כמו ״משחקי הכס״ רק עם בובות
המאבק בין ענקיות התוכן והחיפוש המתמיד אחר "משחקי הכס" הבאה, גרם לנטפליקס להשליך את יהבה על "הקריסטל האפל: עידן המרד". שחזור של העולם הפנטסטי והמסויט שברא ג'ים הנסון ("החבובות", "סיפורי עמים") בשנות ה-80, חוזר לחיינו כספארי מוזר ומופלא של בובות ומפלצות למבוגרים בלבד
אין כמעט ילד שלא מכיר את קרמיט הצפרדע, מיס פיגי, אריק ובנץ, וביג בירד (ציפורת), אושיות בובתיות שעיצבו את חייהם של רבים כל כך בשנות השבעים, השמונים ועד היום. המשפחה העליזה הזו בקעה ממוחו הקודח של ג'ים הנסון, שהלך לעולמו ב-1990, וחבריה החייכנים נושאים את מורשתו עד היום. אלא שמכל הצחקוקים, החיוכים והמסרים החינוכיים, נשכח קצת הצד האפל של האב הקדמון. חלקנו נחשף אליו בסדרה "סיפורי עמים" המופתית או בסרט הקאלט "המבוך", אולם איכשהו דווקא "הגביש האפל" פורץ הדרך נשכח ממורשתו. ככל הנראה מכיוון שלמרות היותו מבוסס על בובות מבית מלאכתו של הנסון, אין מדובר בתכנים לילדים. למרות זאת, ואולי דווקא בגלל, נטפליקס בחרו להפיח חיים בעולם המסויט שברא, בסדרה חדשה.
גיבורו של הסרט הוא ג'ן, נצר לגלפלינגים - יצורים דמויי האלפים של טולקין, אשר שנעלמו מן העולם בעקבות טיהור אתני שביצעו הסקקסים האכזריים. ג'ן ניצל על ידי הספיריטס, יישויות טובות לב שהם כל מה שהסקקסים לא. בעקבות מות הפטרון שלו בשיבה טובה, ג'ן יוצא להרפתקה מסוכנת בחיפוש אחר הרסיס האבוד של הגביש האפל, ובכך ינסה לממש את הנבואה הקדומה שרואה בו כמי שיחזיר את האיזון לגביש, כלומר ל"כוח" (כפי שיזהו אולי מעריצי "מלחמת הכוכבים") ויפתור את העולם מהדיכוי של שליטיו האנוכיים. בדרך הוא פוגש את אוגרה הזקנה הממורמרת (בעלת עין אחת, אותה היא נוהגת לשאת בכף ידה בדומה למפלץ החיוור מ"המבוך של פאן" של גיירמו דל-טורו). הם גם מופתע לגלות שהוא לא הגלפלינג היחיד שנותר, כשהוא נתקל בקירה ששרדה בזכות יכולתה לתקשר עם בעלי חיים ובחסות שבט פודלינגים (מעין הוביטים אם נמשיך את ההשוואה לטולקין).
אין פה שחקנים שמופיעים על המסך, רק אלו שמפעילים את הבובות באמצעות ידיהם או עוטים קונסטרוקציות על גופם או נותנים לדמויות את קולן. הנסון אגב שכר את שירותיו של הלשונאי אלן גרנר כדי לעצב שפה ייחודית עבור הסקקסים המשלבת נהמות שונות עם יוונית עתיקה ומצרית. משהתברר שהקהל לא מתחבר לדיאלקט החדש, זומנו מדבבים כדי לשים אנגלית מדוברת בגרונם של היצורים הגרוטסקים. בסופו של דבר שינוי השפה לא הציל את הסרט שנחל כשלון קופתי בזמנו - למרות מעמדו כיצירת פולחן עבור רבים, הוא נעדר מהתודעה של רבים רבים אחרים שלא היו מעוניינים לצפות בחזיונות הגועל על המסך הגדול, ומנגד לא קיבלו שום הילה הוליוודית בהיעדר כוכבים אנושיים.
