קמפיין הגעוואלד והאנטישמיות של החרדים
התגובה של ליצמן וגפני לסרטון של לפיד היא היסטרית ומגוחכת. הצדדים משתתפים במשחק בזמן שנתניהו, סמוטריץ' ורפי פרץ צוחקים מהצד
"אנחנו מצביעים איתו (עם בנימין נתניהו) גם בדברים שאין לנו עניין בהם... ואנו דורשים וגם מקבלים את תמיכתו בדברים שחשובים לנו כמו שבת, צורכי הישיבות וביטול חוק הגיוס". המשפט הזה לא לקוח מהסרטון של יאיר לפיד אלא מנאום של יעקב ליצמן מ-2016. אמנם ליצמן אלגנטי מספיק כדי לחבר בין שני חלקי המשפט שלו בווי"ו החיבור ולא להציג את החלק השני כתנאי לראשון, אבל ההקשר ברור: הוא מוכן לתמוך בכל שיגיונות ראש הממשלה תמורת מילוי צרכיו, בהם העלאת תקציבי הישיבות. אם כך, הסרטון של לפיד הוא בסך הכול אילוסטרציה לדבריו של ליצמן.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
לכן כל כך מגוחכת התגובה ההיסטרית של ליצמן ומשה גפני שמקשרת בין לפיד לבין גדולי האנטישמים, ובין סרטון הבחירות שהוציא לבין הפרוטוקולים של זקני ציון. על מי הם עובדים? האם לא ברור כבר לכל שהדתיים והחרדים כרתו ברית עם נתניהו שזו מהותה: "תן לנו את מה שאנחנו רוצים, ונעשה הכול כדי להשאיר אותך בשלטון למרות ההסתבכות המשפטית שלך?".
ויתרה מכך, האם באמת סבורים ליצמן וגפני שאיננו יודעים שהאתנן המרכזי שהם מקבלים (למעט אולי מניעת גיוס החרדים לצה"ל) הוא כסף למגזר שלהם?
אבל לא סתם הם מגיבים באופן שבו הם מגיבים. זו רחוקה מלהיות התפרצות זעם. מדובר במהלך מחושב מאוד מצדם, שפוגש מהלכים מתוכננים גם מהצד השני. ה"הפתעה" שחוו בני גנץ ומשה יעלון מהסרטון לא פחות מתוזמרת מהגעוואלד החרדי.
מי שהדליק את המדורה היה כידוע אביגדור ליברמן, שזיהה לפני כל האחרים את הסנטימנט החילוני המתעורר בשנים האחרונות. הוא אמנם פוצץ את הבחירות על הנושא הכי פחות מוצלח לטעמי – חוק הגיוס - אבל ידע לתקן את עצמו תוך כדי תנועה. חוק הגיוס הוא נושא מורכב. גם החוק עצמו די מגוחך, וגם עצם גיוס החרדים הוא נושא שכדאי לשקול בכובד ראש. מחד, חוסר השוויון מקומם, אבל מאידך, אחרי שלמדנו איזו הדתה נופלת על הצבא כתוצאה מהמעורבות החרד"לית, לא בטוח שנרצה להעצים אותה על ידי גיוס מסיבי של חרדים.
ליברמן כנראה מבין את זה, כי המסרים שהוא מעביר מאז הבחירות הרבה יותר נכונים. בראשם ההבנה שבצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ החרד"לים מסוכנים כנראה יותר מהחרדים, ואפילו - וכאן צריך להוריד בפניו את הכובע - הפניית האש למכינות הדתיות, דבר שאף פוליטיקאי ימינה ממרצ לא העז לעשות לפניו.
