שתף קטע נבחר

הנאמן בפרשת מונסנגו ישלם יותר ממיליון שקל

עו"ד יחיאל סימן-טוב שחרר מקדמות שהופקדו בחשבון הנאמנות לחברה שהקים נוכל הנדל"ן. "פעל ברשלנות רבתי ושלא כמצופה מעו"ד סביר", נקבע

בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את עו"ד יחיאל סימן-טוב, ששימש נאמן לחברת "מרום ברנר" (שהייתה בבעלות נוכל הנדל"ן גיא מונסנגו), להחזיר לארבעה רוכשים שנפלו קורבן לעוקץ מקדמות בסך כולל של כ-900 אלף שקל. השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קבעה כי הוא "פעל ברשלנות רבתי ושלא כמצופה מעורך סביר ומיומן" כששחרר לידי החברה את כספי הרוכשים שהוחזקו בחשבון נאמנות. הוא ישלם להם גם פיצויי עוגמת נפש של 160 אלף שקל.

 

לפני כשנתיים התפוצצה הפרשה שהובילה לשליחתו של מונסנגו ל-6.5 שנות מאסר לאחר שהורשע בהונאת רוכשים בהיקף של מיליוני שקלים. כשארבעת הרוכשים, שחתמו עם החברה על הסכמים לרכישת דירות בפרויקט שהיה אמור להיבנות ושילמו מקדמות של כ-800 אלף שקל, הבינו שנפלו קורבן למרמה - הם הגיש תביעה נגד "מרום ברנר" ומעורבים נוספים, בהם עורך דין סימן-טוב, שהסכים לשחרר את כספי המקדמות שלהם לידי החברה מחשבון הנאמנות שפתח בבנק לאומי.

 

במסגרת הדיון בחלקו בפרשה טענו הרוכשים כי הונה אותם והתרשל בתפקידו. סימן-טוב טען מנגד שאין כל קשר בינו לבין הרוכשים. לדבריו, הוא ביצע את הוראות החברה שעבורה עבד בהתאם להסכם הנאמנות, שאף פוטר אותו מאחריות למעשים לא חוקיים שביצעה.

 

הוא הדגיש כי בסך הכול שימש נאמן ולא ייצג את "מרום" בעסקאות הנדל"ן, לא ניסח את ההסכמים ולא לקח חלק בפרשה.

 

אלא שהשופטת פרוסט-פרנקל קבעה שהוא מעל בתפקידו. היא הפנתה לממצאיה של השופטת חנה פלינר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שרק לאחרונה קיבלה תביעה של רוכש אחר נגד סימן-טוב, ופירטה בפסק הדין את המחדלים הרבים בהתנהלותו של.

 

השופטת פרוסט-פרנקל ציינה את העובדה שהנתבע הסכים להתמנות כנאמן אחרי שלוש פגישות בלבד, מבלי לשוחח עם עורכי הדין שייצגו את החברה בעסקאות או לעיין בהסכמים של הרוכשים. כל זאת, תוך שהוא דואג להוסיף בהסכם הנאמנות סעיף תמוה שלכאורה פוטר אותו מאחריות לעסקאות לא חוקיות.

 

אם זה לא מספיק, את התפקיד החשוד הוא לקח על עצמו חרף העובדה שבעבר כבר הושעה מלשכת עורכי הדין עקב נטילת כספי נאמנות ומבלי לערוך ביטוח אחריות מקצועית.

 

"כפי שקבעה כב' השופטת פלינר, עורך דין זהיר ונבון כלל לא היה מסכים לשמש כ'נאמן' של חברה שעמה אין לו היכרות מוקדמת", כתבה. "עורך דין זהיר ונבון לא היה מפקיד את החותמת שלו כבר לאחר הפגישה השנייה, כל זאת מבלי לבדוק ולעיין בהסכמים מכוחם מופקדים הכספים בחשבון הנאמנות, ובמיוחד מבלי לבחון מהם התנאים החוזיים המוסכמים בין החברה ללקוחותיה, באשר לשחרור הכספים מחשבון הנאמנות".

 

היא הבהירה כי אלמלא שחרור הכספים, התובעים היו יכולים לקבלם חזרה, ומשכך היא חייבה את הנתבע לפצות אותם על הנזק שנגרם להם באמצעות השבת מלוא המקדמות בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ותשלום פיצוי של 160 אלף שקל על עוגמת הנפש שנגרמה להם (40 אלף שקל לכל תובע).

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גלעד מורג
גיא מונסונגו
צילום: גלעד מורג
מומלצים