באדיבות נטפליקס
"עולם אחר, זמן אחר" - במלים אלה נפתח סרטו של הנסון שיצא ב-1982 כשיתוף פעולה עם חברו פרנק אוז. עולם אחר, זמן אחר, אבל העלילה די שגרתית. המתכונת של מיתוסי התבגרות מהסוג שניתן לזהות באינספור אגדות עמים קדומות בכדור הארץ ושלל פנטזיות ספרותיות וקולנועיות מגלקסיות רחוקות רחוקות או מרחבים מיתיים - מההרפתקאות של בילבו באגינס ב"ההוביט" של טולקין ופרודו ב"שר הטבעות", ועד מסעו של הגיבור לוק סקייווקר ב"מלחמת הכוכבים" או של ג'ייק סאלי בכוכב פנדורה מ"אווטאר". התסריט שגובש על ידי הנסון והתסריטאי דיוויד אודל ליקט אלמנטים עלילתיים משלל סיפורים ויצירות, אולם מעולם לא נראה מימוש יוצא דופן של יקום בדיוני מוחשי המבוסס כל כולו על בובות. מדובר בהישג יצירתי אדיר שנטפליקס בחרו לשחזר בהשקעה עצומה כיום.
כך שחזרו את העולם והדמויות המקוריות של ג'ים הנסון
עלילת הסדרה "הקריסטל האפל: עידן המרד" שצפויה לעלות בסוף החודש בנטפליקס שונה מזו ששזרו הנסון ואודל, אולם המפיקים ואמני חברת ג'ים הנסון (אשר נותרה פעילה אחרי מותו) נשארו נאמנים באופן מעורר השתאות לעולם בו היא מתחוללת - הכוכב ת'רא וסביבתו הביולוגית. סיפור הרקע סובב סביב הגביש האפל, המרכז האנרגטי של היקום. יצורים דמויי נשר מגעילים למראה בשם הסקקסים ממנים את עצמם כמגני הגביש, לאחר שאוגרה הזקנה שברה שמירה והפקירה אותו בידיהם. בסרט המקורי מסופר על שבר שחל בת'רא בעקבות שבר בגביש, שרסיס ממנו נעלם. בעולם הזה חל פיצול נורא. הסקקסים המבחילים מתנוונים ודועכים כמו הכוכב כולו, אך ממשיכים לשאוב את מה שנותר מאנרגיית הגביש כדי לשרוד, מה שמביא לאסון אקולוגי. מעיין הנעורים הזה יבש, מנהיג הסקקסים המכונה "קיסר" מת, וחבריו הנואשים מחפשים אלטרנטיבות להפקת אנרגיה בניסיון לדחות את הקץ. אנרגיה מלוכלכת שמקורה בחיים של אחרים.
מתוך "הקריסטל האפל: עידן המרד"(באדיבות נטפליקס)
פריקוול לסיפור המקור. הקריסטל האפל(באדיבות נטפליקס)
הטריילר של "הגביש האפל" מ-1982
הגרסה המחודשת של "הקריסטל האפל: עידן המרד", עליה חתומים וויל מאתיוס וג'פרי אדיס, היא מעין פריקוול לסיפור הזה. הגלפלינגים פה ובגדול. הם מפולגים בכמה שבטים, אך רובם ככולם נאמנים לסקקסים השולטים ביד רמה בגביש, וכמגניו, הם נערצים וזוכים למעמד מיוחד כשליטי ת'רא. אלא שכמה גלפלינגים צעירים מגלים את השחיתות שעומדת מאחורי הסקקסים ומנהיגם "קיסר" שנמצא פה בשיאו כעריץ כוחני, השולט ביד רמה ואלימה בתשעת שותפיו השוכנים לצדו בטירה האפלה. הגילוי על המזימות הסודיות של הסקקסים מתניע מרד מצד הגלפלינגים שיצאו מעיוורונם והחליטו לעשות מעשה. אוגרה שהקיצה מהתרדמת התודעתית שלה גם היא מצטרפת למאבק על עתיד הכוכב והעושר הביולוגי שבו.
