המציאות העגומה בעוטף עזה: זינוק בפניות למרכזי הסיוע
עלייה דרמטית נרשמה בשבעת החודשים האחרונים במספר הפניות למרכזי החוסן בעוטף עזה, רובן בשדרות. בין היתר דווח על ריבוי העדרויות ממקומות העבודה, על עומס רגשי ומחסור חריף בשינה. תלמידי העוטף נערכים לעוד פתיחת שנת לימודים מתוחה: "המציאות שלנו בלתי נסבלת"
עלייה דרמטית נרשמה השנה במספר הפונים למרכזי החוסן (חירום וסיוע נפשי) בעוטף עזה. 3,381 פניות חדשות נעשו למרכזים בשבעת החודשים האחרונים, כך לפי ארגון "הקואליציה הישראלית לטראומה".
בין התופעות שנצפו: ריבוי היעדרויות ממקומות עבודה; מחסור חריף בשעות שינה שעלול להוביל לפגיעה בתפקוד של תלמידים ועובדים, לכעס ושחיקה; עומס רגשי ולחץ בקרב בעלי תפקידים שנאלצים לתפעל מצבי חירום ועלייה דרמטית בריבוי מטופלים במרפאות לבריאות הנפש.
לפי הנתונים, במועצה האזורית שער הנגב פנו 484 בני אדם בשבעת החודשים האחרונים למרכזי החוסן; בחוף אשקלון 403; במועצת אשכול 748; בשדות נגב 474 ובשדרות 1,272.
ביום ראשון, כ-4,000 איש שבילו בפסטיבל לייב שדרות מצאו את עצמם נמלטים בבהלה למראה יירוטי כיפת ברזל ממש מעל ראשם. בסרטון שפורסם נראו רגעי הדרמה והבהלה. רסיס נפל על הדשא במגרש הכדורגל שבו נערך הפסטיבל, אך לא פגע באיש. חלק מהמיירט פגע סמוך לבניין שהיה בשלבי בנייה. "אנשים רמסו אחד את השני, ילדים הלכו לאיבוד, זה היה כאוס של ממש", סיפר עד ראייה. 16 בני אדם לקו בחרדה.
המצב הביטחוני משפיע גם על התלמידים וההורים בעוטף עזה, שנערכים לעוד פתיחת שנת לימודים מתוחה. ריקי אלקסלאסי, אם לשלושה ילדים משדרות, אמרה: "אשלח אותם עם הרבה מאוד חששות, המציאות שלנו בעיר בלתי נסבלת, זה לא יכול להימשך כך".
אלקסלאסי, שילדיה לומדים בבתי ספר יסודיים, סיפרה כי "את כל הפעילויות שלנו בחופש הגדול עשינו מחוץ לשדרות. אפילו כדי לצאת סתם ככה אחרי הצהריים לגן שעשועים היינו צריכים לנסוע לאשקלון. אני כבר לא זוכרת כמה פעמים תפסה אותנו אזעקה בגן השעשועים בשכונה".
דורין פרץ וחברתה ליאל פרץ, שתיהן בנות 13 שעולות לכיתה ח', היו אמורות ללכת השבוע לשיעורי הכנה לקראת החזרה ללימודים. באישור ההורים הן לא הלכו, מאחר שהפחד שיתק אותן. "אני לא זוכרת מתי היה חופש גדול שקט", סיפרה ליאל. "תמיד היה משהו שהרס אותו, אלה לא חיים. אנחנו רוצות לחיות בשקט ולא בדריכות".
דורין אמרה: "מושכים את זה יותר מדי זמן. ברור לכולם שבסוף תהיה מלחמה. אז קדימה, שייצאו למלחמה ונגמור עם זה. עדיף לתת מכה אחת, פעם אחת, ואז להחזיר את השקט. שקט לכל החיים ולא לכמה שנים". ליאל נכנסה לדבריה: "אבל דורין, אני לא רוצה שייהרגו חיילים שלנו, קשה לי אפילו לחשוב על זה".
