הטיפול שמאפשר לחולי סוכרת להגיע לגיל 80 צלולים ומתפקדים
סוכרת היא מחלה כרונית המתאפיינת בריכוז גבוה של סוכר בדם, וכרוכה בסיכון מוגבר לסיבוכים באיברי גוף רבים. בשנים האחרונות אנו רואים שינוי בגישה ומעבר מטיפול במחלה קיימת למניעת מחלות כבר בגילאים צעירים יותר, כדי לאפשר ליותר ויותר אנשים להגיע לגיל 80 כשהם עצמאים, חושבים צלול ומתפקדים
בשיתוף סאנופי
תוחלת החיים הולכת ועולה ונראה כי נחיה פה למשך זמן ארוך יותר מאבותינו. הצפי הוא כי עד שנת 2050 כ-25% מאוכלוסיית העולם תהיה מעל גיל 60. הזמן, שהוא המשאב הנחשק ביותר של האנושות, נמצא. כעת צריך רק להבין כיצד ניתן להפיק ממנו את המיטב.
האתגר הראשון והמרכזי העומד בפני האדם המבוגר הוא להישאר בריא. זהו הבסיס החיוני לשמירה על איכות חיים.
בשנים האחרונות משתנה התפיסה הרפואית בעולם. אנו רואים שינוי בגישה ומעבר מטיפול במחלה קיימת למניעת מחלות כבר בגילאים צעירים יותר. גישה זו מכוונת אותנו לנסות ולזהות את הגורמים שמקדמים הזדקנות מוצלחת, כשהכוונה היא לאפשר ליותר ויותר אנשים להגיע לגיל 80 כשהם עצמאים, חושבים צלול ומתפקדים.
להימנע מסיבוכי הסוכרת לטווח הארוך
סוכרת היא מחלה כרונית המתאפיינת בריכוז גבוה של סוכר בדם וכרוכה בסיכון מוגבר לסיבוכים באיברי גוף רבים ביניהם עיניים, כליות, לב, מערכת העצבים.
מטרת הטיפול בסוכרת הוא למנוע סיבוכים ארוכי טווח של המחלה. המניעה מתבצעת על ידי שילוב בין ניטור ומעקב אחר שלבים פרה קלינים (כשהמטופל עוד לא מרגיש דבר) של הסיבוכים לפני הופעת תסמינים וטיפול ממוקד לסיבוך, לצד שינוי באורח החיים בהיבטים של תזונה ופעילות גופנית, איזון שומנים ולחצי דם ואיזון ערכי הסוכר.
מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים שמחלת הסוכרת היא מחלה המאיצה תהליכי הזדקנות.
לאדם עם סוכרת יש סיכון יתר של עד פי 2 ללקות בדמנציה, לחוות הידרדרות קוגניטיבית מואצת, לפתח פגיעה ביכולות של למידה, זיכרון וחשיבה. בנוסף, לסוכרתי יש סיכון מוגבר לפתח ירידה במסת השריר, לחוש תשישות, מוגבלות גופנית ותלות בגורם מטפל.
תוחלת החיים עולה - וגם המגבלות התפקודיות
"נוכח ההתקדמות ברפואה ובטכנולוגיה אנו עדים לתוחלת חיים ארוכה יותר בקרב כלל אוכלוסיית העולם, אך הצד השני והמדאיג בסטטיסטיקה מצביע על כך שכמות האנשים בגילאים אלו הסובלים ממגבלות תפקודיות, הולכת ועולה", מסבירה ד"ר טלי צוקרמן יפה, רופאה אחראית במרכז לטיפול וחקר הסוכרת בגיל מבוגר, המכון האנדוקירני בבית החולים שיבא.
"במחקר שנעשה בארה"ב ובחן אוכלוסייה של בני 60 ללא שום בעיה תפקודית, הוכח כי פחות מ-25% מהם הצליחו להגיע לגיל 80 ללא בעיה תפקודית כלשהיא. פרק זמן זה הינו קריטי שכן זהו חלון הזדמנויות להתערב ולהוריד את הסיכוי לירידה תיפקודית בעבור אנשים בגיל השלישי דבר שמקבל משנה תוקף באנשים עם סוכרת", מוסיפה ד"ר צוקרמן יפה.
