מפעל חיינו
היא אחראית למיליארדי דולרים שנכנסים למדינה מדי שנה, לכלי נשק מודרניים ששומרים עלינו, לפיתוחים שאיפשרו לחקלאות לפרוח מאז קום המדינה. מאות אלפי עולים חדשים נקלטו בזכותה בארץ והיא שימשה מנוף להתפתחות אזורי פריפריה רבים. במסגרת פרויקט "מייצרים עתיד לישראל" נכיר לכם שורה של מפעלים מקומיים שמצליחים מאוד בעולם, מספקים תעסוקה ומסבים הרבה גאווה
באתוס הציוני קיבלה החקלאות מאז ומתמיד את הבכורה כשדיברו על הקמתה של מדינת ישראל.
היהודי החדש שעזב את מנעמי הגולה ועיבד במו ידיו את האדמה נחשב לסמל של שיבת העם לאדמתו ולארצו. אבל החקלאות כמובן הייתה רק חלק אחד בתמונה. החלק האחר, שמעט נדחק מדפי ההיסטוריה הישראלית, הייתה התעשייה המקומית, שצמיחתה ושגשוגה היוו את העוגן הכלכלי אשר הפך את ישראל לאומה משגשגת.
סיפורה של התעשייה החל עוד בסוף המאה ה־19, כאשר יזמים מקומיים אמיצים לצד נדבנים מאירופה הקימו כמה וכמה מפעלי תעשייה בישראל, העסיקו עובדים רבים וגם הניחו את התשתית לחיזוקה של החקלאות ולמיכונה.
עם השנים התרבו המפעלים היצרניים, והדבר הביא לכך שבשנת 1921 התאגדו בפעם הראשונה המעסיקים במשק העברי והקימו את "התאחדות בעלי התעשייה ונותני העבודה". בשנת 1925 התפרקה השותפות והתעשיינים הקימו את "התאחדות בעלי התעשייה בארץ ישראל", שהפכה לימים ל"התאחדות התעשיינים". קצת יותר מעשור אחר כך, בשנת 1936, כבר עמד מספר עובדי התעשייה על 36 אלף איש. 12 שנה לאחר מכן, עם הקמת המדינה, עמד הייצוא התעשייתי של ישראל הצעירה על 18 מיליון דולר, מספר מרשים לנוכח העובדה שהיישוב מנה אז כ־600 אלף איש בלבד.
לצד תרומתה הישירה לביטחון המדינה ולכלכלתה חיזקה התעשייה הישראלית את המדינה בדרכים שונות ומגוונות. תעשיינים שהעמידו את החלוציות לנגד עיניהם העתיקו מפעלים רבים לאזורים מרוחקים בנגב ובגליל – בסיוע מדיניות נבונה של הממשלה, ויצרו במקומות רבים את התשתית התעסוקתית העיקרית לתושבי האזור. מפעלי התעשייה קלטו לעבודה במשך השנים מאות אלפי עולים חדשים, וסייעו בפרנסתם ובשילובם בחברה. פעולות מסוג זה הובילו לכך שמספר עובדי התעשייה צמח בין 1952־1965 מ־98 אלף ל־223 אלף. היקף הייצוא זינק גם הוא והגיע ב־1980 לחמישה מיליארד דולר לערך.
בשני העשורים האחרונים הדגש היה על התייעלות. המחשבים, הרובוטיקה, הטכנולוגיה - כל אלה הובילו לכך שבשנת 2017 היקף המועסקים בתעשייה עמד על 378 אלף, לא הבדל עצום משנת 1965, אך היקף הייצוא מפעילותם של אלפי מפעלים וחברות עמד בשנת 2018 על למעלה מ־54 מיליארד דולר.
לצד הגידול בהכנסות, נעשו השקעות ומאמצים גדולים מצד התעשייה היצרנית בארץ להתנהל בצורה מתחשבת בסביבה ולמזער את הפליטות לאוויר, לקרקע ולמים. מאמצים גדולים הושקעו במיחזור משאבים במקום להפוך אותם לפסולת, וסכומי עתק מוקדשים לפיתוח פתרונות לטיהור מים, לטיפול בחומרים מסוכנים, לייצור אנרגיה יעילה וסביבתית ועוד.
בשבועות הקרובים, במסגרת פרויקט "מייצרים עתיד לישראל" בשיתוף "ידיעות אחרונות", ynet והתאחדות התעשיינים נכיר לכם שורה של מפעלים מקומיים שמצליחים מאוד גם בשווקים בחו"ל, מסבים לנו גאווה, וגם מהווים את חוט השדרה של הכלכלה. נגלה כיצד קמו, מה הם הסודות להצלחתם ומה הקשיים היומיומיים שבהם הם נתקלים, ונראה מקרוב כיצד נראית תעשייה מודרנית, חכמה ומצליחה.
"התעשייה הישראלית שיחקה תפקיד חיוני בהקמת מדינת ישראל וגם היום היא מנוע הצמיחה האמיתי של המשק. אין כלכלה בלי תעשייה", אומר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, "אם אנחנו רוצים לייצר צמיחה בת קיימא, צריך לחייב העדפת מוצרים ישראלים ברכש ממשלתי, לשפר את תנאי הייצוא מישראל, לבסס את החינוך הטכנולוגי ולחזק את התעשייה".
בשיתוף התאחדות התעשיינים
לפנייה לכתב/ת 
