חברים בקבוצת הרכישה יונייטד שרונה: המדינה העלימה עין מ"התרמית במכרז"

אחרי שספגה קנס תקדימי, קבוצת הרכישה שבונה פרויקט מגורים על הקרקע היקרה ביותר בישראל יוצאת נגד המדינה. חברים בקבוצת יונייטד שרונה טוענים כי "רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) העלימה עין מהתרמית, לכאורה, במכרז (על הקרקע בקריה בתל אביב - ע.פ) והתרשלה בבדיקת האיתנות הכלכלית של קבוצת הרכישה". באחרונה פנו לבית המשפט בבקשה לכלול את רמ"י וגם את רשות המיסים כנתבעות בתביעות כספיות המתנהלות נגד מארגני הקבוצה - חברת מינהל מגורים - ונגד יועציה המשפטיים.

תקדים: קנס של 4.25 מיליון שקל לחברי קבוצת הרכישה יונייטד שרונה

אחרי שהודח משתי קבוצות רכישה: מוטי פלד עובר לפינוי בינוי

קבוצת הרכישה של יונייטד שרונה מכרה את החניון הציבורי בכ-51 מיליון שקל

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

מדובר במכרז ענק בשווי של 1.26 מיליארד שקל, המחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם על קרקעות המדינה. על השטח במתחם שרונה היה אמור להיבנות פרויקט שעלותו המוערכת כעת היא כ-2.7 מיליארד שקל. מאות חברי קבוצת הרכישה ספגו בשבוע שעבר קנס של 4.25 מיליון שקל על מכירת דירות שלא בהתאם לחוק המכר, אחרי שהיו מעורבים במכירת דירות לצדדים שלישיים על הגדלת זכויות בנייה. חלקם לא היו מעורבים בפועל, אך בכל זאת יחויבו לשאת בקנס.

הדמיית פרויקט יונייטד שרונה

לדברי עו"ד איתי לסקי ממשרד עו"ד פיטרו-לסקי ושות', המייצג את קבוצת התובעים הנפגעים מהפרויקט, "רמ"י העלימה עין באופן בוטה ממעשי תרמית, לכאורה, שדבקו במכרז המקרקעין הגדול ביותר ובעסקת הנדל"ן הגדולה ביותר שאי פעם יצאו לפועל בישראל, תוך הפרת דיני המכרזים לכאורה והפרת חובותיה כרשות ציבורית. כפועל יוצא מכך, נפתחה הדרך לתרמית הנדל"ן הגדולה לכאורה בתולדות המדינה, ועל כך יש קונצנזוס גם בקרב אנשי מקצוע בתחום וגם בקרב רוב חברי קבוצת הרכישה, המוחזקים כיום כבני ערובה על ידי קומץ בעלי שליטה המחזיקים בזכויות עודפות שמקנות להם גרעין שליטה בפרויקט".

הטענות, המפורטות נגד רמ"י בבקשה, כוללות העלמת עין מהפרת תנאי המכרז, כשרמ"י העדיפה להתעלם אחרי שהובאו לפניה ראיות לכך כי ייפויי הכוח שהוגשו לה כביכול בשם חברי הקבוצה היו מסויגים בניגוד לתנאי המכרז, ונעשה בהם שימוש לרעה. עוד נטען כי רמ"י העלימה עין מכך שיוזם הקבוצה מוטי פלד ניסה לכאורה לרכוש מגרש ב-1.26 מיליארד שקל, כשבידיו רק כ-640 מיליון שקל. על פי הדין, לרמ"י כרשות מינהלית אסור לתת יד למעשי תרמית לכאורה במכרז ציבורי, ואסור לה להתעלם מטענות ותלונות של נפגעים.

לבסוף נטען נגד רמ"י כי בדיקת האיתנות הכלכלית של הקבוצה בוצעה על ידה ברשלנות. בכל מכרז ציבורי חייבים לבדוק את האיתנות הכלכלית של המציעים בכלל ושל הזוכה בפרט, כדי לוודא שהוא לא רק יזכה במכרז, אלא גם יהיה מסוגל לקיים את התחייבויותיו. על פי התובעים, רמ"י לא עשתה זאת, ובניגוד לחובה לבדוק את האיתנות הכלכלית קיבלה הצעה אסטרונומית של קבוצת רכישה, המורכבת ברובה מיחידים וממשפחות שאין להם לא ההון ולא הידע והניסיון לביצוע פרויקט כזה, ואינם בעלי יכולת לממנו ולבצעו.

השטח שעליו אמור להיבנות הפרויקט(צילום: אוראל כהן)

רמ"י טענה שדי בכך שהקבוצה העמידה ערבות מכרז של 100 מיליון שקל והצליחה בסוף לשלם על הקרקע. לדברי לסקי, "מדובר באחיזת עיניים, מכיוון שלפי תנאי המכרז לא מספיק רק לרכוש את הקרקע, אלא צריך לבנות עליה פרויקט ענק שכולל לא רק שלושה מגדלים, אלא מנהרות וכבישים תת-קרקעיים, שטחים ציבוריים, ולטפל במבנים לשימור בעלות כוללת של כ-2.7 מיליארד שקל. הסתפקות בערבות של 3.5% בלבד משווי הפרויקט, כפי שעשתה רמ"י, היא רשלנות לכל הפחות. ככל הנראה, כשמדובר בעסקה המכניסה באבחה אחת 1.26 מיליארד שקל לקופתה, כללי המינהל התקין וההגינות לא חלים לכאורה מבחינת רמ"י".

מרמ"י נמסר בתגובה: "הבקשה העולה מפניית חברי קבוצת הרכישה אינה מוכרת לרשות. אנו דוחים את הטענות נגד הרשות ואת הניסיון לגרור את הרשות לוויכוח פנימי בין חברי הקבוצה".

ממינהל מגורים ומבעלי החברה, מוטי פלד, לא נמסרה תגובה.