המאמן שמביט למוות בפנים: המלחמה של סינישה מיכאילוביץ'
"אתמודד עם המחלה בכל הכוח ואנצח", הודיע מאמן בולוניה שחלה בלוקמיה. אבל למרות שהטיפול לא הסתיים ועל גופו ניכרים סימני המאבק, הוא הגיע כמו ענק ועמד על הקווים במחזור הראשון באיטליה
הסיפור המרכזי במחזור הפתיחה בליגה האיטלקית לא היה קשור לאלופה יובנטוס, לא לכריסטיאנו רונאלדו, לא לאינטר המתחדשת ואפילו לא לנאפולי המלהיבה. בעצם, הסיפור המרכזי לא היה קשור כלל לכדורגל – אלא לאיש אמיץ אחד, סינישה מיכאילוביץ'.
לפני כחודש וחצי התייצב מאמן בולוניה בפני התקשורת והודיע: "אני חולה בלוקמיה, סרטן הדם. לרוע מזלי, לא קיבלתי בחיים שום דבר במתנה. הייתי צריך להילחם על הכל. אני אלחם גם במחלה. אתמודד איתה, בכל הכוח ובראש מורם, אביט לה ישר בעיניים, כמו שתמיד עשיתי. כן, זו מחלה קשה, אבל אני אנצח אותה".
העיתונאים ההמומים שנכחו באותה מסיבת עיתונאים קמו על רגליהם ומחאו כפיים. לא מעטים גם מחו דמעה. אמנם מיכאילוביץ' שידר אופטימיות, אבל לכולם היה ברור שהוא עומד מול מבחן חייו, לפני הקרב הכי גדול שהיה לו אי פעם - שמשמעות ההפסד בו שונה לחלוטין.
שלשום עלתה בולוניה למשחקה הראשון העונה מול העולה החדשה ורונה. 24 שעות לפני כן היה ברור לכולם שמיכאילוביץ' לא יגיע לאצטדיון. מאז אותה מסיבת עיתונאים הוא שהה 41 יום בבית החולים ועבר טיפולים כימותרפיים אגרסיביים. המאמן הסרבי נשאר בקשר עם הקבוצה ועם הצוות המקצועי, צפה באימונים ממיטתו בבית החולים בלייב־סטרימינג והיה מעורב בהכנות לעונה, אבל מכאן ועד להעביר משחק?
"נכון שהוא הבטיח לנו שהוא יגיע, אבל לא באמת האמנו. היינו בשוק מוחלט כשהוא הופיע בצהריים בבית המלון", אמר קשר בולוניה אנדראה פולי. החלוץ ריקרדו אורסוליני הוסיף: "בכל השבוע האחרון הוא דיבר איתנו בשיחות וידיאו ואמר שהוא לא מרגיש 100 אחוז. היינו די בטוחים שהוא לא יעמוד בזה". אבל לא רק שמיכאילוביץ' הגיע למלון, כשעה לפני תחילת המשחק הופיעה מרצדס שחורה באצטדיון וממנה יצא מיכאילוביץ'. היה קשה לזהות אותו. הוא חבש כובע קסקט שהסתיר את הקרחת, ואת פיו ואפו כיסתה מסכה (המערכת החיסונית נפגעת מטיפולי כימותרפיה). תחילה דובר על כך שהוא יצפה במשחק מאחד התאים הסגורים במרומי היציע. אבל כבר אמרנו, זה מיכאילוביץ'. לוקמיה או לא לוקמיה, הוא ירד אל הדשא.
כאשר המאמן עמד ליד הספסל זה היה מראה לא פשוט. כולם זכרו את מיכאילוביץ' כאיש גדול, גבוה וחסון. אבל בוורונה ראינו אדם צנום עם פנים מצומקות, כשעל צווארו תחבושת גדולה ועל ידו צמיד מבית החולים. הוא נראה עייף והתקשה לדבר. אחרי המשחק, שהסתיים ב־1:1, אמר אורסולוני את מה שהרגישו כל השחקנים: "היינו כל כך מאושרים שהוא עשה לנו את ההפתעה הזו, מה שנתן לנו מוטיבציה מיוחדת. רק חבל שלא הצלחנו להעניק לו ניצחון. נכון שהוא איבד ממשקלו, אבל הוא לא איבד שום דבר מהנחישות, השאפתנות והתשוקה שלו".
