האטה חריפה בצמיחה של המשק ברבעון השני של 2019

האטה חריפה בצמיחה של המשק הישראלי (תמ"ג) ברבעון השני של 2019. מהאומדן הראשון לרבעון השני שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), עולה כי התמ"ג עלה בשיעור שנתי של 1% בלבד. מדובר בירידה חדה בקצב הצמיחה של המשק, לאחר שברבעון הראשון של השנה נרשמה צמיחה בשיעור שנתי של 4.7%, וברבעון הרביעי של 2018 - 4.2%.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

מחירי הדירות טיפסו ב-1.4% בתוך שנה, מדד המחירים לצרכן ירד

הגירעון המצטבר ל-2019 עמד ביולי על 3.8%

ההאטה בצמיחה מוסברת בעיקרה בירידה בצריכה הפרטית (1.3%) שהושפעה מירידה משמעותית ביבוא כלי הרכב. ברבעון הקודם נרשמה עלייה חדה בסעיף הרכב שנבעה משינוי שנעשה באפריל האחרון במס הירוק, שייקר חלק מהמכוניות והביא להקדמת ביצוע רכישות של כלי רכב לפני השינוי כדי לחסוך את ההתייקרות.

בנימין נתניהו ומשה כחלון(צילום: EPA)

יש לציין כי מדובר באומדן ראשון לרבעון השני, שצפוי להתעדכן בהמשך באומדן שיתפרסם בחודש הבא ובזה שיתפרסם בחודש אוקטובר. המשמעות של החישוב השנתי היא שאם הצמיחה תימשך בקצב דומה - הצמיחה במשק תעמוד השנה על 1%. עם זאת, נזכיר כי מדובר בנתונים שהושפעו לרעה מאירועים חד פעמיים, וקיים סיכוי שהצמיחה ברבעונים הבאים של השנה תשוב להיות משמעותית יותר.

(נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

ההאטה בצמיחה בישראל אינה ייחודית וניתן לראות אותה כחלק ממגמה עולמית. לשם השוואה, בבריטניה נרשם תוצר שלילי ברבעון השני שעמד על 0.2%-, בגרמניה עמד התמ"ג ברבעון השני על 0.1%-, בגוש האירו על 0.2%, ביפן על 0.4%, ובארה"ב על 2.1%.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי יצוא הסחורות והשירותים, למעט סטארט-אפים ויהלומים, עלה ברבעון השני ב-4.6%, בהמשך לעלייה של 8.3% ברבעון הקודם. כמו כן ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-10%, יבוא הסחורות והשירותים טיפס ב-2%.  

נזכיר כי הריבית במשק עומדת על 0.25%, ונתון צמיחה חלש עשוי לגרום לבנק ישראל לזנוח את התוכניות שלו ולהוריד ריבית על מנת לחזור לרמת הצמיחה אליה היינו רגילים לפני שנה. החלטת הריבית הבאה של הבנק היא בסוף אוגוסט.

כלכלנים בכירים חלוקים במידת הדאגה שלדעתם יש להפנות לנתוני הצמיחה הנמוכים שפורסמו היום. הכלכלן, ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל "מודלים כלכליים", מודאג: "נתוני הצמיחה לא רעים - הם גרועים. זאת התוצאה של עשר שנים ללא השקעות רחבות היקף במשק. לכן יש עודפי מטבע חוץ כה גבוהים. צמיחה אמיתית נמדדת בתעשייה ולא ברכישת מאות אלפי מכוניות ובנסיעות של מיליוני ישראלים לחו"ל".

עוד אמר שיינין, כי "ישראל חייבת לקטין את הפערים מול ארה"ב שהיא דוגמא לכל העולם וודאי לנו, וללא להגדילם, כפי שקורה לאחרונה. כאשר בארה"ב התוצר לנפש נע סביב 60 אלף דולר לנפש הוא מגיע אצלנו לכ-40 אלף - וזה נתון ממש רע. לצערי נסיים את השנה בצמיחה של בקושי 2.7%, כאשר קצב הצמיחה לנפש יהיה פחות מאחוז. בארה"ב הוא יותר מאחוז וחצי. אנחנו צרכים לשאוף להגיע לשם ולא לסיים רבעון בנתונים כל כך נמוכים".

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין, אמר כי הצמיחה הנמוכה אכן מאכזבת, אך הוא לא חושב שיש מקום לדאגה רבה: "ברור שנתון כזה של הצמיחה הנמוכה הוא לא טוב, אבל אל לנו להיתלות ברבעון רע אחד. צריך לעקוב אחר נתוני הצמיחה בשנה כולה. הפערים בין הרבעונים גדולים מאד ולכן צריך להמתין. אני מאמין שנסיים את השנה בצמיחה של שלושה אחוזים וזה הרבה יותר ממה שמוצג היום על רבעון רע אחד".

פרופסור לכלכלה ומבכירי המשק לשעבר תלה אתמול את הנתונים הטובים והרעים כאחד "בעניין שבכלל לא אמור להיות קשור אלינו - כמה מכוניות שיוצרו ביפן ובגרמניה הובאו לארץ. ייצור מכונית ביפן - זאת הצמיחה של יפן ולא של ישראל. אבל, בגלל חישובים של מיסים, השקעה במכונית החדשה עם הגעתה לארץ והעלאתה על הכביש - הנתונים מרביע לרביע קופצים מעלה ומטה. צריך לייצר פה צמיחה אמיתית. רכישת מכוניות גרמניות, ברבעון אחד יותר וברבעון אחר פחות, זאת לא צמיחה של המשק הישראלי".

ההוצאה הלאומית לבריאות נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD

במקביל פרסמה היום הלמ"ס, כי ההוצאה הלאומית לבריאות עמדה בשנת 2018 על 7.6% מהתמ"ג והסתכמה ב-101.2 מיליארד שקל. במחירים קבועים (כלומר נתון המנכה את מדד המחירים לצרכן כך שאינו מושפע מעליות או ירידות המחירים במשק) מדובר בעלייה של 4.3% לעומת שנת 2017, ובעלייה של 2.3% בהוצאה לנפש.

עוד עולה מהנתונים, כי אשתקד חל גידול של 4.7% בהוצאות על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים, כאשר ההוצאות על ביטוחים משלימים ירדו ב-2.6%, בעוד שההוצאות על ביטוחים פרטיים (הכוללים ביטוחי הוצאות רפואיות, מחלות קשות, שיניים, עובדים זרים, ביטוח חו"ל ואחר) עלו ב-10.3%. קופות החולים סיפקו בשנת 2018 34% משירותי הבריאות.

(נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

בהשוואה לארצות ה-OECD לשנת 2018 עולה כי אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.4%) היה נמוך מממוצע ההוצאה לבריאות במדינות ה-OECD, שעמד על 8.8%, ובמיוחד בהשוואה לארה"ב, שם עמדה ההוצאה על 16.9%. עוד עולה מההשוואה כי אחוז המימון הציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (64%) נמוך מאחוז המימון הציבורי הממוצע בארצות ה-OECD, שעומד על 74%.