קשר ישיר בין מצב התחבורה לפריון העבודה הירוד בישראל: "הזנחה הרת אסון"

"להתייחס למצב התחבורה בישראל כמצב משברי הדורש השקעה מסיבית". עומסים ברכבות, בכבישים ובאוטובוסים(צילום: עמית הובר, הרצל יוסף, יונתן)

פקקים משפיעים על תפוקת העבודה שלכם. דו"ח חדש של בנק ישראל שמתפרסם היום (ראשון) ומתייחס לחוסר הפריון במשק הישראלי, מגלה קשר ישיר בין הפקקים לתפוקת העבודה.

על פי הדו"ח, המדינה אמנם משקיעה בתשתיות בשנים האחרונות בסדרי גודל הדומים לאלו שמשקיעות בממוצע המדינות המפותחות (מדינות ה-OECD), אך הפער שנוצר בשנים שקדמו לכך גורם לנו להישאר מאחור - במיוחד בכל הקשור לתחבורה ציבורית.

"המצוקה מתאפיינת באובדן זמן עבודה יקר ומחייבת מעסיקים ועובדים להתאמות שונות". עומס ברכבת

תמונת המצב הנוכחית בישראל מעידה שבשנים האחרונות גדל העומס על תשתיות התחבורה. מספר האנשים הנוסעים לעבודה עלה מאוד בעקבות הגידול הטבעי באוכלוסייה, פיזורה הגובר במרחב והעלייה המרשימה בשיעור התעסוקה. משום כך, העומס על התשתיות גבר, הצפיפות גדלה, והגודש בישראל גבוה באופן חריג בהשוואה למדינות ה-OECD.

בפיתוח הכבישים הושקע יותר מבתחבורה הציבורית. פקק באיילון(צילום: רויטרס)

עומס תנועה בירושלים (צילום: אלכס קולומויסקי)

עומס ברכבת(צילום: יונתן)

עומס גם באוטובוסים(צילום: אילנה קוריאל)

יחד עם זאת, החוקרים שעמלו על הדו"ח מציינים כי פיצול הנסיעות בישראל, כלומר המדד בין אלו שנוסעים לעבודה ברכבם הפרטי לעומת אנשים שנוסעים לעבודה בתחבורה ציבורית, אופניים או הולכים ברגל - נוטה בבירור לכלי רכב פרטיים. זאת בעוד באירופה, המחקרים האחרונים מראים כי רק 30% מכלל העובדים מגיעים לעבודתם ברכבם הפרטי בעוד 70% נוסעים בתחבורה ציבורית.

פער זה מקבל ביטוי גדול יותר בהשוואת השימוש בתחבורה הציבורית בערים הגדולות בישראל - שנמוך בהרבה ביחס לערים מפותחות בעולם. בעוד שבבלגרד, מדריד וקרקוב יותר מ-60% משתמשים בתחבורה ציבורית בכדי להתנייד, בתל אביב, חיפה וירושלים מדובר באחוזים שנעים בין 10% ל-20%.

על פי חישוב המוצג בדו"ח, בין 2006 ל-2009 תקצבה המדינה את פיתוח הכבישים ואת הפיתוח והתמיכה בתחבורה הציבורית בצורה שווה, אך בין 2010 ל-2015 נתח גדול יותר מהתקציב ניתן לסלילת כבישים. מצב זה התהפך בין 2016 ל-2017, אז יותר כסף הושקע בתחבורה ציבורית ופיתוחה.

מכיוון שלא הכול ניתן לעשות מיד, מציעים החוקרים (ולא בפעם הראשונה) להקים רשויות מטרופוליניות או מערכת רגולטורית אחרת, שיסנכרנו את צורכי הערים השונות במרחב, ויהיו בעלות הסמכות ליצור תשתיות ולקבל החלטות בתחום זה ובתחומים נוספים.

(צילום: עידן ארבל)

(צילום: הרצל יוסף)

לצד רעיון זה, עלה בראשם של המומחים להמליץ לפעול להחלת "מס נסועה" - בפרט בשעות ובאזורי הגודש - ולשלב זאת עם מדיניות תמחור מדויקת יותר של השימוש בחניה. "יש לפעול גם לצמצום הטבות שכר והטבות מס המתמרצות שימוש בכלי רכב פרטיים", נכתב בדו"ח.

שמרית נוטמן, מנכ"לית ארגון התחבורה "15 דקות" ציינה בפני ynet כי היא לא התפלאה ממצאי הדו"ח. "הזנחת תשתיות התחבורה הציבורית לאורך שנים מתבררת גם בדו"ח פריון העבודה שמפרסם בנק ישראל כהרת אסון, לא רק לנוסעי האוטובוסים והרכבות אלא לכלל המשק הישראלי. על מנת לסגור את הפער מול מדינות ה-OECD, על מדינת ישראל להתייחס למצב התחבורה בישראל כמצב משברי הדורש השקעה מסיבית בתשתיות ובשירות תחבורה ציבורית".

לדבריה, "פתרונות שמשרד התחבורה מקדם כבר היום, כמו קווים מהירים למוקדי תעסוקה, נתיבי העדפה לאוטובוסים וקווי הזנק לרכבת, צריכים שר חזק שיעמוד מאחוריהם ותקציבים תוך-משרדיים שיאפשרו תחבורה ציבורית שיכולה להתחרות ברכב הפרטי.

"אנחנו מקווים שכשתקום ממשלה חדשה בקרוב, היא תאמץ את ממצאי הדו"ח שהמליץ על הקמת רשויות מטרופוליניות, או מנגנוני ניהול תחבורה אחרים, שיתאמו את התכנון בין רשויות מקומיות שונות ומגוון אמצעי התחבורה ויקבלו סמכויות הכרעה בכל שלבי הבניה והתפעול במקרה הצורך".