דיאטה מותאמת אישית לסוכרתיים
כדי לבנות תפריט שישמור על רמת סוכר מאוזנת בגוף, חשוב לזכור שכל אחד מגיב אחרת לסוגי מזון שונים. כך עושים את זה
בשיתוף גפן מדיקל
התזונה היא גורם מרכזי במאמץ לשמירה על רמות סוכר מאוזנות בקרב חולי סוכרת. אולם כיום חל שינוי תפיסתי, המאפשר להתאים לכל אדם ואדם דיאטה המתאימה לו במדיוק, על מנת להביא לתוצאות האופטימליות.
"סוכרת מסוג 2 שאינה מאוזנת היא סוג של פצצה מתקתקת, כי החולים לא תמיד מרגישים עלייה ברמות הסוכר", אומרת הדיאטנית עינת מזור בקר, דיאטנית קלינית במרכז DMC לטיפול בסוכרת, "אבל לצערנו לאורך זמן היא יוצרת סיבוכים, כמו מחלות לב וכלי דם, בעיות בכליות, בעיניים ועוד. אנחנו נוהגים לומר שסוכרת פוגעת ממש בכל איבר.
"ואז אנחנו שואלים את עצמנו - איך נשמור על איזון רמות הסוכר? התשובה היא שאורח חיים בריא שכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית היא הדרך העיקרית המסייעת למנוע את הסיבוכים ולשמור על רמות סוכר מאוזנות".
איך עושים את זה?
"היום אנחנו נמצאים בעידן של תזונה מותאמת אישית. אנחנו יודעים שאין דיאטה אחת שמתאימה לכולם. גם ארגון ADA (ארגון התזונה האמריקאי) שפרסם המלצות, מצהיר שלסוכרתיים אין דיאטה אחת נכונה - אפילו לא מהבחינה של איך לחלק את כמות הפחמימות, החלבונים והשומנים.
"הרבה שנים היה נהוג לחשוב שאנחנו יודעים את כמות הפחמימות הנכונה שכל אדם צריך לאכול, ועכשיו יודעים שאין דבר כזה. הדיאטה היום היא מותאמת אישית לכל אדם, לפי דפוסי האכילה שלו, המטרות המטבוליות וההעדפות האישיות.
"מה שחדש זה ההבנה שאנשים שונים מגיבים אחרת למזונות שונים. אדם אחד יכול לאכול פרוסת לחם מקמח מלא ורמת הסוכר שלו לא תעלה, ואדם אחר עם אותם נתונים יכול לאכול את אותה פרוסה ורמת הסוכר שלו תעלה משמעותית. מזונות שחשבנו פעם שהם טובים לכולם באותה מידה, או שחשבנו שאסור לאכול אותם, היום ברור לנו שאין דבר כזה - כי לכל אדם יש אינדקס משלו, הוא מגיב אחרת לסוגי מזון שונים ומגיב אחרת לפעילות גופנית שונה".
אם ככה, כיצד קובעים מהי התזונה הנכונה לכל אדם?
"חיפשנו בכל השנים האלה כלי יעיל ואפקטיבי להבין איך נראית מגמת הסוכר של אנשים לאורך יממה. בעבר היה לנו מד סוכר רגיל – הגלוקומטר. אנשים בודקים פעם-פעמיים, שלוש, אולי לפני ארוחה ואחרי, אבל מדובר על נקודות ספורדיות במשך היום - אין לנו דרך לדעת מה קרה באותן מדידות.
"האם כשאני מודד לפני האוכל ושעתיים אחרי האוכל זה אומר משהו? האם בזמן הארוחה הסוכר קפץ? האם אני יודע מה קורה בלילה? או אחרי ספורט? היו חסרים לנו המון נתונים מאותן מדידות נקודתיות - כמו לקפוץ אל המטרה בדילוגים.
"בכל פעם שהסוכרתי רוצה לדעת מה רמת הסוכר, הוא לוקח חלק נוסף במכשיר, ובאמצעות תנועה של סריקה הוא סורק את החיישן על הזרוע ומקבל את תוצאת הבדיקה של רמת הסוכר. המידע מאפשר למטופל ולמטפל ללמוד כיצד הגוף מגיב למזונות שונים, ולקבל החלטות טיפוליות - למשל כמה אינסולין צריך להזריק אחרי ארוחה מסוימת, האם כדאי לצאת לספורט, האם אפשר לצרוך פחמימות ועוד.
