המטבע צולל, ארגנטינה לא מוותרת על הסטייקים
אכילת בשר היא חלק מהמורשת הארגנטינאית לא פחות מהטנגו ואוויטה. קריסת הפסו הובילה לעליית מחירים, אבל האזרחים מעדיפים לוותר על בגדים מאשר על מנת הסטייק היומית. קרלוס "מלך הקורקבנים" מחכה להם בקופה
ימים קשים עוברים על ארגנטינה מוכת המיתון, וההתרסקות האחרונה של המטבע המקומי, הפסו, רק גרמה למחירי המזון לזנק עוד יותר, אבל במדינה שבה אכילת בשר נחשבת לזכות יותר מאשר למעשה-מותרות – התושבים מותחים את התקציב שלהם עד לקצה כדי להמשיך לקנות סטייקים.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בסופי השבוע סובבים חיי החברה בארגנטינה את מסיבות הברביקיו, והדבר נכון הן לעשירים והן לעניים. תדמית הבוקר הנודד בפמפאס על גב סוס ואוכל להנאתו סטייק עסיסי ליד מדורה היא חלק מהתרבות הלאומית של ארגנטינה לא פחות מהטנגו, אוויטה פרון – והמשברים הכלכליים.
הטלטלה הכלכלית האחרונה פקדה את ארגנטינה לפני שבועיים וחצי, כשניצחונה של האופוזיציה הפופוליסטית ב-11 באוגוסט בבחירות המקדימות, הנתפשות כמדד לכוחן של המפלגות הפוליטיות לקראת הבחירות הסופיות, באוקטובר, גרם לערך המטבע לצנוח ופגע קשות בקמפיין של הנשיא מאוריסיו מאקרי, הנחשב ידידותי לעסקים ומקווה לזכות בכהונה שנייה.
המומים מהתרסקות הפסו החליטו מגדלי בקר רבים בארגנטינה – המייצאים את רוב התוצרת שלהם – שלא למכור את הבשר, אלא להמתין שהמטבע יתחזק. קיצוץ האספקה הוביל לעליית מחירים, אבל ארגנטינאים רבים ממשיכים לקנות סטייקים ומעדיפים להפחית את ההוצאות בתחומים אחרים הקשורים למשק הבית, ולא להפחית את הצריכה של מקור החלבונים העיקרי שלהם.
"ארגנטינאים יכולים להפסיק לקנות בגדים ופריטים אחרים, אבל הם לא יפסיקו לקנות בשר, אפילו אם הם מתלוננים על המחירים", אומר אורלנדו ממאני, העובד בקצבייה בחנות מכולת בשכונת בלגראנו בבואנוס איירס.
והם אכן מתלוננים, גם כשהם עומדים בתור לקצבייה. "מאז הבחירות המקדימות עלו המחירים ב-20-10 אחוז. תוצאות הבחירות היו באמת הפתעה", אומר חוליו בסמגיאן, בן 70, בצאתו מהקצבייה, והבשר שקנה מתחת לזרועותיו. "הבשר הוא דבר חשוב בשבילנו. מאוד לא שגרתי לארגנטינאי להעביר יום בלי לאכול בשר בצורה זו או אחרת". עם זאת, כגימלאי ייתכן שיצטרך להפחית בצריכה אם המחירים ימשיכו לעלות: "פשוט אין לי מספיק כסף לזה".
התוצאה החלשה של מאקרי בבחירות הובילה לירידה של 18% בערך הפסו, וכעת נראה שלארגנטינה יהיה קשה יותר לכבד את חובותיה. המשבר הזה מזכיר לארגנטינאים רבים את הקריסה הכלכלית של ארצם בשנים 2002-2001, שבעקבותיה ירדו מיליוני ארגנטינאים ממעמד הביניים אל מתחת לקו העוני.
"זה לא שהבשר יקר מאוד, פשוט הקונים חושבים שהוא יקר כי הם מאמינים שיש להם זכות לצרוך אותו מדי יום", אומר מיגל סקיאריטי, יו"ר התאחדות תעשייני הבשר CICCRA בארגנטינה. "כשהמחירים עולים ככה, כולם מתלוננים, גם אני", אומר הקצב מיגל נרסיסו, בן 57. "ביקוש תמיד יש, אבל האספקה פוחתת כשהמגדלים חוששים מהפסו ומחכים לראות מה יקרה ורק אז למכור".
הבוס של נרסיסו, קרלוס פרינסיפה, שמכנה את עצמו "מלך הקורקבנים של בואנוס איירס" ומציג את עצמו כך גם בשלט החנות, סובל ישירות מהפוליטיקה הארגנטינאית, כשהלקוחות מנחיתים עליו עוד ועוד תלונות.
"המגדלים קיצצו את האספקה בגלל חוסר הוודאות, אז מחירי הבשר עלו ב-18%, אבל אני לא יכול להעלות את המחיר הקמעונאי שלי ביותר מ-10% בלי להפסיד לקוחות", הוא אומר. "אז אנחנו מפסידים כרגע כסף, אבל מה אני אעשה? יש לי עסק להחזיק ועובדים שצריכים להמשיך לעבוד".
לפנייה לכתב/ת 
