גאווה ישראלית, ייצוג זניח: איפה התלמידות בנבחרות משרד החינוך?

רק תלמידה אחת מתוך שמונה חברי משלחת. הנציגים הישראלים באולימפיאדה האסיאתית(צילום: מרכז מדעני העתיד)

אבואב אף ציין אתמול כי "זכיית התלמידים שלנו באולימפיאדה למחשבים סוגרת היום בגאון רצף של הישגים מרשימים באולימפיאדות שעסקו בתחומי המדעים, וממצבת את מערכת החינוך הישראלית בראש המדינות המצטיינות, ובראש המדינות המובילות בתחומי המדעים. נמשיך לתת בידי התלמידים את כל הכלים הנדרשים כדי שישראל תמשיך להוביל חשיבה מדעית ופורצת דרך".

הנבחרות הלאומיות נחשבות לאחד הפרויקטים שבהם שמרד החינוך נוהג להתגאות במיוחד - והקבלה אליהן היא סלקטיבית במיוחד. "מעבר להישגי התלמידים, להשתתפות ישראל באולימפיאדות הבינלאומיות ישנה חשיבות רבה בשיפור תדמיתה של מדינת ישראל בקרב קהילת אנשי המדע בעולם, וכן ביצירת קשרים חברתיים בין התלמידים והמדריכים מרחבי העולם, שיהפכו ברבות הימים לקשרים אקדמיים מחקריים המקדמים חדשנות ושיתופי פעולה עסקיים בעת פיתוח טכנולוגיות והמצאות מדעיות", נכתב בהוראת חוזר מנכ"ל בנושא משנת 2018. הייצוג הנמוך במיוחד של התלמידות בנבחרות אינו עולה בקנה אחד עם חזון המשרד בנושא, שכן בחוזר מצוין בפירוש כי "חשוב לעודד את השתתפותן של תלמידות במבחני האיתור".

משרד החינוך לא השיב לפניית ynet בעניין הייצוג במשלחות היוקרתיות, אך בתגובה לשאלה דומה באשר להרכב נבחרת ישראל בפיזיקה מחודש יוני הודה המשרד בבעיה והשיב כי "במסגרת ההערכות לאולימפיאדות השונות, המשרד פונה באופן אחיד לכלל התלמידות והתלמידים להצטרף לשלבי המיון הראשונים של התחרויות. כמו כן, במהלך השנתיים האחרונות פועל המשרד באופן ממוקד יותר בקרב התלמידות כדי לעודד אותן להצטרף למבחני המיון ולהגדיל את ייצוגן. המשרד ימשיך בפעולות העידוד, במטרה להוביל לשינוי בשנים הבאות".

"מברך את התלמידים". מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב(צילום: שאול גולן)

יש לציין כי הייצוג הנמוך של תלמידות בנבחרות ישראל עולה בקנה אחד עם אחוזן הנמוך באופן יחסי לעומת התלמידים ברוב המגמות הריאליות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין השנים 2016-2006, שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בפיזיקה ובמדעי המחשב גבוה יותר בקרב הבנים מאשר בקרב הבנות.

בנוסף, לאורך העשור המדובר, אחוז הבנות בקרב הנבחנים בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 3 יחידות לימוד גבוה יותר מאחוז הבנים. לעומת זאת, חלקן בקרב הנבחנים ברמת 5 יחידות לימוד קטן יותר מזה של הבנים. על פי הנתונים, בשנת 2016 נבחנו בבחינת הבגרות במדעי המחשב ברמת 5 יחידות 4,991 תלמידים, לעומת 2,205 תלמידות. גם בקרב תלמידי חמש יחידות בפיזיקה נרשם פער משמעותי: 6,141 תלמידים לעומת 3,596 תלמידות. מנגד, בכימיה נבחנו יותר תלמידות מתלמידים.

ד"ר רונית בסן-צינצינטוס, ראש החוג להוראת המתמטיקה במכללת סמינר הקיבוצים, מכירה היטב את המצב בכיתות. "אני צופה במורות ותיקות ומנוסות ואני מודעת לכל מה שקורה", אמרה בשיחה עם ynet. "מגיל אפס הבנים מקבלים משחקים שנחשבים יותר 'גבריים' ואילו אצל הבנות ההורים נוטים יותר לפתח את הצד המילולי. את התוצאות אנחנו רואים בהמשך.

"כשיש כיתה רגילה של בנים ובנות אנחנו רואים שמספר הפניות לתלמידים לעומת התלמידות הוא גבוה משמעותית. המורים שואלים יותר את הבנים לעומת הבנות. בנוסף, מחקרים מראים שבנות שלומדות רק עם בנות מרשות לעצמן יותר להשתתף בשיעור, ובאופן כללי, הציפיות מהן הרבה יותר נמוכות, והן מרגישות בהתאם", אמרה.

בסן-צינצינטוס הוסיפה כי "במקרים רבים את הבנים ינסו למשוך לחמש יחידות ולבנות ישדרו שהן לא צריכות את זה. זה כמובן משפיע בהמשך על השירות הצבאי שלהן ועל הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. אנחנו יוצרים הבדלים מגיל ינקות וכך נוצר הפער. באופן אישי, אני לא מרגישה שמתייחסים לנושא הזה יותר מדי בבתי הספר, או שהמורים מודעים לכך. חשוב לשתף בנים ובנות במידה שווה, ויש להתייחס לבנות בצורה מודעת ומכוונת".

כאמור, ממשרד החינוך לא התקבלה תגובה בנושא.