למרות הטלטלה הפוליטית: איך דירוג האשראי של ישראל לא נפגע?
חברת S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי על רמה AA-, הדירוג הגבוה אי פעם. זאת על אף הערכות של גורמים כלכליים ערב ההחלטה שהזהירו כי המצב הפוליטי והגירעון בתקציב עלולים לגרום להורדת הדירוג
חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P אישרה את דירוג האשראי של ישראל והותירה אותו על כנו, ברמה של AA- עם תחזית יציבה. החברה אישרה הדירוג הגבוה אי פעם של המדינה ברמה של AA- עם תחזית יציבה, וקבעה כי כלכלת ישראל יציבה לפי שעה, חרף כל האיומים החיצוניים על המדינה והמצב הפוליטי, ערב הבחירות השניות ב-2019.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גורמים כלכליים בכירים אמרו ערב פרסום ההחלטה, כי המצב הפוליטי, הכרזת בחירות בפעם השנייה בתוך חודשים ספורים והגירעון הגדול בתקציב המדינה, עולים לגרום לחברת דירוג האשראי לאיים בהורדת הדירוג. אולם, החברה רק הזהירה מעלייה בחובות המדינה, אך בדו"ח שפרסמה היא שיבחה את חוסנו של המשק הישראלי, וכלכלני החברה הסבירו כי הם מאמינים שהממשלה תגלה אמינות בניהול התקציב, חרף התחזית שחובות המדינה יגדלו בשנה הקרובה.
נציגי חברת הדירוג הדגישו בדו"ח על ישראל שפרסמו את "חוזקות הליבה של דירוג האשראי של ישראל, כגון: כלכלה מגוונת ומשגשגת, חשבונות חיצוניים חזקים ומסגרת מוניטרית גמישה". כלכלני חברת הדירוג ציינו, עם זאת, כי "שתי המגבלות העיקריות של הדירוג נותרו נטל החוב הגבוה יחסית וכן סיכונים גיאו-פוליטיים".
בדו"ח נאמר, כי למרות האתגרים התקציביים שנוצרו לאור סבב הבחירות השני, ביניהם העברת תקציב המדינה לשנת 2020 רק לאחר ינואר, הם צופים כי מחויבות למשמעת תקציבית תהיה בראש סדר העדיפויות של קובעי המדיניות. כמו כן, יעילות המערכת המוסדית והשלטונית בישראל תאזן את השלכות הבחירות הנוספות ותתרום להמשך מדיניות מאקרו כלכלית אחראית.
בחברת S&P מעריכים כי כלכלת ישראל תצמח בשיעור ממוצע של מעט מעל 3% עד 2022, שיעור גבוה ביחס למדינות ה-OECD. החברה צופה כי הצמיחה תיתמך בעיקרה על ידי צריכה פרטית על רקע שוק עבודה חזק, המשך פעילות השקעות של חברות וכן יצוא שירותים חזק.
בדו"ח מצוין כי המשק לא התמודד עם מיתון ב-15 השנים האחרונות והתמ"ג במונחי דולר אמריקני עלה ב-60% מאז 2010. יתר על כן, החשבון השוטף של ישראל נמצא בעודף ושיעור האבטלה עומד על שפל היסטורי של 3.6% (עלה בחודש שעבר ל-4.1%).
נציגי החברה ציינו את העלייה בגירעון המצטבר של הממשלה ביוני 2019 לרמה של 3.9% ל-12 החודשים האחרונים, לעומת יעד שנתי של 2.9% ומסבירים כי הסיבה העיקרית הינה ירידה בהכנסות ממיסים.
על כן, חברת הדירוג צופה גירעון של 3.6% בשנת 2019 ועלייה קלה ביחס חוב תוצר פעם שנייה ברציפות, לרמה של 61.6%, לעומת 61% בשנת 2018.
למרות זאת מציינת החברה לחיוב את הירידה ביחס חוב תוצר בשנים האחרונות, ואת ההסכמה הרחבה בדבר חשיבות המשך הורדת נטל החוב המעוגנת בכללים התקציביים. החברה מעריכה כי אחד היעדים המרכזיים בו תעסוק הממשלה החדשה הינו משמעת תקציבית, הכוללת צעדים בצד ההכנסות - צמצום הטבות מס או העלאת מיסים מסוימים - וצמצום בצד ההוצאות.
כלכלני חברת הדירוג מעריכים, כי למרות העלייה בצרכי המימון, לממשלת ישראל יש גישה מיטבית לשווקים הפיננסיים, הן בשוק האג"ח המקומי והן בשווקים הגלובליים, התומכת במדיניות הממשלה לגיוון כלי המימון ולהארכת משך החיים הממוצע של החוב הממשלתי אל מעל 8 שנים. כמו כן, מציינת החברה לחיוב את ההנפקה שביצעה המדינה בחודש שעבר בשוק האירו, לראשונה לטווח של 50 שנה.
האנליסטים ציינו לחיוב את גמישות המדיניות המוניטרית ואת החזרה ליעד האינפלציה שאפשרה העלאת ריבית בנובמבר 2018, לאחר 7 שנים ללא שינוי. כמו כן, מציינת החברה שאחד האתגרים המרכזיים במדיניות המוניטרית נותר שוק הנדל"ן והכללכלנים מתייחסים לצעדי מאקרו יציבותיים שביצע בנק ישראל בשוק המשכנתאות בהקשר זה.
חברת S&P מציינת עוד, כי מאמצי ייצוב תקציביים, אשר יובילו להפחתה מהותית בנטל החוב הציבורי, כיחס מהתוצר, והפחתת תשלומי הריבית או שיפור משמעותי לא צפוי בסביבה הגיאו-פוליטית עשויים להביא להעלאת דירוג.
לחליפין, היחלשות של הביצועים התקציביים, צמיחת הכלכלה או ביצועי מאזן התשלומים, כמו גם עלייה משמעותית בסיכונים הביטחוניים עלולים לפגוע בעתיד בדירוג האשראי של ישראל.
שר האוצר, משה כחלון, הגיב על הדוח, ואמר כי "אמון חברות הדירוג הבינלאומיות מהווה אישור למצבה החזק של כלכלת מדינת ישראל. אשרור הדירוג יאפשר למדינת ישראל לחסוך באופן משמעותי בהוצאות מימון, וכך יישאר יותר כסף בקופה הציבורית לטובת הציבור. משרד האוצר ימשיך לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים של ניהול תקציבי אחראי".
החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, אמר כי "אישרור הדירוג הגבוה משקף את אמון חברות הדירוג בכלכלת ישראל ומדגיש את החשיבות בהמשך מדיניות תקציבית אחראית המעודדת צמיחה".
לפנייה לכתב/ת 
