מיליארד שקל לסטארט-אפים העוסקים בבריאות דיגיטלית
במסגרת "התוכנית הלאומית לישראל דיגיטלית", המדינה משקיעה בשיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ למערכת הבריאות - במטרה להפוך את ישראל לשחקנית משמעותית בשוק הבריאות הדיגיטלית העולמי
ישראל השקיעה בשנה החולפת 132 מיליון שקל בסטארט-אפים העוסקים בבריאות דיגיטלית, במסגרת "התוכנית הלאומית לישראל דיגיטלית". במרץ אשתקד, אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, המתוקצבת ב-922 מיליון שקל לחמש שנים, כשכמחצית מהסכום במימון המשרד לשוויון חברתי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"כשסטארט-אפ מצליח מתפוצץ ככה - זה שוק"
היום שבו רובוטים יענו לכם בשירות הלקוחות
כשחלום האקזיט הופך לסיוט: מה מרסק סטארטאפים?
במסגרת התוכנית, שמטרתה להפוך את ישראל לשחקנית משמעותית בעולם הבריאות הדיגיטלית, הממשלה מעודדת ומתקצבת שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות בישראל לבין מאות חברות הסטארט-אפ הישראליות העוסקות בבריאות דיגיטלית.
מספר החברות הללו עומד כיום על למעלה מ-500, כאשר 7% מחברות הסטארט-אפ הנוסדות מידי שנה בישראל הן חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית. חברות אלו, השוקדות על פתרונות רפואיים דיגיטליים, מעמידות פתרונות טכנולוגיים מתקדמים למערכת הבריאות.
אחת מאבני היסוד של שיתופי הפעולה היא בהענקת נגישות לחברות למאגרי ה-Big Data הרפואיים של הקופות. בזכות זה יכולות החברות להריץ על המאגרים את האלגוריתמים שהן מפתחות ולבצע פיילוטים של הפתרונות הדיגיטליים שלהן. זאת משום שקופות החולים בישראל מחזיקות מאגרי נתונים רפואיים מהמקיפים ביותר בעולם.
לשם המחשה, מאגרי הנתונים של קופת החולים הכללית ושל קופת החולים מכבי ממוקמים במקום השני והשלישי, בהתאמה, במדדי האיכות של מאגרי הנתונים הרפואיים בעולם. מצויים בהם ההיסטוריה הרפואית של כל אחד ואחד מאזרחי ישראל לאורך חייו. אלא שמערכת הבריאות הממוסדת בישראל נעדרת המיומנות, המשאבים וכוח האדם כדי לנצל באופן מיטבי את מאגרי ה-Big Data שברשותן.
טכנולוגיה שתזהה הדרדרות במצב המטופל
דוגמאות לשיתופי פעולה בין חברות למערכת הבריאות ניתן לראות, למשל, בשת"פים של חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס עם קופ"ח מאוחדת ולאומית ועם ביה"ח איכילוב, בהם החברה מפתחת מערכת חכמה שיודעת לשאול את השאלות המתאימות שאותן הרופאים היו שואלים בהתאם לכל מקרה - בסיטואציה של חדר מיון או מוקדי רפואה דחופה לאבחנה ראשונית.
דוגמה נוספת היא השת"פ של חברת ארליסנס עם קופ"ח מכבי, בו החברה מפתחת טכנולוגיה שעיקרה ניטור מרחוק באופן רציף וללא מגע, למשל על ידי חיישן מתחת למזרן היודע לזהות הדרדרות במצב המטופל, קשיים בנשימה ובפעילות הלב ומדדים כוללים נוספים.
מאז פתיחת התוכנית, הוגשו לממשלה 89 בקשות לתמיכה בשיתופי פעולה עם 29 ארגוני בריאות. עד כה אישרה הממשלה 43 פיילוטים לשיתופי פעולה עם 20 ארגוני בריאות, כאשר ההיקף של מיזמים אלו עומד על 132 מיליון שקל, בעוד הממשלה תקצבה במישרין 55 מיליון שקל מתוכם.
עד כה, יוזמות דומות נדחו על ידי קופות החולים וארגוני הבריאות בשל קשיי מימון. נדגיש, כי בין ארגוני הבריאות המשתתפים בפיילוטים ניתן למצוא את קופת חולים כללית, קופת חולים לאומית, חיל הרפואה של צה"ל, בית החולים איכילוב ועוד.
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, שמשרדה מוביל את התוכנית ומממן חלק ממנה, אומרת כי "ישראל בוחרת פעם אחר פעם לצעוד קדימה, ולהפוך לשחקנית משמעותית בעולם הדיגיטלי המתעדכן ומשתנה ללא הרף. הפיילוטים שאישרנו השנה הם מהסנוניות הראשונות של התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. התוכנית מהפכנית, פורצת דרך ותמצב את ישראל כמעצמת בריאות דיגיטלית עולמית, אשר תספק שירותי רפואה מהאיכותיים מהמתקדמים ביותר בעולם".
לפנייה לכתב/ת 
