים של ארה"ב ורוסיה ל-1,550, ב-700 טילים או מערכות אחרות לנשיאת הפצצות ליעד (בטילים בליסטיים יש לעיתים כמה ראשי קרב שונים שמתפצלים במהלך השיגור). "הסיכוי שההסכם הזה יימשך נמוך", אמר אלכסנדר סבלייב ממכון "המועצה הרוסית ליחסים בינלאומיים". "כשהוא יתבטל, שום דבר לא יגביל את מרוץ הנשק הגרעיני החדש בין ארה"ב לרוסיה".
גם בהקשר זה, לאיום הסיני חלק מרכזי בהליך קבלת ההחלטות בוושינגטון. טראמפ הודיע כבר בינואר כי בכוונתו לקדם הסכם חדש שאליו, כך הוא רוצה, יצורפו סין ומדינות אחרות – אך בייג'ינג שללה מכל וכל את ההצעה. "אולי נצליח להגיע להסכם שונה, ואולי לא", אמר אז טראמפ בדברים שצוטטו ברשת CNN.
יצוין כי את דבריו אתמול בעניין הפרישה מההסכם, אמר מזכיר המדינה פומפאו כשהשתתף בוועידת ארגון המדינות של דרום מזרח-אסיה בבנגקוק שבתאילנד – שם פעל לקדם את האסטרטגיה של הממשל להתמודד עם עוצמתה הגוברת של סין, הן הצבאית והן הכלכלית. הוא הדגיש כי ארה"ב קוראת ל"עידן חדש של בקרת חימוש", שבו כבר לא ייעשו הסכמים בילטרליים בלבד. "ארה"ב קוראת לרוסיה ולסין להצטרף אלינו ולנצל את ההזדמנות הזאת כדי להביא ביטחון אמיתי לאומותינו ולעולם כולו", אמר פומפאו.
לפנייה לכתב/ת 
