110 עמדות טעינה מהירות יוקמו בתוך שנה
חברות האנרגיה סונול, דלק, דור אלון ו-Ten יקימו כשליש מעמדות הטעינה המהירות לרכב חשמלי בפריסה ארצית. משך הטעינה יעמוד על 7‑20 דקות ויספיק ל-100 ק”מ. השקעת המדינה: 15 מיליון שקל
משרד האנרגיה השלים אתמול בערב את השלב הרביעי והאחרון במכרז לבחירת מתקיני עמדות טעינה לרכב חשמלי. מנתונים שהגיעו לידי “כלכליסט” עולה שמתוך כ-110 עמדות חברות האנרגיה הגדולות זכו בנתח גדול יחסית של כשליש מהיקף המכרז. סונול תהיה אחראית על הקמת 16 עמדות טעינה מהירה, דלק תקים שש עמדות, דור אלון תקים 10 עמדות ו-Ten תקים שמונה עמדות. חברת פז היא חברת האנרגיה הגדולה היחידה שבחרה שלא להשתתף במכרז, תחת האמונה שמוקדם מדי להערי”ך את השינוי בשוק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתוך שנה: 2,500 עמדות טעינה לרכב חשמלי מדן ועד אילת
יבואנית רכב ראשונה תציע טעינה חשמלית
כפר סבא מתקינה עמדות הטענה ציבוריות לרכב חשמלי
מי שעוד זכו במכרזים להקמת עמדות הטעינה הן יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה ולקסוס, עם כ-12 עמדות, וכן חברת הנדל”ן המסחרי אמות השקעות, חברת התשתיות אפקון (Afcon) החזקות וחברת האנרגיה והתשתיות ג'ינרג’י (Gnrgy). לפי נתוני משרד האנרגיה, חלק מהעמדות יהיו מהירות וחלקן מהירות מאוד (אולטרה מהירות): העמדות המהירות יעבדו בהספק של 50 קילו ואט ויאפשרו טווח נסיעה של 100 ק”מ בתום טעינה בת 20 דקות. העמדות האולטרה מהירות יעבדו בהספק של כ-150 קילו ואט, ויאפשרו להשיג טווח נסיעה של 100 ק"מ בכשבע דקות טעינה. זמן ההקמה של העמדות נקבע ל-12 חודשים בסבסוד של כ-15 מיליון שקל.
מסדק שערך משרד האנרגיה טרם היציאה למכרז, לפני כשנה, נערך סקר שבו התבקשו נהגים להשיב מהו החסם המשמעותי העומד בפניהם בשאלת רכישת רכב חשמלי. החסם המרכזי היה חשש ממחסור בעמדות טעינה, כשרוב מכריע של הנשאלים הצביעו על הבית ומקום העבודה כמקום מועדף לעמדה. עוד אמרו הנשאלים כי היו מצפים לזמן טעינה אופטימאלי של חצי שעה, שלאחריו יוכלו לנסוע 350 ק”מ.
באוגוסט לפני שנה נחשפה כוונת משרד האנרגיה להוציא לדרך ארבעה מכרזים שונים להקמת עמדות טעינה לרכב חשמלי תחת ההבנה שמדובר במכשלה העיקרית בהסבת צי הרכב המקומי לעבודה בחשמל במקום בנזין או סולר.
הכדור עובר ליבואני הרכב
במשרד האנרגיה כינו בזמנו את התופעה כ"ביצה ותרנגולת", בהתכוונם לכך שככל שלא יוקמו על ידי המדינה או על ידי יזמים פרטיים אלפי עמדות טעינה, יבואני הרכב לא יטרחו להביא לישראל דגמים רבים של מכוניות חשמליות.
