ענף הולך ונעלם: ירידה דרמטית במספר החקלאים בישראל

"יש לי בן שעזב את המושב ולא רוצה להמשיך בחקלאות כי הוא לא רואה בזה עתיד. משנה לשנה יש יותר גזירות על החקלאים. לצערי, אין אופק לבנים שלנו להמשיך". כך אמר אתמול ל-ynet ו"ממון" אברהם עזרן, חקלאי בן 58 מכרם בן זמרה. ואכן, מנתוני אגף הכלכלה של התאחדות חקלאי ישראל המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), עולה כי החקלאים בישראל מזדקנים ודור ההמשך הולך ופוחת.

משרד החקלאות נגד החקלאים: מבקש לייבא ירקות ופירות ללא קשר למחסור

התוכנית להורדת מחירי הפירות: תמיכה ישירה בחקלאים

הרשתות גוזרות קופון? הפירות יקרים גם ישירות מהחקלאי

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

רוב החקלאים בארץ כיום בני 55 ומעלה, בזמן שילדיהם מעדיפים לעסוק במקצועות רווחיים יותר ופיזיים פחות. בין השנים 2013 ל-2018 ירד מספר החקלאים בישראל בכ-30% מ-17,100 ל-12,100. כ-7,800 חקלאים, 64% מכלל החקלאים, הם בני 55 ומעלה, רבע מהחקלאים בני 65 ומעלה, לעומת 15% בלבד ב-2013.

אברהם עזרן מכרם בן זימרה (צילום: אפי שריר)

גורמים בענף הביעו חשש שאם ענף החקלאות ימשיך לא להיות אטרקטיבי לדור ההמשך בגלל הרווחיות הנמוכה ברוב ענפיו, מספר החקלאים בישראל ימשיך לרדת ועימו התוצרת המקומית, דבר שיוביל לעליות מחירים ולתלות גוברת ביבוא.

"מייבאים כמעט הכל"

לדברי עזרן, "במושב יש 82 נחלות. כיום אולי 15 איש פעילים בעצמם בחקלאות. הבן הממשיך הכי צעיר במושב הוא בגיל 50. אני דור שני במושב, יש לי מטעים, זה כמעט לא רווחי בגלל הגזירות שמטילים עלינו, בעיקר יבוא מתחרה. חוץ מנקטרינות ודובדבן מייבאים הכל. עקרתי בגלל זה את מטעי התפוחים והאגסים".

לעזרן בטן מלאה על הרשתות. "הרשתות טוענות כי היבוא זול להן יותר, למרות שכאשר אני מסתכל בסופר הן גובות אותו מחיר לתוצרת הארץ וליבוא. אני מוכר נקטרינות ב-3 שקלים לקילו והסופרים מוכרים לצרכן ב-12 עד 14 שקל, ועוד אומרים שהחקלאים הם אלה שצריכים להוריד את המחיר.

"בנוסף יש לנו מחסור בעובדים. דורשים ממני לשלם היטלים, קופות גמל ופנסיה לעובדים זרים. אם אני אעבוד בתאילנד מישהו ידאג לי לפנסיה או לקופת גמל? אולי צריך למכור את המשקים שלנו ללבנונים שחיו פה בעבר, ועם הכסף נעבור להרצליה לדיור מוגן, שם לפחות נהנה קצת".

"חוסר ודאות בענף"

דרור לבנון, בן 56 מכפר ויתקין מוסיף: "יש לי שלושה ילדים. הבת הגדולה רו"ח, השנייה לומדת חינוך, והבן בצבא. יש לי רפת גדולה והתלבטות אם להכניס את הבן שלי לשם. אני לא יודע אם הממשלה בכלל רוצה שתהיה חקלאות במדינה. הענף בחוסר ודאות כי האוצר רוצה לבטל את התכנון בו. כל מה שהם רוצים זה לפתוח הכל ליבוא. מאחר שהתחרות לא תהיה שווה, כי באירופה מסבסדים את הרפתנים ואצלנו לא, אז איזה סיכוי יהיה לבן שלי? אני דור שלישי בכפר ויתקין, ואני לא רוצה לסכן את העתיד של בני".

גורמים בענף אמרו אתמול כי משרד האוצר, בניסיונותיו בשנים האחרונות להוזיל את הפירות והירקות, פגע בחקלאים שאליהם הופנתה אצבע מאשימה במה שקשור ליוקר המחיה, ולא לרשתות השיווק ולפערי התיווך שהן גובות. גם פתיחת השוק ליבוא זול יותר בעונות בהן עלה מחיר הירקות והפירות פגעה בהכנסות החקלאים. בנוסף, התחממות כדור הארץ וההקצנה במזג האוויר בשנים האחרונות גרמו נזק ליבולים.

כתוצאה מהתכווצות מספר החקלאים ירד גם מספר המועסקים (שכירים) בענף החקלאות ב-12% מ-2013 ל-2018, מ-43.1 אלף ל-37.9 אלף, לא כולל עובדים זרים. זאת לעומת עלייה של 13% במספר המועסקים בשנים הללו בארה"ב. במדינות ה-OECD יש ירידה של 3.2% במספר המועסקים בשנים הללו, ובמדינות האיחוד האירופי ירידה של 6.3% בלבד.

לדברי מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן, "הנתונים מדאיגים והם דגל אדום בפני הממשלה הבאה. הם מאירים את הצורך המיידי בגיבוש מדיניות לאומית להצלת החקלאות הישראלית שתכלול תוכנית נקודתית לעידוד שילוב הדור הצעיר בענף. יש פוטנציאל אדיר לחקלאות הישראלית, אנחנו רואים את הגאווה בפיתוחים ובטכנולוגיה בכל פורום בינלאומי שראש הממשלה והשרים מופיעים. אבל גאווה זה לא מספיק. צריך השקעה, תוכנית ובעיקר רצון להציב את החקלאות בראש סדר העדיפויות הלאומי. רק כך נוכל למשוך לחקלאות צעירים שיראו בה עתיד".