בתחתית הטבלה: האחוז הזעום שמשקיעה ישראל בבריאות תושביה

השתתפות המדינה בבריאות האזרחים בישראל נמצאת גם השנה בתחתית הרשימה, בהשוואה למדינות ה-OECD. עם זאת, הוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2018 עמדה על 7.6% מהתמ"ג ומדובר בעלייה קלה לעומת השנה שקדמה לה.

כרבע מסכום ההוצאה הלאומית לבריאות מומן על ידי תשלומי מס בריאות, ו-40% ממנו מומן מתקציב המדינה. אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.4%) היה נמוך מאשר ממוצע מדינות ה-OECD שעומד על 8.8 אחוזים.

ההוצאות על ביטוחים משלימים ירדו ב-2.6 אחוזים ואילו ההוצאות על ביטוחים פרטיים עלו משמעותית ב-10.3 אחוזים, ביחס לשנה שקדמה לה. נתון זה כולל ביטוחים פרטיים וביטוחים קבוצתיים, ביניהם הוצאות רפואיות, מחלות קשות, שיניים, עובדים זרים, ביטוח חו"ל ועוד.

ישראל בהשוואה לעולם

קיראו עוד:

יו"ר אסותא: יש לי 5 ביטוחי בריאות, לא סומך על המערכת

ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים קבועים, עלתה בשנת 2018 ב-4.3 אחוזים לעומת השנה שקדמה לה והסתכמה ב-101.2מיליארד שקלים. בשנת 2018 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות שירותים רפואיים (כמו רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים), מימנו כחמישית (21 אחוזים) מההוצאה הלאומית לבריאות. כרבע (24 אחוזים) מההוצאה הלאומית לבריאות מומנו מגביית מיסים ו-40 אחוזים מומנו מתקציב המדינה.

מימון תקציב המדינה כולל בתוכו גם העברות תקציב לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים, ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי החולים הממשלתיים.

קופות החולים סיפקו בשנה החולפת 34 אחוזים מהוצאות שירותי הבריאות. בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות ויצרני תרופות ומכשירים רפואיים סיפקו יחד 56 אחוזים מכלל ההוצאה הלאומית.

החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים (ביניהם: בתי חולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות), הסתכם ב-6 אחוזים מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה למצב בשני העשורים האחרונים. חלקם של השירותים שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (למשל מגן דוד אדום, ע"ט), נותר ברמה של 4 אחוזים בדומה לשנים קודמות.

ישראל מול העולם

בשנת 2018 ההוצאה השוטפת לבריאות לנפש במונחי שווי כוח הקנייה בישראל הסתכמה ב-2,953 דולר, בדומה להוצאה בצ'כיה, ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה- OECD. בארה"ב למשל, עמדה ההוצאה השוטפת לנפש על הסכום הגבוה ביותר - 10,586 דולר.

החישוב במונחי שווי כוח הקנייה, מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות, אך עם זאת, בהשוואה הבין-לאומית אינם מובאים בחשבון משתנים כמו הרכב הגילאים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה ועוד.

בעשרים השנים האחרונות, מאז שנת 2000 אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מהתמ"ג בישראל נשאר יציב יחסית ועלה מ-6.9 אחוזים ל-7.4 אחוזים בלבד, וזאת למרות שקצב גידול והזדקנות האוכלוסייה בישראל זינק.

עוד עולה מההשוואה הבין-לאומית כי אחוז המימון הציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (64 אחוזים), נמוך מאחוז המימון הציבורי הממוצע בארצות ה-OECD ב-74 אחוזים.

מפורום החירום הלאומי '5 מיליארד לבריאות' המאגד תחתיו 60 ארגוני בריאות נמסר: "דו"ח הלמ״ס מעיד יותר מכל על 'מדיניות ההרעבה' של מערכת הבריאות אשר כשלה והובילה לכך שמדינת ישראל מפרה את מחויבותה כלפי אזרחי ישראל למתן שירותי בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי . הדו״ח חושף את האבסורד בו 60% מההוצאה הלאומית מועמסת על גבם של האזרחים הנאלצים לשלם בכל חודש מס בריאות והוצאה פרטית על ביטוחים פרטיים. כלומר על כל 1.6 ש״ח שאנחנו מוציאים על בריאות - המדינה מוציאה 1 ש״ח בלבד.

"אסור להסכים עוד למדיניות ההרעבה של האוצר. קריסתה של מערכת הבריאות הציבורית מחייבת תוספת מידית של 5 מיליארד ש״ח לבסיס תקציב הבריאות, עבור הוספת מיטות בהתאם לגידול ולהזדקנות האוכלוסייה, עדכון התוספת השנתית לסל התרופות, עדכון תקציב הקופות ותוספת מיידית של אלפי תקני אחיות ורופאים. אנו קוראים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולכל ראשי המפלגות מימין ומשמאל , חרדים וחילונים, זו העת להציב את הבריאות של אזרחי ישראל בראש סדר העדיפויות הלאומי".

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ״מ יו״ר ההסתדרות הרפואית, מסר בתגובה לדו"ח: "שוב, גם בנתונים הרשמיים של הלמ״ס מתבררת הציניות שבה גורם האוצר לאזרחי ישראל לשלם מכיסם 40% מההוצאה הלאומית לבריאות והציניות שבה מתעלמים מחוק בריאות ממלכתי ומעקרונותיו. יש להגדיל באופן מידי את ההשקעה הלאומית לבריאות ל-9% , כמו במדינות ה-oecd, להוסיף תקנים לרופאים ואחיות, לקצר את התורים ולמנוע את הצפיפות והפגיעה היומיומית בכבוד האדם"