פנייה לממשלה: טפלו בתוספות לפנסיות בצה"ל שעולות מיליארדים
המדינה מתעכבת בקביעת מדיניות סדורה, והתוספת השנויה במחלוקת לאנשי הקבע עולה לנו יותר ממיליארד שקל בשנה. עמותת צדק פיננסי: "תחושה קשה שמי שבידו המפתח לתיקון המעוות מעדיף לגלגל את תפוח האדמה הלוהט"
הממשלה הבאה תצטרך למצוא דרכים יצירתיות לטפל בבעיית הגירעון , ולצמצמו במעל ל-20 מיליארד שקל. בתקופה שבה כל הוצאה צריכה להיבחן תחת זכוכית מגדלת, "הגדלות הרמטכ"ל" עולות לנו יותר ממיליארד שקל בשנה שניתן לחסוך.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גמלאי המשטרה מקבלים פנסיה של יותר מ-13 אלף שקל, המורים מסתפקים ב-7,700 שקל
תקדים בפנסיית נכי צה"ל שפרשו לפני גיל 50
משרד האוצר מציג: קיצוצים ומיסים כדי לשמור את הגירעון מתחת ל-4%
הכוונה היא לשיטה שבה צה"ל מגדיל את בסיס הפנסיה לגמלאיו, כשלפי הערכות הסכום עומד על 1.3־1.1 מיליארד שקל בשנה. במקור, סעיף "הגדלות הרמטכ"ל" נועד להעניק באופן חריג תוספות פנסיה למקרים מיוחדים, כמו במצב סוציו-אקונומי קשה. ההחלטה נוסחה בצורה בעייתית, כך שבפועל, כפי שחשף דו"ח מבקר המדינה לפני שלוש שנים, 98% מגמלאי צה"ל נהנים מהתוספות הללו. בסך הכל מדובר בתוספת הפרשות המוערכת בכ-9%, ובפועל הקצבאות גבוהות בממוצע בכ-15%.
בצה"ל לא רואים בתוספות כלא חוקיות, אולם בכל זאת החלו לטפל בנושא ולצמצם את התוספות. עם זאת, יש להסדיר את הנושא כולו.
הקצבה תקוצץ?
בעקבות דו"ח המבקר ופניית התנועה לאיכות השלטון בנושא נערך דיון במשרד המשפטים ביולי אשתקד שעסק בסוגייה. ככל הידוע, המשנה ליועמ"ש עו"ד רז ניזרי קבע שההגדלות ניתנות בניגוד ללשון החוק, ולכן יש לעצור אותן בתוך חצי שנה ולהסדיר את הנושא - קרי, לקבוע מי זכאי לתוספות ובאילו תנאים.
בצה"ל עירערו על ההחלטה ולא רואים בה כלא חוקית, וביקשו לקיים פגישה בנושא במשרד המשפטים. פגישה שכזו עם נציגי האוצר נקבעה בדצמבר אשתקד ונדחתה, ומאז נדחתה שוב מספר פעמים, ומועד חדש נקבע לשבועות הקרובים.
יש שלוש רמות עומק לטיפול בסוגיה: הפתרון הראשון והפשוט יחסית הוא לקבוע שמעתה פורשים מצה"ל לא יהיו זכאים לתוספות. הפתרון השני והדרמטי יותר הוא לקצץ את התוספות שמקבלים היום גמלאי צה"ל (כ-15% מהקצבה). פתרון נוסף, אשר הסיכוי שיושג קלוש, הוא לדרוש החזר רטרואקטיבי של הכספים מהגמלאים.
כרגע נראה שהפתרון הוא משיכת זמן. על רקע זה עמותת צדק פיננסי שלחה לפני כשבועיים מכתב בנושא למספר גורמים, ובהם שרי הביטחון, האוצר, המשפטים והרמטכ"ל, וקראה להם לטפל בדחיפות בסוגיה.
גרירת רגליים יקרה
"התגלית בדבר היקפן הנרחב ועלותן האסטרונומית של ההגדלות הייתה צריכה לזעזע את אמות הסיפים", כתבה עו"ד מיקה שיינוק-קרטן מטעם העמותה. "היה מצופה שלכל הפחות תתבצע הסדרה מהירה של הנושא ותופסק הענקת ההגדלות, אך מטעמים לא ברורים ההטבות הללו ממשיכות להינתן באין מפריע גם היום".
עוד נכתב: "יש תחושה קשה שמי שבידו המפתח לתיקון המעוות מעדיף לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה הלאה ממנו. משמעות גרירת הרגליים היא קביעת עובדות בשטח, שקשה להשיבן. בכל יום מדינת ישראל מתחייבת כלפי אנשי קבע נוספים על היקף פנסיה שניתן בניגוד להוראות החוק. בכך היא מגדילה את ההתחייבויות העתידיות של המדינה על חשבון הקופה הציבורית למשך עשרות שנים קדימה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד הביע עמדתו באפיקים המקובלים, ומחכה לעמדת משרד המשפטים בנושא".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הגדלות תקופת השירות משולמות לפורשי צה״ל כדין, בהתאם לחוק ולשורה של החלטות שקיבלה הממשלה לאורך השנים. הדיונים במשרד המשפטים בנושא זה טרם הסתיימו. המכתב התקבל בלשכת הרמטכל ותגובה תוחזר במישרין לפונה".
לפנייה לכתב/ת 
