בפני נתניהו לא תשים מכשול
לא רק רה"מ אשם במצבו המשפטי, אלא גם שותפיו הפוליטיים, שלא התעקשו על הגבלת הקדנציה ולא הפנימו את דברי בגין: שלטון ממושך מוליד שחיתות
נשיאה ה-32 של ארה"ב, פרנקלין רוזוולט, נבחר לראשונה ב-1932 והוא ייזכר בין השאר כמי שהחל לעשות שימוש יעיל בתקשורת כדי להיבחר ולתחזק את נשיאותו. הוא המציא את המושג של "שיחות ליד האח", שידור רדיו שבועי שבאמצעותו הסביר לאזרחים את מהלכי המדיניות שלו בגובה העיניים. הוא גם ידע לנסח משפטים בשורות מחץ ואחד המוכרים שבהם היה: "הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד עצמו", שאמר בנאום ההשבעה הראשון על רקע המשבר הכלכלי של שנות ה-30.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הפופולריות הרבה סייעה לו להיבחר ארבע פעמים מאחר שלא הייתה קיימת אז הגבלת משך הכהונה. ב-1944, בשלהי מלחמת העולם השנייה, הוא היה חולה מאוד ולמרות זאת הציג שוב את מועמדותו וניצח. ההיסטוריונים סבורים שמצב בריאותו פגע ביכולת תפקודו וגרם לו לוויתורים מוגזמים לסטלין בוועידת יאלטה בתחילת 1945, שהכריעה את גורל אירופה לאחר המלחמה. רוזוולט מת זמן קצר לאחר מכן.
הלקח של האמריקנים היה להגביל את משך הנשיאות לשתי תקופות כהונה בלבד. לפוליטיקאים הנבחרים לתפקיד יש כוח רב והם יכולים להיבחר שוב ושוב, בעיקר נשיאים היודעים לעשות שימוש יעיל בתקשורת. ואצלם, משררה ישחרר רק המוות.
בעיית הכהונה הממושכת של רוזוולט נבעה מבריאותו הלקויה אבל יש גם חשש נוסף, כפי שהזהיר מנחם בגין כשהיה ראש האופוזיציה: "שלטון ממושך הוא סכנה לחרות האומה ולמוסר בניה... שלטון ממושך הוא רע שבעתיים. הוא מוליד שחיתות".
ייתכן שנתניהו לא חשב שהוא מבצע דברים בניגוד לחוק. מה שמאפיין אותו לאורך כל דרכו הפוליטית הוא הרצון העז להמשיך ולכהן בתפקידו, ואם היה חושב שמעשה כלשהו שלו היה פוגע בתכלית זו - ייתכן שהיה נמנע מכך. לא מסיבות מוסריות אלא ממניעים הישרדותיים.
אנשים מעטים במערכת הפוליטית כל כך מכווני מטרה כמוהו: ידיד שפגש אותו בשנות ה-30 לחייו, עוד כשגריר באו"ם, אמר לו: "מה אתה הולך לעשות אחר כך? למה שלא תלך לראשות עיריית ירושלים? כבר דיברתי עם טדי קולק שיקדם אותך". נתניהו השיב בגיחוך: "ראש עיריית ירושלים? אני הולך להיות ראש הממשלה".
מאז אין דבר שיסיט אותו ממטרת העל הזו. גם לא ההפסד בבחירות 1999. במשך עשר שנים הוא פעל ללא לאות כדי לחזור להיות ראש הממשלה. יותר מ-13 שנים, במצטבר, הוא ראש ממשלה וכל הסימנים מצביעים על כך שמבחינתו זו רק ההתחלה.
תפקיד ראש הממשלה הוא לא רק בעל עוצמה פוליטית, אלא גם כלכלית. בעלי הון תמיד ישחרו לפתחו לפיתוח עסקיהם וגם כדי להיות מקורבים אליו. מי שנמצא ליד אוזנו של האיש החזק במדינה, יכול להשתמש בכך לקידום ענייניו. הפיתויים שניצבים בפני נתניהו במשך שנים רבות לעשות לא רק למען מדינתו, אלא למען ביתו, הם כמעט בלתי אנושיים. והאדם, כשם ספרו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, הוא "אנושי, אנושי מדי".
"אבא שלי הזהיר אותי שלא לקבל כסף מאנשים אחרים", סיפר פעם נתניהו בריאיון עיתונאי. כסף זה שוחד. אבל סיגרים, שמפניה ורודה וסיקור עיתונאי אוהד? הם שייכים, לשיטתו, לתחום הנהנתנות שמגיע לו בתוקף תפקידו ולא לתחום הפלילי כפי שסבור היועץ המשפטי לממשלה. גישה מעוותת כזו יכולה להיווצר כאשר אדם מן השורה מתרגל, במשך שנים כה רבות, לחלוף על פנינו ברחובות ביילל סירנות משטרה, במכונית שרד שחלונותיה מוגפים בווילונות.
במדינת ישראל היו ערים לחשש הזה. במסגרת חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה, שהתקבל בכנסת ב-1992, נידונה גם האפשרות שתפקיד ראש הממשלה יוגבל לשתי כהונות בלבד. גם נתניהו תמשך בכך. עם ביטול החוק ב-2001, נשכח גם סעיף זה.
בינואר 2018 העלו חברי הכנסת יאיר לפיד ומרב מיכאלי הצעת חוק להגבלת הכהונה של ראש הממשלה לשתי קדנציות, אבל היא נדחתה על ידי הרוב בקואליציה בראשות נתניהו. למה לשים מכשול בפני אדם פיקח כמוהו?
נתניהו הוא לא האשם היחיד בתיקים התלויים נגדו, אלא כל המפלגות שאפשרו במשך השנים כהונה כה ממושכת בתפקיד ראש הממשלה. כל המפלגות המשתתפות כיום בבחירות חייבות לדרוש כתנאי להשתתפותן בקואליציה לאשר את חוק שתי הקדנציות. אין חקיקה רטרואקטיבית, כך שנתניהו יוכל לכהן עוד שתיים נוספות, אף שיש להניח שזה לא יקרה במצבו המשפטי הנוכחי.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
