עוזבים לחו"ל? אל תשכחו לעדכן את "האח הגדול"

החוק קובע כי מי שרואה עצמו כתושב חוץ בשנה מסוימת, ובאותה שנת מס הוא שהה בישראל 183 ימים או יותר - או לחילופין גם אם שהה 30 ימים בלבד, אולם במצטבר בשנת המס הנבחנת ובשנתיים שקדמו לה שהה 425 ימים או יותר – הוא חייב לדווח לרשות המיסים על כך שהוא רואה עצמו כתושב חוץ באותה שנה, ולנמק מדוע הוא מחזיק בעמדה זו.

רו"ח (עו"ד) שגיא לביא-לובודה ורו"ח (עו"ד) רוני שרייטר(צילום: יח"צ )

תרחיש זה מתקיים לרוב בשנת העזיבה של הארץ ובשנה שלאחריה. הוראות אלו חלות גם על יחידים שרואים עצמם תושבי חוץ מאז ומעולם, ולשיטתם כלל לא ביצעו "עזיבה". זאת מכיוון שהחוק אינו מבחין בין מי שניתק תושבות לבין תושב חוץ אחר, והיא נכנסת לתוקף במקרים שבהם אותו "תושב חוץ" שוהה בישראל מעל מכסת הימים כאמור.

בחינת מקום התושבות של יחיד מורכבת מאוד, ולצד מבחן הימים יש לבחון היכן מצוי מרכז חייהם של אותם יחידים וזאת על פי העובדות והנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו. יחד עם זאת, יש לזכור כי כל עוד מבחן מכסת הימים מתקיים לגבי מי שרואה עצמו כתושב חוץ – עליו לדווח על כך לרשות המיסים.

חשוב לציין כי על פי פקודת מס הכנסה, גם שהייה של חלק מהיממה בישראל נחשבת ליום שלם ולכן גם ימי טיסה נספרים במניין ימי השהייה בישראל.

עוד חשוב לציין כי ישנה חשיבות רבה גם למדינה שאליה הועתקה התושבות, והאם בינה לבין מדינת ישראל קיימת אמנה למניעת כפל מס, וכן יש לבחון את הוראות האמנה ביחס למצבים של "כפל תושבות". מומלץ לנהל כל תרחיש שעולה בו שאלה לגבי מיקום התושבות בזמן אמת ובמשנה זהירות ולהיוועץ באיש מקצוע המתמחה במיסוי בינלאומי.