הדו"ח שחושף: כמה רופאים ואחיות יש בישראל - ולמה עדיף לחלות במרכז
חשיפה: דו"ח חדש של משרד הבריאות חושף כמה רופאים יש בישראל, כמה אחיות (ממש מעט), מה הפערים בין המרכז לפריפריה (התשובה: גדולים), באילו מקצועות רפואיים נוצר מחסור חריף בכוח אדם - ומה מצבנו בכל התחומים לעומת מדינות ה־OECD
דו"ח חדש של משרד הבריאות שהגיע לידי "ידיעות אחרונות" חושף את המספרים המדויקים של רופאים, אחיות, כוח עזר ורופאים מומחים בישראל, את הטרנדים החמים ואת התחומים שבהם נוצר מחסור בכוח אדם, וגם איפה נמצאת ישראל ביחס לעולם.
לקריאת הדו"ח המלא
העומס בבתי החולים:
11 ימים, 21 חדרי מיון ברחבי הארץ: כך נראית מערכת בריאות בקריסה
אחות ב"מאיר": "אנשים מתים בחדר מיון כי יש מחסור בכוח אדם"
דו"ח מגלה: כמה זמן תחכו בחדר מיון עד שיקבלו אתכם?
לפי הנתונים, בסוף 2018 היו בישראל 38,765 בעלי הרשאה לעסוק ברפואה, מהם 29,580 מתחת גיל הפנסיה לגברים (עד 67). מספר הרופאים המועסקים בארץ הוא 3.1 לכל אלף בני אדם, נמוך בשלוש עשיריות האחוז מהממוצע של מדינות ה־OECD.
בנוגע לאחיות המצב מסובך יותר: בעשור האחרון חל גידול במספר האחיות. בסוף 2018 היו בארץ 68,543 אחיות, מתוכן 54,361 עד גיל 67. ועדיין, מספר האחיות המועסקות עומד על 5 לכל אלף נפשות, נמוך משמעותית מהממוצע במדינות ה־OECD העומד על 9.2.
הדו"ח חושף פערים גדולים בין מרכז לפריפריה: בכל מקצועות הבריאות, מתברר, קיימים פערים בולטים בהיקף כוח האדם בין מרכז הארץ ואזור חיפה לעומת צפון ודרום הארץ. כך, למשל, בתל־אביב יש 5.3 רופאים לכל אלף תושבים, ואילו בדרום ובצפון 2.1 רופאים בלבד. בתל־אביב ובחיפה יש יותר מ־6 אחיות לכל אלף איש, בדרום רק 3.3. בתל־אביב יש 6.8 אנשי כוח עזר רפואי לכל אלף איש, בצפון 3.5 בלבד.
הדו"ח חושף כי יש מחסור חריף ברופאים בתחומי התמחות שונים: גניקולוגיה, קרדיולוגיה, כירורגיה כללית, אלרגולוגיה ואימונולוגיה קלינית, מחלות עור ומין, מחלות ריאה, פסיכיאטריה, כירורגיית חזה ולב ותחומים נוספים. מספרים נמוכים במיוחד של מומחים יש בתחומי ה"ריפוי בעיסוק", כ־4,400 בלבד. קלינאי תקשורת ואודיולוגים יש בארץ 3,800 בלבד.
ישראל: בתחתית הרשימה במספר בוגרי בתי הספר לרפואה
לעומת זאת, בעשור האחרון חלה עלייה חדה של פי שמונה במספר המומחים ברפואה לשיכוך כאב. עלייה של פי שניים חלה ברפואה דחופה (טראומה), ועלייה מתונה יותר נרשמה בתחומי הקרדיולוגיה לילדים, גנטיקה רפואית, ריאומטולוגיה ואנדוקרינולוגיה ילדים.
ב־2018 היו 7,268 מתמחים ברפואה, כאלפיים יותר מאשר ב־2010. יותר מאלף מתוכם התמחו ברפואה פנימית. במקום השני: 688 שהתמחו ברפואת משפחה. במקום השלישי: 680 שהתמחו ברפואת ילדים. התחומים הזנוחים: מתמחה אחד בלבד בחר באימונולוגיה קלינית של ילדים, שבעה בלבד התמחו במחלות ריאה של ילדים.
ישראל נמצאת בתחתית הרשימה בכל הנוגע למספר בוגרי בתי הספר לרפואה בארץ. הממוצע במדינות ה־OECD עומד על 13.56 בוגרים לכל 100 אלף נפש. בבלגיה, אירלנד ודנמרק יש למעלה מ־20. ובישראל? 6.9 בלבד. זה מסביר אולי את העלייה החדה במספר הרישיונות לעסוק ברפואה שניתנו לבוגרי לימודים בחו"ל: ב־2018 ניתנו 650 רישיונות לרופאים שלמדו בחו"ל, כמעט פי שניים מהכמות שניתנה לפני עשור.
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מסר בתגובה: "הנתונים מצביעים על עלייה מתמדת במספר הרופאים והאחיות בישראל במהלך השנים. פעלנו בכל דרך כדי להגדיל את מצבת כוח האדם עבור המטופל הישראלי ואת כוח העזר עבור הצוות הרפואי. אני בטוח שנמשיך להגדיל את מערך הצוותים הרפואיים במערכת הבריאות, איכותית וכמותית כאחד".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר: "חלק מרכזי בהתמודדות שלנו עם הזדקנות האוכלוסייה הוא תוספת כוח אדם. לצד הגידול המתמיד במספר הרופאים והאחיות, הדגש שלנו נמצא גם בתוספות מקצועות עזר רפואיים, גם כאלו שלא היו קיימים בעבר. רק תוספות כוח אדם משמעותיות יסייעו למשרד להתמודד ולהביא פתרונות אמיתיים לאתגרים של המערכת, בהם הזדקנות האוכלוסייה והגידול הדמוגרפי בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
