היעד: מיליון משרות חדשות בנגב ובגליל
השבוע התקיים בתל אביב מפגש הייסוד של "מועצת המאה" כחלק ממיזם "ישראל 2048 – עתיד משותף", שמטרתו הבטחה שבשנת 2048 יחיו במרכזים החדשים בנגב ובגליל עוד 4 מיליון תושבים, ע"י פיתוחם של מקומות תעסוקה מגוונים, אמצעי תעבורה יעילים, דיור איכותי ועוד. היינו שם
בשיתוף ישראל 2048 - עתיד משותף
כאשר מדינת ישראל תגיע לשנת המאה שלה, התחזיות צופות לה בעיה דמוגרפית חמורה. מצליחים לדמיין פקקים חמורים אף יותר ממה שיש היום? בשנת 2048 זה עלול לקרות. בהתבסס על התחזית שבוצעה במסגרת המחקר של מיזם "ישראל 2048 - עתיד משותף" קיים צפי כי אוכלוסיית ישראל תגדל ל-17 מיליון איש, מתוכם 13 מיליון יגורו במרכז. המשמעות היא יותר תחרות על התעסוקה במרכז, צמיחה של שיעורי האבטלה ובמקביל הנגב והגליל יהפכו לאזורים מוחלשים ויתפקדו כמדינת עולם שלישית. ניתוק של אזורים אלה מיחסי התלות עם מרכז הארץ והפיכתם למרכזיים עצמאיים מהווים פתרון לבעיה.
בחזרה להווה - כיום בשנת 2019, למרות שישראל נמנית בין המדינות המפותחות בעולם, יוקר המחייה נמצא במגמת עלייה והופך את אזור המרכז לבלתי מושג עבור זוגות צעירים. אלו שבוחרים לעבור לפריפריה נתקלים בקושי של מציאת עבודה ומבלים שעות ארוכות על הכבישים בפקקים בדרך לעבודה במרכז הארץ. כאן נכנסת לתמונה "מועצת המאה", התארגנות שכוללת מנהיגי רשויות, איגודי החברה העסקית, האזרחית וארגוני הגג במדינת ישראל. מטרתם הינה להוביל מהלך לאומי בשנים הקרובות כאשר השאיפה היא להבטיח שלילדינו יהיו מספיק מקומות עבודה, אמצעי תעבורה ודיור הולם. ייסוד המועצה הינו חלק ממיזם "ישראל 2048- עתיד משותף", אשר מטרתו לייצר תכנית פעולה שתאומץ על ידי הממשלה להקמת שני מרכזי חיים חדשים בישראל, בנגב ובגליל.
השבוע (5.8) נפגשה המועצה לראשונה בתל אביב, במטרה לנסח את עקרונותיה ותפקידה, וגם לקבוע מה היא האחריות של כל אחד. בין הנוכחים היו בני ביטון - יו"ר פורום עיירות הפיתוח, שלומי יחיאב - יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אופיר כץ - יו"ר 'מנהיגות אזרחית', קרין מאייר רובינשטיין - מנכ"ל ונשיאת האיגוד לתעשיות מתקדמות, ראול סרוגו - נשיא התאחדות בוני הארץ, טל אל על - יו"ר מועצת הנגב, רוני פלמר - מנכ"ל תנועת אור להתיישבות בגליל ובנגב, יוזמי חזון ישראל 2048 ואת הקמת ״מועצת המאה״ ונציגת שותפויות ארגוני העתיד במדינת ישראל, מיכל שלם, מנכ"לית מיזם "ישראל צומחת". צפו בווידיאו בראש הכתבה.
"ארגון מנהיגות אזרחית רואה במהלכים אלה בשורה אמיתית לחברה בישראל", שיתף אותנו אופיר כץ. "ניסיוננו הוא ששיתוף הפעולה הבין - מגזרי מביא לתוצאות מדהימות לחברה בישראל והמחשבה והעשייה במסגרת 2048 מבטיחים את העתיד הטוב ביותר לחברה בישראל ולמדינת ישראל". טל אל על הוסיף בנושא "כולנו משאירים את האגו מחוץ לחדר על מנת לייצר ביחד עבודה משותפת נטולת אינטרס ארגוני או אישי".
רוני פלמר אמר לאחר הישיבה "החלטנו לדרוש מהממשלה הקרובה שהנגב והגליל יהפכו מהפריפריה למרכזים החדשים, לשים יעדים, ארבעה מיליון איש שיעברו ולמעלה ממיליון משרות שצריך לייצר". הוא הוסיף כי "זה מהלך שנועד לתת למדינת ישראל כיוון ולדאוג שבפרקטיקה יקרו פה דברים מדהימים כך שבכל מקום יהיה את החיים הכי טובים שאפשר".
המיזם מצביע על רשימת נכסים באזורי הפריפריה שיסייעו לממש את החזון בו הנגב והגליל יהפכו למרכזי חיים עצמאיים ומנועי צמיחה לאומיים ויתנו מענה לאוכלוסייה שמחפשת איכות חיים, שגשוג ברמה החינוכית, והזדמנויות להגשמה עצמית. היעד הוא שאזורים אלה יהוו בית לכ-8 מיליון אנשים, כך יפחת הלחץ על התשתיות במרכז ונחווה ירידה במחירי הדיור. בני ביטון כינה את התכנית "מהפכנית" והוסיף "מה שהממשלות עד היום לא עשו באו ראשי הרשויות והמועצות והכינו להם תכנית עבודה".
שלומי יחיאב רואה את הסטודנטים "ככוח החלוץ בבניית המרכזים החדשים" ויש לו דרישות ברורות מהממשלה "אנחנו רוצים שתעסוקה איכותית, חינוך, תרבות ובריאות לא יהיו רק במרכז הארץ".
האסטרטגיה כוללת 15 יוזמות עיקריות שיבטיחו התפתחות נכונה של מדינת ישראל על ידי בנייה של מרכזים עצמאיים שיתבססו על עיר מטרופולין, יהיו אטרקטיביים בדומה לאזור תל־אביב ויספקו את כל צרכי התושבים, כולל במישור התעסוקתי. הם עתידים לכלול ערים "שוות", שבהן יקומו מסגרות עבודה חדשות וגם מרכזי טכנולוגיה שימשכו אוכלוסיות חזקות. בדימונה למשל כפי שסיפר לנו בני ביטון "מדובר בבנייה של 30 אלף יחידות דיור, הייטק ומכללת סייבר". קרין מאיר רובינשטיין מפרטת "בפריפריה אנחנו רואים היום פחות הייטק, פחות מדעי החיים", היא מאמינה כי "אם נביא את התעשיות המתקדמות לפריפריה כולם יזכו". כמו כן, נזדקק למודל תחבורה חדש שיאפשר לתושבי המרכזים החדשים לנוע ביעילות באזורי מגוריהם וגם בין המרכזים בישראל. לשם כך, לדוגמה, תוקם רכבת קלה בבאר־שבע וערי הלוויין שלה.
אז איך מוציאים את התכנית לפועל? "המהלכים הרגולטוריים שעל הממשלה לעשות הם רבים, אך בראש ובראשונה להקים צוות או רשות אסטרטגית תחת ראש הממשלה" מסביר ראול סרוגו ומוסיף: "נצטרך לשפר את הערים לא רק ברמת ההייטק והסייבר אלא ברמת התשתית, התרבות והחינוך, ולכן זה צריך להיות מאמץ ממשלתי".
בשיתוף ישראל 2048 - עתיד משותף