במקום שבו זורקים ספרים
ישראלים אוהבים לקנות ספרים ואח"כ מתקשים להיפרד מהם. התוצאה היא ערימות עגומות על ספסלי רחוב. זה פוגע לא רק בסביבה, אלא גם בעולם הספרות
(מתוך קבוצת הפייסבוק "ספרים ברחוב")
לפני כמה שבועות גיליתי במקרה את אחת מקבוצות הפייסבוק המדכדכות בעולם: "ספרים ברחוב". חברי הקבוצה המשגשגת הזו מעלים כמעט מדי יום תמונות של ערימות ספרים נטושות שהם מוצאים ברחוב, כדי שאם במקרה מישהו בפייסבוק זקוק לאחד מהם הוא יוכל לרוץ לקחת.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
למה זה עצוב? זה ברור. הרי מעטים מאוד הספרים שאכן נאספים מהספסל שעליו הם הונחו. רוב הספרים בערימה יקמלו בשמש או ייספגו מי גשמים, בדיוק כמו הספרים בספריית הרחוב הכושלת שיש לי מתחת לבית. קבוצת הפייסבוק הזו, למעשה, בלי כוונה, מתעדת את קריסתו של ענף הספרים המודפסים.
נראה שיש כאן בעיה. ישראלים נוטים לקנות ספרים רבים חרף הידיעה הברורה שבעוד שנה, שנתיים, חמש או עשר, יהיה להם קשה - טכנית – להיפרד מהם. לאגור זה לא טוב, לזרוק את הספר לפח אף אחד לא רוצה - הרי ספר הוא יצירה בעל ערך רוחני כלשהו - למצוא מישהו שבדיוק זקוק לו זה קצת מסובך, וככה הגענו למצב שאלפי ספרים ננטשים על ספסלי רחוב ברחבי הארץ, תוך תקווה קלושה שעובר אורח יאסוף אותם או את חלקם, תקווה שכאמור מתבדה בדרך כלל.
יש משהו מעוות בענף הספרים המודפסים. על אף שישראל היא אימפריית מחזור נייר, בכל הנוגע לספרים הבעיה מחריפה: מיליוני ספרים מיוצרים בשנה באופן בזבזני ומיותר, ללא פיקוח וללא ריסון, וחלק גדול מהם מוצאים את עצמם על ספסל הרחוב (במקרה הטוב) תוך זמן קצר.
בשנים האחרונות מוצעים פתרונות שונים לבעיית עודף הספרים המודפסים. ספריות רחוב מוצבות בערים וביישובים, פה ושם מתקיימים אירועים ציבוריים של החלפת ספרים, ובקבוצות פייסבוק וטלגרם ייעודיות מתנהל שוק קח תן לא רע בכלל של ספרים, אבל עדיין הבעיה עמוקה ורחוקה מפתרון. מיוצרים כאן יותר מדי ספרים, ומי שרוצה לפנות ספרים מהבית נמצא בבעיה.
הצד השני של הבעיה נמצא אצל מבקשי הספרים. רבים מאיתנו מוציאים כסף רב ומיותר על ספרי לימוד, עיון, הדרכה ובישול – בעוד שבמידה רבה של ודאות אותו ספר בדיוק מחפש את דרכו החוצה מבית אחר במקום כלשהו בארץ.
באשר למִחזור, כולנו כבר יודעים שהוא לא תרופת פלא. תהליך המחזור יקר ומזהם, וברחבי העולם כבר הפנימו שהפתרון לכמויות האשפה הגדלות איננו מחזור אלא הפחתה במקור, הפחתה בצריכה ושימוש חוזר. בהתאם, כפי שהתערבה בטיפול באריזות (ד"ש מהפח הכתום) , הממשלה צריכה לרסן את ענף הספרים בכמה דרכים:
1. הגבלת כמויות הספרים הנדפסים בהתאם לתחזית המכירות
2. עידוד שימוש בחומרים ידידותיים בתהליך ההדפסה
3. עידוד שימוש בנייר ממוחזר
4. עידוד ותמרוץ של הפקת ספרים אלקטרוניים ומוקלטים
5. עידוד שימוש חוזר בספרים.
המרכיב החמישי הוא החשוב ביותר, והוא מחולק לשני תחומים: יש לייצר ספרים מחומרים עמידים יותר כדי שחיי המדף שלהם יהיו ארוכים ככל האפשר, ובמקביל צריך לבנות פלטפורמה שתאפשר העברת ספרים בין משתמשים בקלות ובמהירות.
תהליך כזה אולי יביא לעלייה במחירי הספרים, אך הרווח מכך גדול: נעניק כבוד רב יותר לעולם הספרים והספרות, נפחית פסולת נייר ונייתר קבוצות פייסבוק מצערות.
- שלמה יגר הוא מורה ועורך לשוני
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
