בחר להישאר במשחק / מליניאק
טרשת נפוצה זה מפחיד, והפחד משתק דווקא ברגעים בהם אנחנו נדרשים לפעול. יש שפורשים מהמשחק ועולים ליציע, דייויד בלאט הפך את האתגר למשחק חייו ומשמש מופת לאחרים
בביקורו האחרון בת"א עם אולימפיאקוס אפשר היה להבחין בגרירת רגל, שלא שונה מכאבים מהם סובלים מי ששיחקו פעם על מגרשי בלטות. טרשת נפוצה זה מפחיד, והפחד משתק דווקא ברגעים בהם אנחנו נדרשים לפעול.
הזיכרון הראשון שעלה במוחי למקרא הידיעה על מחלתו של בלאט, היה מסיבת העיתונאים של מג'יק ג'ונסון. הנטייה הטבעית היא להסתיר, כי אף אחד לא אוהב להיחשף ברגעים קשים. אבל החשיפה משחררת להתמקד במה שחשוב באמת, במקום לבזבז אנרגיה בהסתרה. רובנו מסרבים לפעמים לראות את המציאות כפי שהיא, זה דורש אומץ רב. יש שמסתגרים ומשתבללים, אחרים מחליטים דווקא למצות כל רגע בזמן שנותר. זו החלטה שמומלצת גם לאנשים בריאים שאינם יודעים בוודאות כמה זמן נשאר עד לסיום.
כשמודיעים לאדם שהוא חולה במחלה שאין לה כרגע מרפא, הוא נדרש לקבל החלטה, לפעמים לא מודעת. יש שפורשים מהמשחק ועולים ליציע, יש שהופכים את האתגר למשחק חייהם ומשמשים מופת לאחרים. דייויד בלאט ענה לעצמו בדיוק על השאלות שאדם צריך לשאול במצבים של חוסר ודאות:
לאן אני רוצה להגיע בדיוק? אגדיר מטרות. הפוקוס תמיד קדימה לעתיד.
איפה אני נמצא באמת? יש לוח תוצאות שמראה לנו בכל רגע נתון זמן ותוצאה. מה שיש זה מה שיש, לא פחות ולא יותר. מי שמתווכח עם לוח התוצאות פשוט מבזבז זמן.
איך אסגור את הפער בין הרצוי למצוי? אקבע לעצמי תוכנית וכללי משחק, ואשחק לפיהם.
החיים הם משחק והבחירה היא בידינו: או שאתה יושב ביציע ומשיא עצות לאחרים, או שאתה במגרש נותן מעצמך 150 אחוז בכל ערב. לא המחלה עצמה, אלא הגישה למחלה, היא שקובעת את איכות החיים.
הדרך להישאר במשחק היא להיות כאן ועכשיו, ולהפנות כל הזמן את הפוקוס קדימה. לכל משחק יש כללים, קבעו לעצמכם כללי משחק ושחקו לפיהם, כך תיהנו ממה שיש במקום לסבול ממה שאין.
בחשיפה האמיצה של דייויד בלאט הוא לא רק שיפר את איכות חייו והאריך אותם, אלא ישמש גם מקור חיזוק לרבים ברגעים קשים. להמשיך לעבוד, לעשות הכי טוב שאפשר במצב הנתון ולשמש מקור השראה לאחרים. חיבוק גדול.
2. איגור קולשוב היה בקיץ שעבר הסחורה הכי חמה בשוק. מיד אחרי שחזר מהקולג' למכבי ראשל"צ הפך לבורג מרכזי בניצחונות על מכבי ת"א והפועל ירושלים בזכייה בגביע ווינר. ראשל"צ דרשה ממכבי ת"א כמיליון שקלים עבור השחרור שלו, וקולשוב נראה כמו "פרנצ'ייז פלייר" שסביבו תיבנה הקבוצה.
בטרם הסתיימה העונה הרגילה, ראשל"צ כבר השאילה את קולשוב לחולון בחינם(!) כדי לחסוך את שכרו ולפנות דקות לנמרוד טישמן שהצטיין בסדרה שבה ראשל"צ הדיחה את חולון.
בקיץ הנוכחי יצחק פרי התעקש שחולון תשלם 50 אלף שקל עבור השחרור של קולשוב, כנראה גם כתגובה להתפרעות אוהדי חולון במפגש ביניהן. חולון סירבה וקולשוב חתם השבוע רחוק מהעין ומהלב בנהריה, שזכתה מההפקר.
כרם משעור מבני־הרצליה היה השחקן הישראלי הטוב בליגה בעונת 2016/17. ב־2017/18 חתם לשנתיים במכבי ת"א על חוזה של 200 אלף דולר לעונה ולא התייצב לאימוני הנבחרת. במהלך העונה משעור שותף רק ב־18 משחקים, נחתך ממכבי, חזר להרצליה וירד איתה ללאומית.