נתוני משרד האנרגיה לסוף 2018 העידו שמספר כלי הרכב החשמליים נע סביב 1,000 יחידות בלבד, כאשר תחזיות המשרד מתעקשות שב-2025 לפחות רבע מהיקף המכירות בענף אמור להיות מבוסס על רכב חשמלי, ולכן כדי לספק את הביקוש יידרשו קרוב ל-150 אלף עמדות טעינה פרטיות ו-13 אלף עמדות טעינה ציבוריות.
המכרז המדובר הוא למעשה השלב האחרון בסבב הנוכחי של עמדות הטעינה. עיון במיקומים מעלה שפריסת העמדות היא מקריית שמונה שבצפון ועד קיבוץ איילות שליד אילת, מה שיאפשר לבעל רכב חשמלי לנסוע בכל הארץ.
הוזלת התחזוקה השוטפת
מבחינת שר האנרגיה יובל שטייניץ, השלמת המכרז מתחברת לתוכנית האנרגטית שהציג לפני חצי שנה. במסגרת התוכנית הוא שואף למנוע מכירת כלי רכב שמונעים בבנזין או בסולר כבר בעוד כעשר שנים, מהלך שצפוי לשפר משמעותית את זיהום האוויר.
כניסה של מכוניות חשמליות היא תנאי לעודד את השוק להמיר את הרכש שלו לכלי רכב חשמליים. לא רק זיהום האוויר עומד לנגד עיני משרדי הממשלה: רכב חשמלי אמור גם לחסוך את עלויות הדלק, ולהוזיל את תחזוקת הרכב השוטפת.
רכב חשמלי מכיל מנוע עם פחות חלקים נעים ממנוע "רגיל", והוא לא דורש שמנים ונוזלים אחרים שבעלי המכוניות מכירים מחשבוניות הטיפולים השוטפים שלהם. גם הילוכי הרכב הם פשוטים יחסית, עם הילוך בודד לכל כיוון נסיעה. עבור יבואני הרכב, שנשענים כחלק מההכנסות שלהם על מכירת חלפים למנוע וגיר (הילוכים), המעבר למכוניות חשמליות יחייב תפיסה אחרת של מבנה ההכנסות שלהם, כמו גם של כלל שוק המוסכים בישראל.
ומה לגבי המיסוי? מדינת ישראל נהנית היום משילוב מוצלח ‑ או קטלני ‑ תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה ‑ של תחבורה ציבורית מקרטעת ומכוניות חדשות זולות. במילים אחרות, כשהתחבורה הציבורית צולעת, קל לרכוש מכונית פרטית ולהציף את הכביש. זה מביא לכך שמכירות הרכב מתייצבות מדי שנה על כ-270‑280 אלף מכוניות חדשות תחת מיסוי של 83% לרכב חדש "רגיל". אם מוסיפים על כך את ההכנסות מדלק (64% מס מכל ליטר בנזין), אגרות וחלפים, מגיעים להכנסות של יותר מ-40 מיליארד שקל בשנה.
לאחרונה פורסם שרשות המסים החליטה לצמצם את הטבות המס על רכב היברידי, עם כוונה להעלות את המיסוי המופחת שלו מכ-30% לכ-83% עד 2022. כדי לאפשר חדירה חלקה יותר של רכב חשמלי לשוק, המס על מכוניות חשמליות יישאר ברמה מופחתת ושל 10% בלבד עד 2024, אז הוא יחל לטפס בהדרגה כדי למנוע פגיעה בהכנסות המדינה.
ומה לגבי ההכנסות מדלקים? בראיון שערך “כלכליסט” לפני כשבועיים עם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הוא הצהיר כי המדינה לא תשית מס חדש על חשמל או נסועה אלא תשתמש בכספי המיסוי של תגליות הגז כדי לממן את ה"בור" שיוותר לה לכאורה בקופה עם המעבר לרכב חשמלי ואובדן ההכנסות ממכירת דלקים. כל שנשאר הוא לוודא שרשות המיסים מיישרת קו עם החזון, כדי לא לקבור את המעבר לרכב חשמלי כבר בתחילתו.
לפנייה לכתב/ת 