דורין אמרה עוד: "התחושה שלי היא שבתל אביב וגם בממשלה לא מבינים מה אנחנו עוברים פה. הם פשוט לא מבינים עד כמה אנחנו מפחדים. הם צריכים לבוא לחיות כאן, להרגיש את החיים בשדרות. המצב שנוצר הוא בלתי נסבל. עוד הסלמה ואז הסכם רגיעה ושוב הסלמה ושוב רגיעה. זה מוציא אותנו מדעתנו".
שיחות עם הילדים על המצב הביטחוני, ליווי של מרכזי החוסן, תדרוך לילדים החדשים היכן נמצאים המרחבים המוגנים בסביבת בית הספר וריענון הנחיות התגוננות - כל אלו בלתי נמנעים במציאות המורכבת של תלמידי העוטף. אבל לצד ההיערכות הביטחונית, ישנה התרגשות גדולה והרבה מאוד תקווה לצד החששות.
שלומציון כהן, מנהלת בית הספר היסודי שער הנגב, שאליו מגיעים ללמוד כל תלמידי הקיבוצים סמוכי הגדר, סיפרה בשיחה עם ynet: "ההיערכות היא מאוד רחבה. קודם כל יש את ההערכות הפיזית - להכין את הכיתות ואת מגרשי המשחקים, לדאוג שהכל יהיה בטיחותי ומותאם. יש כמובן את הצד הביטחוני - להכין את המיגוניות, להכין את הרחבה כך שמיד יהיה ניתן להגיע למקומות ממוגנים. יש כמובן את ההיערכות הרוחנית והפדגוגית, רוח של הוראה ולמידה, רוח של בית ספר".
"באמת יש לנו את המצב הביטחוני שאין באזורים אחרים", הוסיפה כהן. "אנחנו בקשר עם השירות הפסיכולוגי ומרכזי החוסן, המורים שלנו עוברים השתלמויות והדרכות באשר לאיך לגרום לילדים באזור הזה להרגיש עדיין מוגנים, שעדיין יש להם את היכולת לשלוט בגורלם למרות הסכנה שמרחפת מעל ראשם באופן קבוע".
כהן סיפרה כי "בחודש הראשון אנחנו מתכננים היערכות ביטחונית: ללמד את הילדים ולהזכיר להם את המקומות הממוגנים: 'מה קורה כשאתם קרובים או לא קרובים למיגונית', 'מה אתם יכולים לעשות בכל רגע נתון כדי לסייע לעצמכם להגן'. אנחנו כבר שנתיים בתוך סבבים קצרים או ארוכים של מצבים ביטחוניים לא יציבים. אנחנו ערוכים לזה ואני מאמינה שגם המשפחות והילדים, וגם ברמה של המועצה ומשרד החינוך - זה שיח אינסופי".
"אנחנו ערוכים לקראת מצבים לא יציבים, עם זאת - אנחנו תמיד מתכננים יציבות. אנחנו ממשיכים לתכנן, ליצור ולבנות, כשלצד כל זה אנחנו מייצרים את ה-'מה יקרה אם', ואיך אנחנו מתמודדים עם זה. אני רוצה להאמין שאנחנו באמת מצליחים, לצד כל המצב הביטחוני המאוד מעורער הזה, לא משהו שמקובל בכל מקום אחר, לאורך כל כך הרבה זמן לחיות תחת דריכות ותחת סכנת חיים ממשית.
עוד אמרה כי "פה בכל רגע נתון יכולה להיות אזעקה ואתה כאדם במרחב שער הנגב יכול להיות בסכנה. אז אנחנו כמבוגרים מאוד מודעים לקשיים ולאתגרים לרמת המסוכנות, אבל יש לנו אחריות כלפי הילדים - גם לשדר להם חוסן וגם לתת להם את הכלים".
החופש הגדול היה מתוח מאוד עבור התלמידים בעוטף עזה וצוותי החינוך נערכים לכך שהדבר ישפיע על התלמידים במהלך השנה. במועצה האזורית אשכול יפתחו ב-1 בספטמבר שלושה בתי ספר חדשים וממוגנים שנבנו כתוצאה בגידול משמעותית של האוכלוסייה.
לפנייה לכתב/ת 