ליברמן מן הסתם מרתיח את הדם גם באיחוד הימין וגם במפלגות החרדיות, אבל כחלק מהנאמנות לנתניהו הם מצייתים לאיסור לתקוף אותו, ורק מחכים על מי להוציא את הקיטור. זה לא נעשה כי הם באמת כועסים, אלא כי הם יודעים שזעקות הגעוואלד הללו הם הכלי היעיל ביותר להביא את מצביעיהם לקלפי. חוסר היכולת להתקרבן כמוהו כוויתור על הזכות לנהל תעמולת בחירות עבורם.
כאן נכנס לתמונה לפיד. אין לי צל של מושג מדוע הוא מזוהה עדיין כנציג של הציבור החילוני. בשנים האחרונות הוא עשה כל שיכל כדי לבגוד במצביעיו. אמנם הוא טיפח בתחילת דרכו קו אנטי חרדי, אבל זה מעולם לא הפך אצלו לאמירה פרו-חילונית. להיפך: מהברית עם נפתלי בנט ועד המינוי של הרב שי פירון לשר החינוך, שהיה אחד מגורמי ההאצה של הדתת מערכת החינוך, לפיד לא רק לבש טלית ושלח את אשתו להפרשות חלה, אלא פגע באינטרס החילוני.
כחול לבן כולה בנתה קו פרו-דתי ופרו-חרדי מתוך תקוות השווא המגוחכת שהחרדים יסכימו להצטרף לממשלה בראשותם – אותה אשליה שקטלה כבר רבים אחרים, משמעון פרס ועד יצחק הרצוג, וגרמה לנזק בל יתואר לציבור החילוני. אבל בכחול לבן מרגישים מאוימים גם מהמנדטים שעוברים לליברמן ומבינים שהם צריכים לטפל בנושא החילוני.
את מי הם ישלפו למערכה? את עמר ינקלביץ' שתומכת בהפרדה מגדרית? את אלעזר שטרן שתומך בהדתה ומתרעם על פרסומות לצ'יזבורגרים? האופציה היחידה שלהם היא להשתמש במותג של לפיד, ולרתום אותו לא לקידום האינטרס החילוני, אלא כדי ללבות את העוינות כלפי החרדים.
זה קל כי זה עובד כל כך טוב לשני הצדדים: החרדים קיבלו שוב שעיר לעזאזל כדי להתסיס את המחנה שלהם, ולפיד – הוא כבר כמה שנים שומר על המותג החילוני שלו, למרות כל מעשיו, רק בזכות סיבה אחת: ההתקפות עליו מצד ליצמן, גפני ואריה דרעי.
אז לפיד מרוצה והחרדים מרוצים. ומה לגבי גנץ ויעלון? הם הרי רוצים להמשיך לשחק את המשחק של חנופה חסרת גבולות לחרדים. אז, מן הסתם בתיאום עם לפיד, הם משתתפים במשחק כפול: מצד אחד נותנים ללפיד להתפרע ומצד שני מופתעים מפעולותיו וטוענים שזו לא דרכם. גם לחרדים המשחק הזה מאד נוח – מצד אחד לפיד יעזור להם להתסיס את הקהל שלהם, ומצד שני החנופה של גנץ וחבריו תאפשר להם לחבור אליהם במסגרת ממשלת אחדות, אם וכאשר.
נראה שאף צד לא יוכל לקיים ממשלה לאחר הבחירות הבאות. לכן האופציה הפחות רעה לגוש המרכז-שמאל היא ממשלת אחדות ללא איחוד הימין והחרדים. גם הסקרים מראים שזה הפתרון הרצוי על רוב העם.
במקום לשחק את משחקי לפיד הרע וגנץ הטוב, שתורמים רק לחרדים, תתכבד כחול לבן ותכריז חד משמעית שהיא תחתור לממשלת אחדות בלי נתניהו אישית, בלי איחוד הימין והמפלגות החרדיות. אם לא יעשו זאת, ראוי שכל מצביעיהם יעברו למחנה הדמוקרטי. רק שם יכולים החילונים לדעת בבטחה שלא יבגדו בהם.
- רם פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני ומחבר הספר "הדרך החילונית"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