תהילת עולם באה לאט וחולפת מהר.
3. מינהלת ליגת העל בכדורסל הודיעה שקבוצות שיעלו מהלאומית יחויבו לעמוד בתקציב של שישה מיליון שקל ואולם שתכולתו 2,500 מקומות לפחות. רוב העולות לליגת העל הן יורדות שחזרו אחרי עונה אחת, כי היו להן תשתית, תקציב ואולם מתאים.
קבוצה חדשה שעולה לליגת העל ורוצה להישאר שם, צריכה להחתים ארבעה זרים, לגייס כ־3.5 מיליון שקל ולעבור מאולם מתנ"ס של 1,500 מקומות ל־2,500. כסף אפשר לגייס מספונסרים ומהרשות המקומית, אבל להקים אולם עולה מיליונים ולוקח שנים.
במקום לעזור לקבוצות פריפריה ולהקל על חבלי הקליטה, מינהלת הליגה מטילה מגבלות וקשיים כדי להפוך את ליגת העל למועדון סגור. יורוליג לעניים. חבורת אינטרנסטים השתלטה על משאב ציבורי, קובעת לעצמה כללים שפוגעים בכדורסלן הישראלי כחול־לבן ומסרבת אפילו לשלם לאיגוד הכדורסל את דמי הזיכיון.
הפועל אילת, גלבוע/גליל, אשדוד ונס־ציונה משחקות באולמות קטנים, וללא תמיכה עירונית יותר ממחצית הקבוצות לא היו שורדות.
הפוסל במומו פוסל. שהדירקטוריון יוריד תחילה מליגת העל את הקבוצות שלא עומדות בקריטריון שקבעו לעולות.
שיחה ממתינה
"תשכחו מחניה צמודה, האוטובוסים יחכו לאנשים"המהלך החשוב במרוץ נגד השעון לפתיחת בלומפילד המחודש עהיה מינויו לפני שלושה חודשים של רמזי גבאי ליו"ר חברת היכלי הספורט. גבאי, אל"מ במיל' ואיש עסקים שעמד בראש המכון ליצוא, הוא פרויקטור.
רמזי, האופטימיים צפו את חנוכת בלומפילד בחנוכה.
"לפני שהתקינו את הדשא והמושבים בלומפילד נראה כמו אתר בנייה שלא ייפתח השנה, אבל עיריית ת"א מתנהלת כמו חפ"ק עסקי".
כולם מודאגים מה"אין חניה".
"תשכחו מחניה צמודה לאצטדיון. צריך לשנות תרבות ואנחנו נעשה את זה".
מי זה אנחנו?
"אגד תספק מערך היסעים ענק בעזרת הידע שחברת MOVEIT צברה בשאטלים לסן־סירו במילאנו ובבאזל. יהיו נתיבי תחבורה מיוחדים".
איך זה יעבוד?
"במקום שאנשים יחכו לאוטובוסים, האוטובוסים יחכו לאנשים. יהיו שאטלים מחניונים במשרד הרישוי בחולון, חניוני רידינג, גני יהושע ותחנות סבידור וההגנה. כל קו יהיה בצבע שונה, החניה בחינם וההסעה ב־20 שקל הלוך ושוב".
המחזור הקרוב הפך לתאריך קדוש. מה יקרה אם בלומפילד ייחנך רק בשבוע הבא?
"אין לחץ. נשתדל לפתוח במחזור הראשון, מקסימום יחכו עוד שבוע".
בסוף כולם ידברו על תקלה קטנה.
"מי שצריך לעבוד יעבוד, ומי שצריך לכתוב יכתוב. אנחנו עובדים".
מילה טובה
בני־יהודה היא שמורת טבע. הקשר שלה לשכונת התקווה כבר מטושטש, כי רוב האוהדים כבר לא גרים שם והשחקנים כנ"ל. אבל אם יש DNA של קבוצה, בבני־יהודה מודל 2019 יש משהו שמזכיר את הכתומים של יוסי מהלל, ברה אלמוג, יענקל'ה גרונדמן, סולמי ואהוד בן־טובים.
בני־יהודה היא שכונה במובן הטוב של המילה. בין סושי לשיפודים בלאפה עוד ועוד שחקנים מליגות נמוכות ופליטי מכבי ת"א מקבלים הזדמנות ומוכיחים את עצמם.
לא בטוח שהחזרה של הקבוצה הקטנה לבלומפילד הענק תעשה טוב לבני־יהודה, אבל כנראה שיוסי אבוקסיס עושה משהו נכון. לא סתם קבוצה עם תקציב בינוני מינוס ממציאה את עצמה מחדש, ועל הדרך אוספת עוד גביע מדינה ועוברת עוד יריבה בליגה האירופית.
לפנייה לכתב/ת 