"זו למעשה הדרך שבה אני עובדת עם הסוכרתיים. אני מנחה אותם לעשות תיעוד של האכילה שלהם, באמצעות רישום אכילה או צילומים בטלפון. לאחר מכן אנחנו יושבים יום יום עם כל ארוחה וכל הגרפים, ועושים הצלבה של הנתונים. אנחנו רושמים בדו"ח אילו מזונות וארוחות העלו יותר את הסוכר ואילו פחות. אנחנו מסתכלים על השפעת השתייה על רמת הסוכר, אם קיימת השפעה. אנחנו יכולים אפילו לבחון גם את מידת הלחץ הנפשי שהיתה באותו זמן, ולקשר בינה לבין רמת הסוכר. למשל, יש מטופל שאמר לי: 'פה בדיוק הלכתי להרצאה ומאוד התרגשתי', ואנחנו יכולים לראות את זה.
"למעשה הדבר העיקרי כאן, לדעתי, הוא העצמת המטופל. במצב שבו דיאטנית רק אומרת מה מותר או מה אסור לאכול, אנחנו יודעים שההיענות של המטופלים היא חלקית, כי התזונה נמצאת כל הזמן מסביבנו וכל אירוע מלווה באוכל.
אילו קווים מנחים כלליים כדאי לקחת בחשבון בתכנון התזונתי?
"באופן כללי אנחנו יודעים שכיוון שפחמימות הן הגורם העיקרי שמשפיע על רמת הסוכר בדם, מומלצת הפחתה כללית של הפחמימות בתפריט, והעדפה או ביסוס של ארוחות על ירקות, חלבונים ושומנים בריאים, שמן זית, טחינה, אבוקדו, שקדים ואגוזים.
"לצורך איזון הסוכר, ירידה במשקל ושיפור מדדים מטבוליים נוספים, מומלץ לאכול ארוחת בוקר גדולה, ארוחת צהריים בינונית וארוחת ערב קטנה - כמובן שזה לא מתאים לכל אחד – אבל זו המלצה. בעבר חשבנו שמומלץ לאכול 6 ארוחות ביום, כל 3 שעות, אך זו המלצה ישנה. דווקא אנשים שאוכלים 3 ארוחות ביום מצליחים להתאזן טוב יותר מבחינת רמת הסוכר, מאשר אלה שאוכלים כל 3 שעות.
"פעילות גופנית מאוד מאוד חשובה באיזון רמות הסוכר, היא כמו תרופה נוספת. עדיף לעשות אותה על בסיס יום-יומי ולמשך זמנים קצרים יותר. מחקרים מראים ש-150 דקות בשבוע של פעילות אירובית כמו הליכה, זה משך זמן מומלץ, ועדיף להתאמן 5 פעמים בשבוע במשך חצי שעה, מאשר אימון של שעה פעמיים בשבוע. בנוסף יש חשיבות לעבודת כוח, מה שלא תמיד מדגישים. בנייה של מסת השריר בכל גיל היא סופר חשובה.
"המלצה נוספת היא לא לפחד מפירות. הניסיון מראה שבקרב אנשים רבים הפירות יכולים להעלות את הסוכר אפילו פחות מדגנים מלאים. לכן כדאי לבדוק איך הפירות השונים משפיעים עלינו: אפשר לאכול, למדוד סוכר לפני וכעבור שעה, ולפי המדידות להבין את ההשפעה. כך ניתן לדעת איזה פירות טובים יותר לכל אחד באופן אישי. אם יש פרי מסוים שמעלה קצת יותר את הסוכר, כדאי לשלב איתו שומן - כמו חופן של אגוזים או שקדים, ואז האינדקס הגליקמי יורד והפרי מתפרק באופן מתון יותר וגם הסוכר יעלה באופן מתון יותר.
"ADA המליצה איך לחלק צלחת של ארוחה - תמיד חצי מהצלחת ירקות מסוגים שונים כאשר תפוח אדמה ובטטה לא נחשבים כירקות, רבע צלחת חלבון בשרי או צמחי, ורק רבע צלחת תוקצה לפחמימה. גם אם לא ידוע איך הפחמימה משפיעה - לכמות הנאכלת יש חשיבות משמעותית".
בשיתוף גפן מדיקל
לפנייה לכתב/ת 
