כסף על הרצפה
פייסבוק משיקה ברעש גדול את הליברה, מטבע קריפטו חדש. אבל גם אם נתעלם מההיסטוריה של החברה, קשה שלא לתהות מי צריך את זה
נכון לזמן כתיבת שורות אלה (אמצע יולי) שוק הקריפטו רותח. זינוק של עשרות אחוזים בכל המטבעות ללא יוצא מן הכלל מחזיר את הבועה למרכז הבמה. שוב עמוק מעל 10,000 דולר לביטקוין, שוב יוצאים כל הספקולנטים לאור ומדברים על שווי של 20 ואפילו 30 אלף דולר למטבע. קריפטופוריה.
השוני של הגל הנוכחי מהעליות הקודמות נעוץ בסיבה — אם עד כה לא ידענו מה מזניק את ערך המטבע או מפיל אותו, הפעם כולם מסכימים שהשינוי מגיע בגלל ה"ליברה", מטבע הקריפטו שפייסבוק צפויה להשיק.
על פניו פייסבוק עשו הכל נכון: 28 שותפות ענק דוגמת ויזה, מסטרקארד ופייפאל; עמותות חברתיות הצטרפו למיזם ונתנו לו כסות חיובית שמנוגדת למוניטין של הרשת החברתית; שירות התשלומים הצמוד לליברה, קליברה, יאפשר להעביר סכומים דרך ווטסאפ ומסנג'ר; וכל זאת עוד לפני שרתמנו את העוצמה המפלצתית של פייסבוק — מיליארדי משתמשים, מפולחים, שכל חייהם מצויים ברשת החברתית בבחינת תלות מוחלטת. לכאורה, אי אפשר להיכשל.
הסיבה שכל מטבעות הקריפטו זינקו נעוצה בהיגיון הפשוט שלפיו התחום הנישתי והספקולטיבי הזה יהפוך עכשיו למיינסטרים. שיתר מטבעות הקריפטו, מי יותר, מי פחות, יקבלו משנה תוקף של מטבע אמיתי ולא ספקולציית שוק הון. הרי אין שום פרופורציה בין הרעש בתקשורת לאחוז האנשים שבאמת מחזיקים מטבעות קריפטו. הערכות זהירות בישראל מדברות על אחד מתוך 15 אלף ישראלים בגירים.
קשה לי להתווכח עם ההיגיון הזה, שברובו מבוסס על עובדות. אבל מצד שני לא ברור לי איך אף אחד לא עוצר ושואל מי בעצם צריך את זה בכלל. זו השאלה הנכונה לכל סטארטאפיסט — רעיון בן זונה הוא לא בהכרח רעיון רווחי. צריך לענות על צורך מסוים או לחנך שוק באופן כזה שהפתרון הקיים יימחה מעל פני האדמה, מה שקרוי טכנולוגיה משבשת. פייסבוק עשו את זה למייספייס, אבל אף אחד לא באמת חושב שהם יעשו את זה לדולר.
כי בואו נדבר רגע על מי בעצם שם מבטחו בביטקוין או בליברה. ישנם הראשונים, או האידיאולוגים אם תרצו. אלה התומכים במטבע מבוזר בלי יכולת שליטה של אף ממשלה או מדינה, וביכולת להיות אדון לעצמך. על פניו הם היו צריכים להיות הראשונים לברך על הסיפור, כי הנה חלומם מלפני עשור הופך לנחלת הכלל. אלא אם עוצרים לשנייה ושואלים שאלה מהותית.
מה ההבדל בין פייסבוק למדינה? מה ההבדל בין פייסבוק לבנק מרכזי? הרעיון המקורי בקריפטו הוא שאני אדון לכספי ויכול בלחיצת כפתור להשתמש בכסף בכל נקודה בעולם (נגיד) בלי להזדהות. מטבע המנוהל על ידי פייסבוק הוא בדיוק ההפך הגמור. לא רק שאני תלוי בחברה או בממשלה, כעת זו יודעת עליי יותר מאשר כל מדינה על אזרחיה. ארנק המטבעות שלי שייך לפייסבוק, וברצותה, מחר בבוקר מיליארדר קריפטו־ליברה פשוט יימחק.
מכאן עובר קו ישיר לחובבי קריפטו נוספים נלהבים אבל מסיבות אחרות — עבריינים למיניהם. במקום מזוודות דולרים שרואים כיום רק בסרטים, העברה דיגיטלית של מטבעות לא מותירה עקבות. זה כמובן לא יהיה אפשרי בליברה, אז גורמים עברייניים ופשע מאורגן יתרחקו מזה כמו מבאטמן.
אז אם לא הקהל שמכיר קריפטו, למי קורצת הליברה?
אולי דווקא לקהל העצום שלא השקיע מעולם בסוג המטבעות הזה וכעת נפתחת לו האפשרות? אנשים כמוני וכמוכם, למשל. נעזוב בצד שאלות על אמון במערכת הפיננסית וכן הלאה, ונתרכז בחשש שפייסבוק זכתה לו בצדק בזכות קיימברידג' אנליטיקה, אותה חברה שפייסבוק מכרה לה מידע על עשרות מיליוני משתמשים.