בעוד הסרט המקורי נשען בעיקר על המסע של ג'ן בדרך להתבגרות וגאולה שלו ושל העולם סביבו - כנהוג במיתוסים הקלאסיים, הסדרה פותחת את העלילה לכיוונים מורכבים, מעניינים וגם זוועתיים ואלימים יותר. 10 פרקים של כשעה מאפשרים למאתיוס, אדיס והבמאי הצרפתי לואי לטרייה, להעמיק יותר אל תוך סיפורן של הדמויות, ובעיקר אל תוך תוכה של פוליטיקת הסקקסים, שמתנהלת בהתאם למזימות, הבריתות, הבגידות והניצול הציני של עשרת חבריה. ברור שהסדרה שואבת אנרגיות מ"משחקי הכס" ותככיה, ומותירה מקום מפוקפק של כבוד ל"קיסר", "מדען", "גנרל" ושאר הסקקסים המזוהים לפי תפקידיהם (ללא ה' הידיעה, שאינה קיימת בתחביר שלהם), ובעיקר "יועץ" או צ'מברליין, הדמות המרכזית בממשל הסקקסים. מדובר בנושא תפקיד זהה ל"יד המלך" מווסטרוז, והוא הערמומי בחבורה, וככזה הוא מוענש על ידי חבריו, מודח ומוגלה מהטירה, מה שמזמן לו מגעים עם העולם שמחוץ לה - כולל הגלפלינגים.
ג'ים הנסון
האתגר ההפקתי האדיר שעמד בפני הנסון ואוז בזמנו, ושל ממשיכי דרכו בסדרה "הקריסטל האפל: עידן המרד" כיום, כמעט בלתי נתפס. הן אלה והן אלה עמדו בו בהצלחה יתרה כשבראו יקום חי ונושם העומד בפני עצמו ובו אינספור יצורים מוזרים עשויים גומי ופלסטיק שלא תמצאו באף גן חיות עלי אדמות. מדובר בספארי פנטסטי מגוון, כמעט מציאותי ונטול בני אדם. בניגוד ליקום של "מלחמת הכוכבים" (שהנסון ואוז תרמו לה את מאסטר יודה, אפרופו צד אפל), סרטי "ההוביט" ו"שר הטבעות" של פיטר ג'קסון או פנטזיות קולנועיות מהאייטיז כמו "קרול" של פיטר ייטס, "קונאן הברברי" עם ארנולד שוורצנגר או "המבוך" של הנסון עצמו מ-1986 בכיכובו של דיוויד בואי, בעולם של "הגביש האפל" אין נוכחות אנושית כלל וכלל.
ללא שחקנים בשר ודם. הקריסטל האפל(באדיבות נטפליקס)
כך זה נשמע בשפת הסקקסים, לפני הדיבוב
בנטפליקס למדו מניסיון העבר. הם אמנם השקיעו את מירב מרצם ותקציבם בשחזור התפאורה וההפקה, אולם גיבו את עצמם גם בליהוק מרשים מלא כוכבים. טארון אגרטון ("רוקטמן"), אליסיה ויקנדר ("טומבריידר") הלנה בונהאם-קרטר, תיאו ג'יימס, אניה טיילור-ג'וי, טובי ג'ונס, מארק סטרונג ועוד, מייצגים את הצד המואר של ת'רא. ומהצד השני בולטים ג'ייסון אייזקס, מייקל קיגן קי, אקוואפינה, בנדיקט וונג, אנדי סמברג ובעיקר סיימון פג בדיבוב נהדר של צ'מברליין כולל היבבה הצורמנית, שהייתה סימן ההיכר שלו בסרט המקורי. אם חיפשתם עוד חיבור ל"מלחמת הכוכבים", מארק האמיל מעניק את קולו ל"מדען", ואם חפצתם בקישור נוסף ל"משחקי הכס", יש פה נציגות מכובדת לסדרה של HBO בהובלתן של לנה הידי (סרסיי לאניסטר), נטלי עמנואל (מיסאנדיי) ונטלי דורמר (מרג'רי טיירל).