את הטאץ' המרגש ביותר נתנה אשתו ואם חמשת ילדיו של מיכאילוביץ', אריאנה, שכתבה ברשתות החברתיות: "לוחמים מזהים אחד את השני ממרחק, אהובי". גם התקשורת לא נשארה אדישה. תמונתו של מיכאילוביץ' הופיעה בעמודי השער של כל עיתוני הספורט אתמול, כשהכותרת ב"קוריירה דלו ספורט" קראה: "גבר", וב"טוטו ספורט": "עצום!"
"לא הפסקתי לבכות"
מיכאילוביץ' היה שחקן ענק. בגיל 21 זכה בגביע אירופה לאלופות עם הכוכב האדום בלגרד, לפני שעבר ב־1992 לרומא. מאז הוא משחק, מאמן וחי באיטליה (למרות שנה כמאמן נבחרת סרביה). התקופה היפה ביותר שלו הייתה בלאציו, שבה שיחק שש שנים וזכה באליפות איטליה, בשני גביעים, גביע המחזיקות והסופר־קאפ האירופי.
הסרבי החל את דרכו כקשר קשוח ואגרסיבי לפני שהוסט לעמדת הבלם. בזכות הבעיטה האדירה שלו הוא הבקיע שערים רבים, בעיקר מחוץ לרחבה. 28 שערים הוא כבש בבעיטות חופשיות, מה שמהווה שיא בליגה האיטלקית, אותו הוא חולק עם אנדראה פירלו. הוא אחד השחקנים היחידים שהבקיעו משלוש בעיטות חופשיות במשחק אחד.
בולוניה הייתה הקבוצה הראשונה בה מיכאילוביץ' היה מאמן ראשי, ב־2008. הוא חזר אליה בינואר האחרון, כשהייתה מתחת לקו האדום ובסכנת ירידה. מיכאילוביץ' העיר את בולוניה לחיים, ובהדרכתו היא צברה 30 נקודות ב־17 המחזורים האחרונים וסיימה את העונה במקום העשירי המכובד. ואז, בתחילת חודש יולי, נחתה הפצצה. מיכאילוביץ' סיפר: "אבי נפטר מסרטן הדם ולכן ערכתי בדיקות תקופתיות. אבל כאשר נודע לי שגם אני חולה, הסתגרתי בבית ובמשך כמה ימים לא הפסקתי לבכות. כל החיים שלי חלפו לנגד עיניי".
יום לאחר שהודיע לעולם על מחלתו, מיכאילוביץ' אושפז והחל בטיפולים הקשים. נשיא המועדון ג'ואי סאפוטו הכריז: "מיכאילוביץ' הוא מאמן הקבוצה ויישאר כזה". ג'אני נאני, הרופא של בולוניה, הסביר: "לפני 20 שנה יכול להיות שאפילו לא היינו מדברים על מאבק במחלה הזו. אבל עם הידע שיש כיום, אנחנו יכולים בהחלט לדבר על עתיד ורוד למאמן, שיוכל להמשיך בקריירה שלו".
פרופ' סנטה טורה, אחד המומחים הגדולים באיטליה להמטולוגיה, היה זהיר יותר: "זה סימן מעודד שהרופאים אישרו לו לנסוע לוורונה, אבל צריך סבלנות. חולה במצבו חייב לעבור סבב נוסף של כימותרפיה ואשפוז. הפתרון האידיאלי עבורו יהיה השתלת מח עצם. סינישה הוא אדם חזק, וזה בטח עוזר בתהליך ההחלמה, אבל המחלה תמיד יכולה לצוץ מחדש".
סינישה מיכאילוביץ' היה תמיד דמות שנויה במחלוקת, בגלל אופיו הסוער והלוחמני, השערוריות הרבות בהן היה מעורב, חברותו עם פושע המלחמה הסרבי ז'ליקו רז'נטוביץ' ודעותיו הפוליטיות. אבל היום אין באיטליה מי שלא מעריץ את האיש האמיץ הזה, שמביט למוות בפנים ומתכוון לנצח אותו.
לפנייה לכתב/ת 