לכולנו ברור שפייסבוק מנתרת את הפעילות בצורה פסיכית כדי לייעל את הפרסום המופנה לגולשים ולהגדיל רווחיות. החשש של רובנו מתחיל עם אפשרויות מניפולציה לצד שלישי. הכעס על הפרשייה ההיא היה לא על עצם החדירה לפרטיות — את זה אנחנו מאפשרים לפייסבוק במו ידינו — אלא על האפשרות לסחור במידע אישי של משתמשים.
במילים אחרות, אני חי איכשהו בשלום עם זה שפייסבוק יודעים שאני חבר בכל קבוצת חובבי גראס רפואי, אבל לא הרשיתי להם לספר את זה לגורם חיצוני, כמו המשטרה, כמו יריב עסקי, כמו מעסיק פוטנציאלי שמוכן לשלם בשביל להבין אם העיניים שלי אדומות כל הזמן כי אני גולש גלים.
עכשיו, מרגע שתושק הליברה, המידע שפייסבוק תחזיק עלינו יהיה הרבה יותר משמעותי. לא הקבוצות שאנחנו חברים בהן ולא מה מעניין אותנו, אלא מה אנחנו רוכשים. לוויזה, למשל, אין פרומיל מהיקף המידע שיש לפייסבוק, אבל המידע שבידם הוא היעד הסופי.
לא מה חשבנו והשתעשענו בו אלא מה אשכרה גרם לנו לפתוח את הארנק. אז אם יש לנו חשש מפייסבוק, כיצד היא פועלת ולמי היא מוכרת מידע — החיבור בין הידע האינסופי שכבר נצבר עלינו ובין מה שרכשנו בפועל זה ממש הרבה מעבר למה שאני מוכן שמישהו יידע עליי. קל וחומר אם זה עוד ידלוף לגורם שלישי.
אבל מה בנוגע לאנשי עסקים ועסקים קטנים או גדולים? עד היום המסחר בביטקוין היה בעייתי בשל התנודתיות הגבוהה. אף אחד לא רוצה לעשות עסקה בערך של 5 ביטקוין לעוד שבועיים ולגלות שהמטבע נפל ב־50%.
וכאן הייתה לפייסבוק הזדמנות פז — לייצר מטבע קריפטו עם תנודתיות מתונה וקרובה למטבעות המוכרים. להצמיד לדולר, לשילוב של יורו/דולר או משהו אחר. במקום זאת הודיעה פייסבוק שהיא זו שתבנה — טעות ראשונה! — מדד המבוסס על סל מטבעות שתמצא לנכון — טעות שנייה! — ותצמיד אליו את הליברה.
זו בדיחה פחות או יותר כמו להאמין שהלמ"ס משקף את עליית המחירים במשק. הוא לא. הירקות קפצו — נקטין את משקלם במדד; הנדל"ן תופס תאוצה — אז פשוט נתעלם מרכישת בתים ונחליט שרק שוק השכירות רלוונטי. על אותו משקל, אם פייסבוק קובעת את מספר המטבעות ומשקלן — ועזבו שכבר מדובר על החלטה פוליטית במידה רבה — אנחנו נכנסים לבעיה כי השינויים יותאמו מן הסתם לאינטרסים של פייסבוק, ואז שוב חוסר החלטיות וידיעה יובילו בהכרח לתנודתיות.
אז מה ייצא מכל סיפור הליברה והזינוק בקריפטו שבא בעקבותיו?
לא נביא אנוכי, אבל אני בטוח שמדובר בגורנישט. הסיבה היא שנביא מנחש את העתיד, אבל העבר גלוי בפני כולנו. אז קבלו תקציר של העבר הקרוב.
הליברה היא לא המטבע הווירטואלי הראשון שפייסבוק משיקה. קדם לה "פייסבוק קרדיט" שאיפשר תשלום בשלל אפליקציות פייסבוק. זה נכשל ובגדול, עד שפייסבוק נסוגה בקול ענות חלושה לאחר שלוש שנים, בין היתר בגלל מנגנון המרה מסובך (וכמעט זהה לחלוטין למנגנון המיועד של ליברה).
ב־2015 השיקה פייסבוק שירות תשלומים מאובטח דרך מסנג'ר, וב־2017 הושק שת"פ העברת כספים לחו"ל — גם כן דרך מסנג'ר. אני יודע שאתם לא השתמשתם בזה, וגם אני לא — אבל תאמינו או לא זה באמת קיים. גם אם על פי הערכות רק 0.000001% ממשתמשי פייסבוק עשו אי פעם שימוש בפלטפורמה הזו.
אז כן, יש מטבע קריפטו חדש בשם ליברה. אבל גם אם תקזזו את שלוש הבעיות המרכזיות שהזכרתי, ההיסטוריה של פייסבוק לא משאירה מקום לאופטימיות רבה. בסופו של דבר, מי שרוצה קריפטו יכול ליהנות כיום משלל מטבעות נטולי הבעיות לעיל — ולא פחות חשוב, עם פרטיות עצומה ביחס לאלטרנטיבה.
לא צריך להמציא את הגלגל מחדש, ולכן הליברה תהפוך להערכתי לעוד קוריוז בחברה שלא ממש מוצאת את דרכה בשנים האחרונות (איך מרוויחים מווטסאפ??) ונדמה שכבר הזדקנה ואיבדה את היכולת באמת לחדש.
______________________________________________
הכותב הוא בעלים ומנכ"ל של חברת קרנות הגידור CBGN Finance
לפנייה לכתב/ת 
