הרמזור החכם שיציל אתכם בפקק, ויחסוך כסף לראש העיר
NoTraffic הישראלית תהפוך צמתים בארה"ב לחכמים, ביחד עם דנסו היפנית. המנכ"ל טל קרייזלר: "עיר ממוצעת מוציאה כל חמש שנים 50 אלף דולר על תחזוקת רמזורים בכל צומת. הטכנולוגיה שלנו תוריד את העלות לחצי, ותאפשר להעביר בצומת הרבה יותר מכוניות"
שיתוף פעולה ראשון בין NoTraffic הישראלית, המתמחה בניהול תחבורה חכמה, ודנסו היפנית, מספקיות הרכיבים הגדולות לתעשיית הרכב הנמצאת בשליטת טויוטה. הסטארט אפ הישראלי ישיק את הדור החדש של צמתים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית שפיתח, במסגרת פרויקט שמקימה דנסו בימים אלו בדבלין, אוהיו, ארה"ב.
הפרויקט נועד לבחון טכנולוגיות חדשות לשיפור רשתות הרמזורים הוותיקות, באמצעות תוספת חיישנים כמו מכ"ם, מצלמות ומערכות תקשורת בין תשתית לכלי רכב (V2X). המטרה: איסוף נתוני תחבורה בזמן אמת ומדידה של תבניות משתנות במהלך היום, לצד זיהוי הזדמנויות עסקיות חדשות כמו גם שיפור השליטה של הכוחות השונים במקרה שיש להגיב לאירוע חירום.
"בזמן שתעשיית הרכבים המקושרים והאוטונומיים מתקדמת בצעדי ענק, תשתיות הכבישים החכמים עדיין בחיתולים", אמר טל קרייזלר, מנכ"ל ומייסד נו טראפיק ("ללא פקקים", בתרגום חופשי מאנגלית). "רמזורים עדיין פועלים על פי אותה מתודולוגיה המבוססת על תזמון קבוע שפותחה לפני יותר ממאה שנים. הטכנולוגיה מאפשרת היום סינרגיה בזמן אמת בין התשתית לבין המשתמשים, נתון חיוני כדי להפוך את הכבישים לבטוחים ויעילים יותר. שיתוף הפעולה עם דנסו מצטרף לשיתופי פעולה נוספים עם מספר ערים וחברות מובילות בארה"ב, שאימצו כבר את הפתרונות שלנו".
נו טראפיק הוקמה ב-2017, גייסה עד היום 5 מיליון דולר ומעסיקה 20 עובדים. היא פועלת בינתיים רק בארה"ב, ויש לה כבר פרויקטים בקליפורניה ובאריזונה. "הרמזורים החליפו לפני מאה שנה שוטרי תנועה", ממשיך קרייזלר. "אבל צורת הפעולה שלהם כמעט לא השתנתה לאורך השנים. הם פועלים לפי תוכניות קבועות, בדרך כלל מצבי עומס בוקר, עומס אחה"צ, ומצב רגיל, ולא מסוגלים להתמודד עם עומסים פתאומיים. אפילו רמזורים קצת חכמים, עם לולאות בכביש שמזהות אם יש רכב בכיוון הנסיעה, יודעים לקצר או להאריך בכמה שניות את משך האור הירוק, לא מעבר לזה. גם כאשר ההפעלה שלהם עברה מבקר אלקטרו מכאני לדיגיטלי, המתודולוגיה נותרה זהה".
התוצאה היא שרמזורים לא מסוגלים להגיב לשינויים בתנועה. עומס פתאומי עקב סגירת כביש סמוך, או משחק כדורגל שזה עתה הסתיים, והמשטרה נאלצת להפנות למקום שוטרים שיכוונו את התנועה, ויחסרו במקום אחר. רק ערים גדולות, בארץ מדובר בתל-אביב, ירושלים וחיפה, מפעילות מרכזי בקרת רמזורים, וגם אנשיהם יכולים להפעיל מספר תוכניות פעולה שנקבעו מראש למצבים השונים.
"אנחנו מתחברים לתשתית הרמזורים הקיימת ולמערכת ההפעלה שלהם, ומסוגלים להגיב לשינויים בזמן אמת. לתת קדימות לכיוון תנועה עמוס ולהפחית את זמן הירוק לכיוון דל תנועה רגעי. כל הנתונים עולים לענן, ואז אפשר לאסוף את הנתונים מהצמתים השונים ולהפעיל שינוים נרחבים יותר", מסביר קרייזלר.
התקציבים העירוניים בדרך כלל מחולקים מראש למטרות שונות. איך עירייה יכולה לממן התקנה של תשתית חכמה?
"בממוצע ערים משקיעות 50 אלף דולר באחזקה של רמזורים בצומת לחמש שנים. אנחנו מפחיתים את העלות בחצי, ומשפרים דרמטית את מצב התנועה. אנחנו יכולים לפעול בהתאם לתוכנית העדפות התנועה הקיימת, למשל גל ירוק בציר מסוים, ועדיין להוסיף גמישות שתייעל את התנועה במקום. כמה פעמים קרה לכם למשל שווייז העבירה אתכם דרך כבישים צדדיים, ואז נתקעתם ברמזור ארוך? ניהול צומת חכם היה פותר את הבעיה".
המערכת של נו טראפיק כוללת גם רכיבי V2X, שמספקת אוטוטוקס הישראלית, טכנולוגיה שתאפשר תקשורת בין מכוניות לבין עצמן ולבין רמזורים. "הרמזור יוכל לשדר לרכב שיש כרגע הולך רגל על הכביש ושיאט, או שהנהג האוטונומי או בקרת השיוט שבפעולה יאטו אותו. רמזור יוכל לזהות שמתקרב אמבולנס ולתת לו עדיפות, וזה משהו שכבר נמצא היום בניסויים שלנו בארה"ב".
"חיישני V2X צפוים להיכנס בשנים הבאות למכוניות החדשות, תחום שדנסו השותפה לנו טראפיק בפרויקט באוהיו צפויה להגביר בו את העיסוק, כספקית גדולה לתעשיית הרכב. הפרויקט החדש בארה"ב יוכל לאפשר לה לבחון את הטכנולוגיה שלה בתחום, ולתרגל את התנועה בעידן התחבורה החכמה".
לפנייה לכתב/ת 
