לטייל בעקבות פריחת החצבים

חצב בערד(צילום: גילי סופר, מלון יהלים)

אחרי כמה חודשים שבהם הנוף ברוב אזורי הארץ היה צהוב ונטול פריחה, הפרחים האמיצים הראשונים כבר מגיחים לאוויר הפתוח שעדיין לא התקרר – אלו, כמובן, החצבים. למרות שהוא נחשב ל"מבשר הסתיו", החצב הוא למעשה פרח קיץ, ואת ראשוני החצבים ניתן לראות פורחים כבר באוגוסט. לקראת שיא הפריחה, ריכזנו לכם כמה המלצות למקומות שבהם תראו ריכוזי חצבים מרשימים במיוחד.

המלצות למסלולי סנפלינג מאתגרים

מתחת לאף: טיולי טבע עירוניים

תל יודפת

תל יודפת שבגליל התחתון הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים היפים והמעיינים ביותר בארץ. במקום שכנה עיר מקראית ובתקופת בית המקדש השני התקיים בה יישוב יהודי. עם פרוץ המרד הגדול בשנת 67 לספירה בוצרה העיר ועמדה 47 יום במצור, עד שהרומאים הצליחו לכבוש אותה, הרסו אותה עד היסוד והרגו את רוב תושביה.

חצבים בתל יודפת(צילום:Laliv g, ויקיפדיה)

תל רקת

על גבעה נמוכה, כמה מאות מטרים צפונית לטבריה, נתגלו שרידי עיר עתיקה המזוהה עם העיר המקראית רקת, אשר מוזכרת בספר יהושע כאחת מ"ערי מבצר הצדים" בנחלת שבט נפתלי. בפסגת התל נמצא עץ חרוב בודד, ולצידו תצפית נוף יפה לכנרת ולטבריה ופריחה מרשימה של חצבים שמגיעה לשיאה אחרי אמצע ספטמבר. יש להגיע לקצה רחוב השומר בטבריה, לפני שהוא מתעקל ימינה והופך לרחוב אחד העם. יוצאים בדרך עפר המתעקלת שמאלה וניגשים אל הגבעה הנמוכה שלפני העיקול – זו תל רקת.

חצבים בתל רקת(צילום: יחידת סקרי טבע עירוניים, החברה להגנת הטבע)

גבעת נפוליאון, תל אביב

צמוד לפארק הירקון נמצאת גבעת נפוליאון אשר מוכרת גם כתל ג'רישה ומתנשאת לגובה של 38 מטרים. במקום התגלו שרידי יישוב כנעני קטן ששכן על הגבעה כבר בשנת 2700 לפני הספירה. בהמשך היישוב התרחב והפך לעיר מבוצרת מוקפת חומה, שבה נבנו גם ארמון ומפעל מים. בעת המצור על יפו ב-1799, חנה צבאו של קיסר צרפת נפוליאון על הגבעה - ומכאן שמה. החל מחודש ספטמבר ניתן לפגוש על פסגת הגבעה ריכוזי חצבים מרשימים, לצד שיחי סברס רבים ונוף עירוני מרהיב של תל אביב ורמת גן. ההגעה הקלה ביותר היא דרך רחוב רוקח פינת שד' הנרקיסים ברמת גן, אך ניתן להגיע גם דרך פארק הירקון ויער ראש ציפור.

"שביל החצבים" בתל אפק

במתחם תל אפק שבגן הלאומי ירקון הכשירה רשות הטבע והגנים את "שביל החצבים" – שבו נשתלו מאות בצלי חצבים וצמחים מוגנים אחרים שניצלו והועברו למקום בעת בניית השכונות החדשות של ראש העין. את בצלי החצבים טמנו לפני כמה שנים מבקרים ומתנדבים. השביל מתחיל בתצפית על בריכת החורף החריבה, ממשיך בתצפית אל "דרך הים" ההיסטורית, צופה על המסדרון האקולוגי שגן לאומי ירקון הוא חלק ממנו ומשתלב עם רחוב רומי עתיק (קארדו) של העיר אנטיפטריס שנבנתה על ידי המלך הורדוס ומנציחה את שם אביו. לאחר ביקור במבצר השביל ממשיך לאורך מפעל המים המנדטורי שהוביל מים לירושלים ויורד לאגם שבו שט לבנון הירקון - הדג היחיד בעולם שנכחד מאזור מחייתו והושב אליו בהצלחה יתרה.

"שביל החצבים" בתל אפק(צילום: איל מיטרני, רשות הטבע והגנים)

גבעת התנ"ך, ירושלים

גבעת התנ"ך היא אחת משש הכיפות האחרונות שנותרו ללא בנייה בירושלים, ולמרות שטחה המצומצם היא מהווה נקודת טבע מרהיבה עם ריכוז מרשים של פריחת חצבים בסתיו, מוקד משיכה לעופות דורסים בחורף ופריחה מרשימה גם באביב. יש הסבורים כי זהו ההר שמוזכר בספר "יהושע" בהקשר לגבולות נחלת שבט יהודה, ומכאן שמה של הגבעה.לגבעה שתי כניסות המיועדות להולכי רגל - האחת ממגרש החנייה בדרך חברון מול מלון הר ציון, והשנייה מרחוב דוד רמז, בצידה הצפוני של תחנת האוטובוס מול מתחם התחנה.

"שביל החצבים" בערד

"שביל החצבים בערד"(צילום: ענת רסקין)

בוואדי של נחל טוביה בתוך העיר ערד סומן לפני חמש שנים "שביל החצבים". אמנם מדובר בשביל קצר וצנוע, אבל הוא מזכה את הצועדים בו בסיבוב מקסים אל המדבר וחזרה – מבלי להתאמץ יותר מדי. החל מסוף אוגוסט מלווים את המטיילים בשביל אלפי חצבים שצבעם הלבן בולט היטב על רקע הצהוב של המדבר. אורכו של המסלול כ-2.5 ק"מ והוא מתחיל בקצה רחוב נוף – מסלול מסומן שחור יוביל אתכם למטה, עד שתגיעו לסולם מקובע בסלע ואל צומת שבילים שחור-ירוק.

כדי לעבור ל"שביל החצבים" פונים ימינה אל השביל המסומן בירוק. ממשיכים בהליכה עד שמגיעים למפגש שבילים ירוק-כחול, ומכאן עולים אל נקודת הסיום בקצה רחוב אחווה. בנקודה זו ניתן להשאיר לפני הטיול רכב נוסף, או להמשיך רגלית: פונים ימינה אל רחוב אחווה, ממנו ימינה בפנייה הרביעית אל רחוב מגדל, ואז שוב ימינה אל רחוב נוף כדי לחזור אל נקודת ההתחלה.