"הירידה התפקודית שלנו מורכבת מירידה קוגניטיבית (יכולות למידה, זיכרון וחשיבה) לצד ירידה במסת שריר, בכוח, ביכולות האירוביות ובשיווי המשקל. היכולות הקוגניטיביות של כולנו יורדות עם הגיל, אולם מחקרים מראים כי בקרב חולי סוכרת ניכרת ירידה חדה יותר וכתוצאה מכך גם הסיכוי שלהם לדמנציה עולה - על כן דמנציה וליקויים קוגניטיביים מוכרים כיום כעוד סיבוך של מחלת הסוכרת".
היא מוסיפה כי "כיום קיימים טיפולים שונים לחולי הסוכרת שמטרתם לשמור על איזון הסוכר. אחת מתופעות הלוואי השכיחות של טיפולים אלו היא ירידה ברמת הסוכר בדם (היפוגליקמיה). בעת אירוע כזה החולה יכול לחוש דפיקות לב, הזעה, חולשה, בלבול ורעב. בשל חשש מההשפעה ארוכת הטווח של ארועים אלו על התיפקוד הקוגניטיבי פעמיים רבות מקופח איזון הסוכר בגיל השלישי.
"חשוב לציין, כי איזון ערכי הסוכר הוא קריטי בעבור אדם מבוגר שכן רמת סוכרים גבוהה בדם עלולה להשפיע גם באופן כרוני וגם באופן אקוטי על הרמה התפקודית שלו, היציבה שלו ותפקודיו הקוגניטיביים".
במחקר חדש בראשותה של ד"ר צוקרמן יפה, אשר כלל 12,000 אנשים מרחבי העולם ובגילאים שונים עם סוכרת וקדם סוכרת במצב קוגניטיבי תקין, נבחן חשש זה ונבדקה השאלה האם אנשים שחוו אירוע של היפוגליקמיה חמורה הינם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח ליקויים קוגניטיביים.
המחקר שאף זכה לפרסום בעיתון המוביל בעולם בחקר ובטיפול בסוכרת Diabetes Care, מומן על-ידי חברת סאנופי ותוכנן ובוצע על-ידי ועדה בלתי תלויה של מדענים בשיתוף אוניברסיטת מקמסטר בהמילטון, קנדה.
המחקר עקב אחר החולים למעלה משש שנים והצליח להוכיח כי אנשים שחוו אירועים אלו לא היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח ליקויים בחשיבה, בלמידה ובזיכרון בהשוואה לאלו שלא חוו אותם.
"ממצאים אלו תומכים בקווים המנחים של רבים מהאיגודים המקצועים הממליצים על יעדי איזון סוכר דומים לאנשים מבוגרים ללא מגבלה תפקודית ולאנשים צעירים", מסבירה הרופאה.
מחלה כרונית המנוהלת על ידי החולה
סוכרת היא מחלה מורכבת, הדורשת יכולות טיפול עצמי גבוהות. האדם עם סוכרת צריך להבין את משמעות המחלה והשלכותיה, לנטר את ערכי הסוכר וליטול תרופות, לבצע פעילות גופנית ולהקפיד על תזונה בריאה.
"על האדם עם סוכרת לדעת להגיב בהתאם לרמות סוכר משתנות בהתאם לנסיבות רפואיות. ההתמודדות היומית עם הסוכרת מאתגרת ומורכבת בפרט לאלו עם ירידה קוגניטיבית", מסבירה ד"ר צוקרמן יפה. "חשוב להבין כי סוכרת הינה מחלה כרונית המנוהלת ברמה היומיומית על ידי החולה עצמו ועל כן דורשת יכולות טיפול עצמי טובות.
"אחת הדוגמאות להשפעה המרעה של קשיים קוגניטיביים על יכולות הטיפול העצמי היא ההתמודדות עם אירוע היפוגליקמיה. באירוע של היפוגליקמיה האדם הסוכרתי המטופל בתרופות שיכולות להוריד את רמת הסוכר עלול לחוש רעד, נימול וחולשה. אדם עם תפקוד קוגניטיבי תקין יעבד תחושות אלו ויבין כי ייתכן שחווה אירוע של היפוגליקמיה ושעליו למדוד את ערכי הסוכר ולפעול בהתאם למה שהונחה במרפאת הסוכרת שלו (לקחת סוכר מדוד או לאכול משהו מתוק).
