זלזול בזכויות לוחמים ותלונות על חיילות בטייץ: דו"ח קבילות החיילים
מפקדים שמונעים הפניות רפואיות בניגוד לפקודות, גזענות מצד המפקדים כלפי חיילים ממוצא אתיופי ("תחייכו שנראה אתכם"), טיפול מסורבל בחיילים בודדים ותנאים ירודים לנגדים. דו"ח קבילות ראשון ללא אלוף בריק, שחולל את סערת אי-המוכנות של הצבא למלחמה וטרם מונה לו מחליף. צה"ל: "מחויבים להפקת לקחים"
לעיון בדו"ח המלא לחצו כאן
זהו הדו"ח הראשון שחובר על-ידי ממלא מקום הנציב, תת-אלוף במיל' איתן דהן, שנכנס בשנה שעברה לתפקיד לאחר פרישתו של קודמו, אלוף במיל' יצחק בריק שעזב בתום עשור של כהונה וטרם מונה לו מחליף קבוע. בדיון בוועדת החוץ והביטחון אמר דהן כי "יותר מ-60% מהקבילות שעסקנו בהן נמצאו מוצדקות. חלק מהקבילות נעצרו עוד בתחילת התהליך כשהחייל פותר את הבעיה, ואם לא מדובר באירוע חמור שמצריך הסתכלות אנו מאפשרים לסגור את זה". דהן הסביר כי "יש פה הזדמנות לפתור בעיות בשיח וצינור פיקודי".
הדו"ח שהוגש מציג את עיקרי השנה האחרונה של בריק בתפקיד, אך היעדרו מורגש היטב בנתונים שעלו. ממלא המקום דהן, החבר בפורום המטכ"ל וכפוף לשר הביטחון מתוקף היותו מבקר מערכת הביטחון, נמנע, בניגוד לבריק, לגעת בסוגיות ליבה מהותיות בצה"ל כמו מוכנות הצבא למלחמה, שהוצפה על-ידי בריק בדו"ח האחרון וחוללה סערה שהביכה את צה"ל - אך מנגד עוררה דיון ציבורי בנושא.
הדו"ח מעלה אירועים חמורים של התעמרות מפקדים בפקודיהם, ושל פגיעה בזכויות שירות בסיסיות בחיילים. כמו כן נרשם זינוק בכמות הקבילות שהוגשו ע"י אנשי קבע וחיילים במילואים. בשנה החולפת הוגשו בסך הכל 6,749 קבילות, ו-61% מהן נמצאו מוצדקות. עם זאת, מדובר בירידה של 503 קבילות שהוגשו לעומת 2017.
כמחצית ממגישי הקבילות היו חיילים בשירות חובה, כ-12% בשירות קבע, וכ-22% מיועדים לשירות ביטחון. ממלא מקום נציב קבילות החיילים מצא כי קבילות רבות שהוגשו אשתקד שיקפו פגיעה בזכויות יסוד של חיילים, כמו אי-מימוש 18 ימי חופשה שנתיים ללוחמים ולחיילים המשמשים כמאבטחי מתקנים ללא הכשרה נדרשת - בניגוד להבטחות שניתנו להם.
באחת הקבילות נמצא כי מפקד העלה לקבוצת וואטסאפ פנימית של מפקדים טופס רפואי של חייל ששירת תחתיו, באופן שחשף מידע רפואי מסווג בפני גורמים נוספים ביחידה, מה שהוביל לשיח מזלזל ולועג מצד מפקדים אחרים כלפי החייל. רק לאחר הקבילה, מפקד היחידה העמיד לדין את המפקד שעשה את המעשה.
השפלה נוספת התגלתה בקבילה שהגיש חייל יוצא אתיופיה שלאחר בירור נמצאה מוצדקת. לפי הקבילה, מפקד כיתה קרא לחייליו ממוצא אתיופי לחייך במסדר ערב "כדי שיראו אותם בחושך". מפקד הגדוד העמיד את מפקד הכיתה לדין משמעתי בעקבות האירוע ורשם הערה לחובתו. ממלא מקום נקח"ל הקדיש פרק שלם בדו"ח לריבוי הקבילות מצד חיילים חרדים ודתיים נגד הופעה חושפנית מדי שפוגעת ברגשותיהם, מצד חיילות המשרתות איתם בבסיס. באחת הקבילות טען חייל דתי כי חיילות לובשות טייץ בבסיס, אך בבירור שערך מפקד היחידה עלה כי הדבר מותר לפי הפקודות.
דהן העיר כי הפקודות בנושא אינן ברורות מספיק בצה"ל, ולא קיימת מדיניות באשר ללבישת מכנס הטייץ הפופולרי בקרב חיילות רבות, בעיקר בפעילויות ספורט.
