וילנאי: אי-העיסוק בפלסטינים מדרדר אותנו לקץ החזון הציוני

קרוב ל-40 שנות ניסיון ביטחוני צבר אלוף במילואים מתן וילנאי, ששירת בתפקידים בכירים בצה"ל ועד לאחרונה כיהן כשגריר ישראל בסין. בריאיון לקראת צאת ספרו החדש "ידעתי את ארצי", בהוצאת "ידיעות ספרים", הוא חושף את מאחורי הקלעים של הקרבות המיתולוגיים שבהם השתתף, מותח ביקורת על ההתמודדות עם האתגר הישראלי ומבהיר כי אינו מחפש את הדרך חזרה לפוליטיקה.

מתן וילנאי(צילום: גבי מנשה)

אחד הסיפורים שמובאים בספר מתאר שיחה בין וילנאי לראש הממשלה בנימין נתניהו, שעסקה באחיו יוני, שנהרג במבצע אנטבה. "שנים רבות אחר כך, כשהאח הקטן בנימין היה לראש ממשלה, הוא אמר לי באחת הפעמים במעין הלצה 'בגללך יוני מת, כי הבאת אותו ליחידה'. עניתי לו שאם יש אשמה כזאת, שנינו נושאים בה יחד. אחרי הכל, ביבי הוא זה שהמליץ לו להגיע ליחידה", סיפר וילנאי.

הוא הוסיף: "אבל כמובן שנינו לא היינו אשמים. יוני, אני וגם ביבי שירתנו ביחידות עילית וידענו היטב את השלכות התפקידים הללו. אבל בחרנו בדרך שבחרנו והיינו נכונים לתג המחיר שהיא תבעה".

וילנאי בשירותו הצבאי. "ידענו היטב את השלכות התפקידים ביחידות העילית"(צילום: דובר צה"ל)

העיתונאי יניב מגל, שהיה שותף בכתיבת הספר, שיתף באחד המאורעות הדרמטיים שמתוארים בספר החדש: "לפני 20 שנה היו הבחירות היחידות שנתניהו הפסיד בהן, קדמה להן סצינה פחות מוכרת. ידוע שנתניהו הדיח את שר הביטחון שלו, איציק מרדכי, שרצה לערוק למפלגת המרכז. אבל למעשה, עוד קודם לכן הוא ניסה להדיחו וחיזר נמרצות אחרי מתן וילנאי שיחליף אותו".

מגל הוסיף: "מבחינת וילנאי ומרדכי זה היה היפוך גורלות מדהים. רק חודשים ספורים קודם לכן התעקש מרדכי כשר הביטחון, להפתעת כולם, שלא למנות את וילנאי לרמטכ"ל. עתה, ראש הממשלה הגיש לווילנאי את הנקמה על מגש של כסף".

וילנאי עם נשיא המדינה והביוגרפיה שכתבו עליו בסין

וילנאי במטווח עם יצחק רבין(צילום: ברקאי וולפסון, ארכיון צה"ל ומערכות הביטחון)

"זה היה עניין של קנאה פשוטה ונקמה", הסביר וילנאי. "אני לא שמרתי למרדכי טינה על כך, אבל אני לא מדבר איתו ואין לי סיבה לדבר איתו. זה היה תרגיל מכוער וכל מי שהיה מעורב בזה, החל מראש הממשלה אישית שהיה אז בתחילת דרכו, ידע את זה".

וילנאי הוסיף: "ברבות השנים נתניהו הציע לי להיות שר הביטחון, ופוליטית חשבתי שאנחנו לא רואים עין בעין איך צריך לטפל בנושאים הביטחוניים ולכן הלכתי למפלגת העבודה. עם זאת, אני חושב שהתקופה שאנחנו נמצאים בה היא קריטית, וכנראה שממשלת אחדות זה הפתרון היחיד. זה היה בעבר וזה יכול להיות גם עכשיו".

"האויבים צריכים לדעת שלא יפתרו שום בעיה בכוח"

"האתגר המרכזי של מדינת ישראל כיום זה להחזיק מדינה חזקה ובלתי מנוצחת במזרח התיכון", אמר וילנאי בשיחה עם ynet. "האויבים שלנו צריכים לדעת שבכוח הם לא יפתרו שום בעיה. כשנשיא מצרים אנואר סאדאת הגיע לירושלים ב-1977 הוא הבין שזה לא הולך בכוח ולכן צריך לעשות שלום עם ישראל, זה התהליך הקלאסי עם כל אחד מהאויבים שלנו".

הוא הוסיף: "המדיניות הביטחונית של הממשלה היא ברובה נכונה, למעט התנהלותה מול הפלסטינים. צריך לדעת שהעניין הפלסטיני זה לב הסכסוך בינינו לעולם הערבי. ההתחמקות מלטפל בנושא הפלסטיני ולהתעלם מהסכסוך גורמים לכך ששום דבר לא נפתר. צריך להכות חזק בחמאס ולשלול ממנו לשגר רקטות לעבר ישראל ובאותה נשימה להחזיר לרשות הפלסטינית לשלוט בעזה, כי זה רק עניין של זמן עד שהפצצה הזאת תתפוצץ לנו בפנים. זו טעות לא לעסוק בנושא הפלסטיני, כי אנחנו מתדרדרים למדינה שיש בה שני עמים והרוב בה ערבי, וזה קץ החזון הציוני".

וילנאי עם עבדאללה מלך ירדן(צילום: אוסף פרטי)

עטיפת הספר

וילנאי מתח ביקורת חריפה גם על שאול מופז, ובעיקר על תפקודו כרמטכ"ל. בין היתר הוא מתייחס לתגובה המוגזמת של צה"ל בספטמבר 2000, כשבעקבות הוראת מופז ירו החיילים כדורים בכמות שמתאימה למלחמה, וכך פרצה האינתיפאדה השנייה.

ביקורת נוספת היא על הנסיגה מלבנון שמופז ביצע בהוראת ראש הממשלה דאז אהוד ברק: "אפשר להתווכח אם הייתה מהלך נכון, אבל אין ספק שביצועה היה בעייתי מאוד. נסיגה מבוהלת כאילו הייתה הפתעה ולא דבר שדובר עליו חודשים מראש". בספר הוא מציין מי האחראי לכך – ברק או מופז.

"תהיינה מלחמות", מסכם וילנאי. "צריך לעשות הכל כדי שהן לא תפרוצנה, אבל הן תהיינה וצריך לדעת להפיק את הלקחים הצבאיים הנכונים. צריך לדעת שבכוח זה לא יילך. הכוח קיים כדי להגן על מדינת ישראל, אבל מי שחושב שהבעיות ייפתרו על ידי הפעלת כוח הוא טועה".

עמוד הספר באתר ההוצאה