החיכוכים עם החרדים מסמלים מגמה חיובית
כל זמן שהחרדים היו מסוגרים, לא יצאו לעבוד, לא התגייסו לצה"ל ולא נרשמו לאקדמיה, לא נוצרו התנגשויות. עכשיו המצב שונה וחובה ללמוד לנצל אותו
(צילום: shutterstock)
סערת ההופעה של הזמר החרדי מוטי שטיינמץ עוררה שיח ציבורי ער על סוגיית ההפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי. אבל החלטה משפטית בנושא – לכאן או לכאן - לא תשפיע באופן מהותי על החברה הישראלית. הווליום גבוה, ההשלכות שוליות. מנגד, דיון דומה על ההפרדה באקדמיה הוא דווקא הרה גורל לעתיד ישראל, וחשוב שלא ייפול קורבן לפופוליזם.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
התחזיות הדמוגרפיות לגבי גידול האוכלוסייה החרדית במדינת ישראל ידועות, וגם החשיבות הקריטית של השתלבותה בתעסוקה. הצלחה בתהליך השילוב תהיה מנוע צמיחה משמעותי, וכישלון בו עלול להחזיר את מדינת ישראל עשרות שנים לאחור. אלא שתהליך כזה הוא רגיש ומורכב מבחינה חברתית ומבחינה דתית.
התגברות החיכוכים סביב צביון המרחב הציבורי וההפרדה המגדרית היא סימן של התקדמות ולא של נסיגה. כל זמן שהחרדים היו מסוגרים בקהילה, לא יצאו לשוק התעסוקה הכללי ולא התגייסו לצה"ל, לא היו חיכוכים תרבותיים. אבל כשהחומות המגזריות החלו לרדת, ואורח החיים השונה נתקל בחילוניות וליברליות, נוצרו התנגשויות.
כאן רצוי להפנים שאסור לכפות על החרדים לשנות את אורח חייהם כתנאי להשתלבות בתעסוקה. ברובם המוחלט הם מעוניינים להשתלב בתעסוקה ולא בחברה, בוודאי שלא תוך ויתור על עקרונות אמונתם. אני מניח שעם הזמן יתרחשו שינויים חברתיים, בשני הצדדים, אך אסור שזו תהיה דרישה שתביא לכך שההשתלבות הכלכלית תיעצר ואף תיסוג לאחור.
בעשור וחצי האחרונים החרדים יוצאים יותר ויותר לשוק התעסוקה, אף שאנו עדיין רחוקים ממימוש הפוטנציאל. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות השתווה לזה של נשים מהמגזר הכללי (כ-75%), אך עדיין יש פער בפיריון, ורובן עוסקות במקצועות רוויים ובשכר נמוך. הגברים אמנם עובדים יותר בהשוואה לתחילת שנות האלפיים, אך שיעור התעסוקה אצלם הוא רק כ-50% (לעומת 82% בקרב גברים יהודים לא חרדים). פיריון העבודה אצלם נמוך עוד יותר, ורובם עוסקים בעבודות דחק שלא דרוש בהן ידע מקצועי.
גם תהליך השתלבות החרדים באקדמיה רחוק ממימוש הפוטנציאל. הרבה טעויות נעשו בדרך, כמו הפנייה למקצועות אקדמיים קלים ללימוד אך מוצפים דוגמת משפטים, חינוך ומדעי הרוח. לאחרונה יש תיקון מסלול מערכתי, והבנה שמקצועות ההנדסה וההייטק הם הדרך היעילה יותר לשלב חרדים בשוק התעסוקה, אך עוד דרך רבה לפנינו.
לסוגיה מעוטת חשיבות כמו הופעות תרבות לחרדים "יש אבא", והפוליטיקאים החרדים התגייסו להגן עליה. מנגד, לאקדמיה החרדית אין פטרון פוליטי. כאשר עולים קולות ביקורתיים כלפי המסלולים החרדיים, אף גורם בעל כוח לא נחלץ להגן עליהם. רבים בממסד החרדי מעדיפים שהם בכלל לא יתקיימו, ורדיקלים "ליברליים ופלורליסטיים" קוראים לבטל אותם.
התהליך הכל כך קריטי בחשיבותו למדינה, מבחינה כלכלית וחברתית, יכול בקלות ליפול קורבן אם לא תהיה הבנה כללית בחשיבותו.
- פרופ' חיים סוקניק הוא נשיא המרכז האקדמי לב, שבין 4,500 הסטודנטים והסטודנטיות שלו לומדים כ-2,000 חרדים את מקצועות ההייטק, ההנדסה, המחשבים, הניהול והסיעוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה 24/08/2019 12:57
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' חיים סוקניק
מומלצים
