קבלן לא קיבל היתר בנייה - הרוכשת תפוצה

חרף ארכות ודחיות שקיבל, הקבלן לא עמד בהתחייבותו. בבית המשפט הוא "משך" את ההליך ועיכב אותו, עד שספג ביקורת נוקבת משתי ערכאות

עו"ד טליה ברזאני | פסקדיןפורסם: 22.08.19 , 21:06

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נכה נגד קבלן שהתחייב לבנות לה דירה חדשה, ולפיכך נקבע כי הסכם שנחתם בין השניים ב-2010 לא נכנס לתוקפו. השופט מיכאל תמיר קבע כי ההסכם בטל.

בהסכם התחייב הקבלן לבנות עבור התובעת "דירת נכה" לפי היתר כדין בבניין מגורים בנתניה. בכפוף לכך היא התחייבה לרכוש את הדירה. הובהר כי אם לא יינתן היתר מתאים תוך 12 חודשים, ההסכם יתבטל. בתוספת מאוחרת יותר הסכימה הרוכשת לתת לו ארכה של שישה חודשים לקבלת היתר בנייה, ובמידת הצורך ארכה של שישה חודשים נוספים בכפוף לתשלום פיצוי מוסכם.

חוק ונדלן

בעל 52 דירות יפוצה ב-1.5 מיליון ש' על ליקויים

עו"ד מיכאל מלכה | פסקדין

בתום משפט בן כעשור: חברות בנייה שהקימו את פרויקט "מגדלי אשרמן" בהרצליה הירוקה ישלמו את הסכום לאדם אחד שמחזיק בעשרות דירות

בעל 52 דירות יפוצה ב-1.5 מיליון ש' על ליקויים

בתביעתה מ-2015 היא טענה שחרף ארכות רבות נוספות שנתנה לו, בכתב ובעל-פה, הקבלן לא קיים את התחייבויותיו, ולכן היא שלחה לו שתי הודעות לביטול ההסכם, שבהן ביקשה להשיב לה כספים שהפקידה אצל עורך דינו בנאמנות. ב-2017 קיבל בית משפט השלום בנתניה את תביעתה והורה לקבלן להחזיר לה את הכסף בתוספת פיצוי מוסכם בחוזה ופיצוי על עוגמת נפש.

בסיומו של אותו פסק דין נמתחה ביקורת חריפה על הקבלן, שדחה את הקץ ועיכב את עצם נקיטת ההליכים נגדו: השופט כתב כי השפה העברית דלה במילים מלבטא את הסלידה מהתנהלות זו.

בהמשך הגישה האישה תביעה נוספת, הפעם למחוזי, ובה ביקשה "סעד הצהרתי" – להצהיר שההסכם בטל (סעד שאינו בסמכות בית משפט השלום). גם בהליך הזה הגיש הקבלן ארכות ודחיות שונות, הגיש מסמכים ביום האחרון ואף לא הגיש "סיכומים" (הטענות האחרונות לפני פסק הדין).

כאן כתב השופט תמיר: "התרשמתי שהמשיב התנהל בסחבת מכוונת גם בהליך דנן, בין היתר כאשר לא פעל לשכור את שירותיו של עורך דין מיד לאחר קבלת כתב התביעה לידיו, הגיש כתב הגנה (שהוא למעשה תשובה להמרצת הפתיחה) באיחור וללא תצהיר כנדרש, הציג בדיון גרסאות סותרות כשנשאל האם קיבל לידיו את כתב התביעה ונספחיו, ולבסוף הגיש בקשות למתן ארכה להגשת סיכומיו בשל מצבו הרפואי ללא תצהיר וללא אסמכתאות מספיקות".

בטענות שכן הגיש טען הקבלן שהחלטה על ביטול ההסכם תגרום לו נזק משום שלא יוכל להשתמש בתנאים לפי ההסכם שנחתם. אלא שהשופט הבהיר כי הוא לא פירט אלו נזקים ייגרמו לו.

מעבר לכך, השופט הזכיר כי בפסק הדין של בית משפט השלום הקבלן עצמו הודה שההסכם בוטל, כך שהוא יכול לבוא בטענות רק לעצמו, על שלא פעל לקיומו של התנאי המתלה (הוצאת היתר הבנייה).

בסיכומו של דבר נקבע כי משלא התקיים התנאי המתלה של קבלת היתר בנייה, ההסכם על נספחיו תוספותיו לא נכנסו לתוקף והם בטלים. לאור התוצאה והתנהלות הקבלן, הוא חויב לשלם למבקשת 20 אלף שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.