דהן מצא גם כי קבילה של חייל דתי על אי-מילוי כשרות במטבח בבסיס נמצאה מוצדקת, אך קבילה אחרת, שהגיש חייל במסלול בני ישיבות, לגבי תנאי מגורים סמוכים מדי בין בנים לבנות, לא נמצאה מוצדקת. קבילה של חייל אחר, לפיה נפגע ממצגת בנושא הטרדות מיניות בשל היותו דתי, נמצאה נכונה. ליחידתו הוער כי מצגת בנושא שמתאימה למגזר הדתי קיימת בצה"ל.
תופעה נוספת שצמרת צה"ל ממשיכה לזלזל בה, לפי מ"מ הנציב, היא מפקדים שנוטלים סמכויות לא להם, מונעים מחיילים לצאת להפניות רפואיות, לא מכבדים פטורים רפואיים ומונעים גישה של חיילים למרפאות ביקורופא. דהן מצא כי בחלק מהמקרים הדבר מגיע עד לכדי סיכון רפואי לחיילים.
חיל הרפואה עמד במרכז קבילות רבות אשתקד גם באשר למעמדם הנמוך של החובשים מול המפקדים, כאשר חובשים רבים נמנעו מתיעוד רפואי, מבלי להבין את חשיבותו. למרות ההצהרות בצה"ל על התקדמות דרמטית בשנים האחרונות בתקנים לקב"נים, ממצאי הדו"ח השנתי גרסו כי מלש"בים רבים ממתינים תקופות ממושכות לשיחה עם גורמי בריאות הנפש, וללא קשר, רבים מהם טענו לתסכול רב מהמענה הגרוע שניתן בבקו"ם (מיט"ב). זאת, חרף שדרוגים עתירי תקציב שהושקעו במוקדי המענה של צה"ל למועמדיו. זינוק של 16% נמצא בקבילות של משרתי המילואים, ורובן עסקו בסוגיות שכר ותשלומים ועיכוב בזימונים לועדות רפואיות.
"לא זו בלבד שחלק מהמפקדים אינם מודעים לזכויות פקודיהם, אלא פוגעים בזכויות החיילים לקבל את המגיע להם לפי דין", קבע דהן, "באשר לשיח הפיקודי, נראה כי יש מפקדים שאינם מודעים להשלכות ההרסניות של שיח בוטה ופוגע, לעיתים תוך הלבנת פני פקודים ברבים. חיילים מאוכלוסיות מיוחדות כמו חרדים, מתנדבים, בודדים ועתודאים, מצביעים על טיפול בירוקרטי שאינו יעיל, על בעיות תקשורת עם הצבא ותחושת תסכול קשה".
דובר צה"ל מסר בתגובה לדו"ח כי "צה"ל מברך על דו"ח נציב קבילות החיילים לשנת 2018, ורואה בו כלי חשוב ללמידה והיכרות עם נושאים הדורשים בחינה וטיפול, ואמצעי לשפר את המענה הניתן למשרתים בצה"ל.
"בעשור האחרון פועלים בצה"ל מנגנוני בקרה וביקורת פנימיים שמטרתם להוביל לשיפור במגוון רחב של נושאים. צה"ל מעריך כל בדיקה וביקורת הנערכת לשיפור הארגון, ומחויב ללמוד את הממצאים להפיק את הלקחים, ולתקן את הדרוש תיקון. צה"ל הוא צבא העם. ייעודו המרכזי הוא הגנה על בטחון מדינת ישראל. אחדות שורות הצבא מודגשת בכל סוגי הפעילויות, ללא הבדל דת, גזע, מין והעדפה מינית. צה"ל פועל למגר מתוכו תופעות המנוגדות לערכיו ופועל ביד קשה כלפי הפועלים באופן שאינו מתיישב עם ערכים אלו".
"בהתאם להחלטת הרמטכ"ל, מוביל סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, הליך סדור להעמקת הבדיקה וטיפול בפערים שהועלו בדו"ח".
גורם בכיר במשרד הביטחון אמר כי "מבקר מערכת הבטחון אינו כפוף לרמטכ"ל אלא לשר הבטחון לפי הדין. הוא חבר בפורום מטכ"ל על מנת להיות מעורב בתהליכים מרכזיים בתוך צה"ל, אשר יוכלו להוות בסיס לביקורות שאותן הוא מקיים. זאת, כחלק מאחריותו לסייע בידי הדרג המדיני לעמוד על כשירות ומוכנות צה"ל כמבוקר מרכזי, ויתר זרועות מערכת הבטחון, למצבי החירום השונים.
בתגובה לאי-מינוי נקח"ל קבוע ציינו במשרד הביטחון כי "מבקר מערכת הביטחון, תא"ל (מיל') איתן דהן מונה כממלא מקום לתפקיד, בהתאם לקבוע בחוק השיפוט הצבאי ובחוק שירות המדינה (מינויים) וזאת עד למינוי קבוע של נקח"ל שיעשה בתום תקופת הבחירות עם הקמת הממשלה".
לפנייה לכתב/ת 