הדמויות ומדובביהם
הסדרה "הקריסטל האפל: עידן המרד" היא אחד הפרויקטים המרשימים והיומרניים שנטפליקס מוציאה תחת ידה, רגע לפני שטריטוריית הסטרימינג המסומנת שלה, תהפוך לשדה קרב מדמם בעקבות פלישת תאגיד הבידור דיסני, ואימפריות ההיי-טק אפל ואמזון. ההחלטה האסטרטגית של נטפליקס היא להשקיע את מירב המשאבים בתוכן מקורי - כזה שיכול להתחרות בכוחות רבי העוצמה שמאיימים לנפץ את השליטה שלה בענף. "דברים מוזרים" למשל נתפסת כהצלחה הגדולה ביותר של נטפליקס, והיא נישאת בין השאר על הדי האייטיז שבה. במקרה של "הקריסטל האפל", יוצרי הסדרה מהדהדים את אותה התקופה תוך כדי שחזור מדויק ומדוקדק של העולם הפנטסטי הזה - תוצר "עידן הפלא" כפי שהגדיר אותו הנסון בזמנו.
צפייה ב"הקריסטל האפל: עידן המרד" מטמיעה אותך לעולם בדיוני זר ומופלא, ובמקביל משגרת אותך אחורה בזמן לעידן ה-VHS. הסרט היה מיצג מרהיב של התקופה, והסדרה עושה עבודה טובה כדי לפתות את הקהל להיכנס לתוכה ולהעניק לה משמעות נוספת. ברשות נטפליקס אמצעים טכנולוגיים רבים ומשוכללים יותר, ובניגוד למפעילי הבובות של הנסון שנסמכו על דגמים פיזיים של דמויות ותפאורה, ההפקה הנוכחית חוטאת ב-CGI במידה סבירה. מרכז היצירה הוא עדיין הדמויות הבובתיות והאמנים שמאחוריהם. לא, אלו לא בובות לילדים. הדמויות המבחילות של הסקקסיז הרקובים פיזית ומנטלית אינם מראות מלבבים, גם לא האלימות שהם מפעילים על נתיניהם, שלא לדבר על ארוחות השחיתות שלהם המבוססות על תולעים ורמשים למיניהם שאינם ראויים למאכל אדם או למבטו. אבל דווקא הזוועות הללו הן פריצת הדרך של הסרט בעבר והסדרה בהווה, כבידור אלטרנטיבי לא צפוי למבוגרים שהוא אפילו סוחף ומהנה.
ארוחת שחיתות בסגנון הסקקסים. בתיאבון!
אבל האם ההשקעה העצומה של נטפליקס בסדרה המרהיבה הזאת תוכיח את עצמה, או שהיא תתיקע איפשהו בין עולם הילדים והמבוגרים כגימיק נחמד שלא משתלב בתכנים של הטלוויזיה המודרנית? "הקריסטל האפל: עידן המרד" הוא עוד ניסוי וטעיה של ענקית התוכן בחיפוש אחר להיט דמוי "משחקי הכס" שיחזק אותה לקראת מרחץ הדמים הצפוי בזירת הסטרימינג, ועל הפרק עומדת עוד סדרה, "המכשף", ששואבת ממרחבים פנטסטים אלימים. האם ניצוץ הגאונות של הנסון והדמיון העשיר שלו יכול למצוא לעצמו מקום של כבוד גם בתרבות הפופולרית העכשווית? האם אנחנו באמת מחפשים "עולם אחר, זמן אחר" או שהתרגלנו כבר להתמכר לאותם החומרים, ממוחזרים כך או אחרת?
כך או כך "הקריסטל האפל: עידן המרד" יהיה מקרה מבחן מעניין לקראת העתיד בעולם בו תאגידי הבידור יחזיקו את העין שלנו בכף ידם ממש כפי שאוגרה חופנת את כדור העין שלה בין אצבעותיה. האם הברקה קולנועית מהאייטיז תצליח להקסים אותנו גם בגרסתה המחודשת בתוך גודש התכנים שאנחנו מואבסים בהם היום דרך צג המחשב, או שמדובר בסופו של עידן כפי שהגלפינגים הוכחדו על ידי הסקקסיז והגביש האפל שלהם, ממש כמו פלטפורמת הסטרימינג עבור הוליווד העכשווית.
מתוך "הקריסטל האפל: עידן המרד"
באדיבות נטפליקס
מומלצים
