חברה שסירבה למכור דירה לבני זוג ערבים - תפצה אותם
בית המשפט העליון דחה את ערעור חברת "מי טל הנדסה" וחייב אותה לפצות את בני הזוג. אחד השופטים: "מקרה שבו האפליה צפה במלוא כיעורה". עם זאת, השופטים לא הסכימו בשאלה אם חוק איסור אפליה חל גם על מכירת דירות
בית המשפט העליון הורה אתמול (ב') לחברת הבנייה "מי טל הנדסה" לפצות בני זוג מהמגזר הערבי לאחר שסירבה למכור להם דירה בשכונת פסגת זאב בירושלים.
בני הזוג מהכפר אעבלין שבצפון עברו לגור בירושלים ובקישו לרכוש דירה בבירה. בשיחה טלפונית שערכו עם נציגת חברת "מי טל הנדסה" נמסר שהם אינם מוכרים דירות לערבים. בעקבות כך תבעו בני הזוג את החברה.
בערעור שהגישה החברה לבית המשפט העליון היא הכחישה את המיוחס לה וטענה כי חוק איסור אפליה במוצרים לא חל על מכירת דירות, זאת מכיוון שבדברי ההסבר לחוק יש החרגה למקרקעין.
נציג היועץ המשפטי לממשלה, שהתייצב להליך מתוקף סמכותו, טען שהחובה לנהוג בשוויון מוטלת על קבלן פרטי שבונה על קרקעות המדינה ומשווק אותן.
שופטי העליון דחו את ערעור החברה וקבעו כי היא צריכה לפצות את בני הזוג. עם זאת, בפסק הדין התגלעה מחלוקה בשאלה אם חוק איסור אפליה חל במצב שבו קבלן פרטי מסרב למכור דירה.
השופט מני מזוז טען שהחוק תקף בשיווק דירות, להבדיל ממכירה פרטית. "נדירים המקרים כמו המקרה שלפנינו, שבו האפליה צפה במלוא כיעורה ללא שהיא מסוות באמתלה כזו או אחרת מצד ספק המוצר הוא השירות", כתב.
מנגד, השופט אלכס שטיין סבר שהחוק אינו חל על מקרקעין, אך סבר שיש לדחות את הערעור מנימוק אחר. לדבריו, כללי המשפט המנהלי אוסרים על חברה קבלנית להפלות בין אזרחי ישראל. הוא כתב: "הדרתו של אזרח ישראלי מהזדמנות לרכוש את אחת הדירות הללו מהווה שימוש לרעה בזכויות שקיבלה החברה".
ההכרעה בשאלה הועברה לשופט ניל הנדל, שטען כי הסוגיה המשפטית בדבר תחולת חוק איסור אפליה על מקרקעין כלל לא רלוונטית במקרה הזה. לטענתו, מכיוון שהמדינה היא צד לחוזה עם החברה הקבלנית, על החברה לקבל את חובת השוויון מכוח המעמד המיוחד של קרקע ציבורית.
עורך הדין יעקב אמסטר, שייצג את החברה יחד עם עורך הדין חגי מאירי, מסר בתגובה: "בשאלה האם דירה היא 'מוצר' ומשום כך החוק אוסר על קבלן פרטי אפליה - בית המשפט לא הכריע. השופט מזוז, בפרשנות מרחיבה ומפליגה, קבע שדירה היא מוצר בניגוד מוחלט לדברי הכנסת בהליכי חקיקה ואחריה, שקבעו מפורשות כי החוק לא נועד לטפל במקרקעין. השופט שטיין קבע שהחוק אינו חל והשופט הנדל בחר פשוט לא להכריע. פסק הדין מתעלם לחלוטין מזכויות הקניין של הקבלן, שעלול על מזבח איסור האפליה לאבד את רכושו אם לא יצליח למכור דירות נוספות בפרוייקט. לעיקרון תום הלב פנים רבים וזוויות שונות, רכישת דירה 'להכעיס' אינה מתיישבת עם עיקרון זה".
לפנייה לכתב/ת 