"פעולות אלו דורשות תפקוד קוגניטיבי תקין ואכן מחקרים מראים שאנשים עם קשיים קוגניטיביים הם בסיכוי גבוה יותר לכך שאירוע קל של היפוגליקמיה ידרדר לאירוע חמור ממנו יצליח לצאת רק בעזרת אדם שלישי", היא מדגישה.
ד"ר צוקרמן יפה מוסיפה כי "ישנה חשיבות קריטית לבצע הערכה מסודרת של יכולות קוגניטיביות ותפקודיות לחולי הסוכרת בדומה להערכת מצב הכליות, הלב וכדומה. זאת על מנת לזהות הידרדרות מואצת, לטפל בה ולמנוע את המשך ההידרדרות לצד בניית תוכנית טיפולית מותאמת.
"בדרך זו נימנע מקיומו של "מעגל רשע" בו הירידה קוגנטיבית והתפקודית גורמת לטיפול פחות טוב מה שמרע את מצבו הקוגניטיבי והתיפקודי של האדם המבוגר עם סוכרת עוד יותר".
האתגר: להזדקן בריא
הזדקנות בריאה עם סוכרת היא אתגר מורכב למטופלים. כדי לסייע להם הוקם במכון האנדוקריני במרכז הרפואי שיבא מרכז ייחודי במינו בארץ ובעולם המטפל באופן הוליסטי ואינטגרטיבי בכל מטופל.
צוות המרכז כולל רופא סוכרת (הערכת המצב הרפואי, התרופות אותן נוטל המטופל ובטיחותן הקוגניטיבית), נוירופסיכולוג (הערכה מקיפה על תפקודי החשיבה, למידה זיכרון של האדם ומצבו הנפשי ואיכות חייו) פיזיותרפיסט (הערכת תפקודית בשגרה הכוללת כוח פיזי, שיווי משקל וסיבולת) ותזונאי (התאמת הרגלי האכילה והתזונה לדרישות הטיפול), והוא מתמקד באדם הבריא המתמודד עם סוכרת ומסייע לו לשמור באופן אופטימלי על בריאותו ועל יכולותיו הקוגניטיביות.
"חולי סוכרת מגיל 60 ומעלה המגיעים למרכז עוברים יום הערכה מקיף ומולטי דיספלינארי, ובכך ערך מוסף למטופל המבוגר שאינו נאלץ להתרוצץ בין תורים מרובים. בתום יום ההערכה המטופל מקבל סיכום והמלצות בנושאי הטיפול בסוכרת, הטיפול קוגניטיבי, אימון פיזי נדרש, הנחיות תזונתיות ועוד, וכן הפניה לשירותים נלווים ובדיקות נוספות לפי הצורך.
"בנוסף לכך יום הערכה הראשון הוא הבסיס להערכות חוזרות, וכך עבור כל אדם ניתן להעריך את שיפוע השינוי בתחומים הקוגניטיבים, פיזיים ותיפקודים וכך לזהות מוקדם פרטים שמתחילים תהליך של הידרדרות מואצת על מנת לאפשר התערבות מונעת", מסבירה ד"ר צוקרמן יפה.
היא מוסיפה כי מחקר פורץ דרך מפינלנד הראה כי התערבות רב מקצועית הכוללת איזון מיטבי של ערכי הסוכר, לחץ דם וליפידים, שיקום קוגניטיבי ופיסי הצליחו להאט בצורה משמעותית את קצב הירידה הקוגניטיבי.
"החדשות הטובות הן שיש הרבה מה לעשות על מנת לשמור על היכולות הקוגניטיביות והתפקודיות – אך ישנה חשיבות קריטית לעשות זאת נכון", מסכמת ד"ר צוקרמן יפה.
"בימים אלו החלו לפעול במרכז לטיפול וחקר הסוכרת בגיל מבוגר בשיבא קבוצות ייעודיות ראשונות מסוגן הכוללות אימון קוגניטיבי משולב באימון פיזי המותאם לכל מטופל על מנת לשמור על היכולות הפיזיות, כמו למשל יכולות אירוביות, יכולות של שיווי משקל וכוח והקוגניטיביות (למידה, זיכרון חשיבה) לטווח הארוך. קבוצות אלו מתבססות על התוצאות המרשימות של המחקר הפיני וכן על מחקר פיילוט שנערך בשיבא.
בשיתוף סאנופי
לפנייה לכתב/ת 
