על אותם מתמודדים הדמוקרטים, על עמדותיהם בנושאי פנים ובנושאים הקשורים לישראל ולקהילה היהודית כבר פירטנו בשבועות האחרונים בהרחבה ועוד נמשיך לקראת הפריימריז והעימותים הקרבים. אך בלי שאולי שמנו לב, מתגבשת לה זירה נוספת גם בתוך המפלגה הרפובליקנית, עם קולות אופוזיציונים המבקשים לקרוא תיגר על שלטונו של הנשיא טראמפ, וזה כולל אפילו התמודדות רשמית בבחירות המקדימות מולו בתוך המפלגה.

על פי ההערכות בתקשורת האמריקנית, הסיכויים של התמודדות מוצלחת להחלפתו של הנשיא טראמפ בתוך המפלגה קלושים.

על אף הסערות הפוליטיות והתקשורתיות שהנשיא טראמפ מייצר באופן כמעט יומיומי, הוא מצליח לשמור על תמיכה רחבה מאוד בקרב מצביעים רפובליקנים. סקרים עדכניים מהימים האחרונים מעידים על תמיכה אדירה של 79% בקרב בוחרי המפלגה, וזאת לאחר ירידה קלה לעומת חודש יולי בה עמדה התמיכה על 87%. בנוסף, מועמדים יתקשו מאוד לגייס כספים מתורמים רפובליקנים, שרבים מהם תומכים בנשיא.

ואם לא די בכך, סניפים של מפלגה הרפובליקנית במספר מדינות מפתח שוקלים לבטל את הפריימריז המקומיים על מנת למנוע התמודדות נגד טראמפ. כך עשו בעבר הרפובליקנים כאשר רייגן ובוש הבן התמודדו על בחירה מחדש, וכך עשו הדומקרטים כשקלינטון ואובמה התמודדו על קדנציה שניה. הסיבה מרכזית למניעת פריימריז נגד נשיא מכהן היא העובדה שבארבעת העשורים האחרונים, בכל פעם שנשיא התמודד על בחירה מחדש בתום הקדנציה הראשונה מול מועמד רציני בפריימריז, הוא נחלש בצורה משמעותית והפסיד בבחירות הכלליות. הרפובליקנים לא רוצים שזה יקרה להם.

למרות שנשיאים מכהנים נהנים בדרך כלל מתמיכה רחבה בקרב מצביעי מפלגתם, התמיכה הרפובליקנית הרחבה כל כך בטראמפ איננה מובנת מאליה. המירוץ הסוער שלו לראשות המפלגה הרפובליקנית נעשה בניגוד לרצונם של רבים מקרב הממסד המפלגתי אשר כלל מסע דורסני ותוקפני במיוחד.

בקרב מתנגדיו של טראמפ מתוך המפלגה עמדו דמויות וותיקות כמו הסנטור המנוח ג'ון מקיין מאריזונה, הסנטור טד קרוז מטקסס, והסנטור לינדסי גרהאם מדרום קרוליינה. באותם ימים, נראה היה כאילו ממסד המפלגה השמרני לא יקבל את הטקטיקות הפרועות או את הפוליטיקה של טראמפ האואטסיידר. אבל התנגדותם של רבים, כולל של קרוז וגרהאם התחלפה בתמיכה כמעט בלתי-מסוייגת לאחר כניסתו של טראמפ לבית הלבן. עושה רושם כי שליטתו של טראמפ במפלגה כה איתנה, עד שמתמודדים פוטנציאלים, בעיקר סנטורים, חברי קונגרס, ומושלים מכהנים, מפחדים מנחת לשונו של הנשיא הצייצן, וחוששים להפסיד את תפקידם הנוכחי.

אז מי הם אותם פוליטיקאים רפובליקנים אמיצים המבקשים לקרוא תיגר על נשיאו מכהן עם תמיכה כל כך רחבה?

ג'ו וולש

רק השבוע הכריז חבר הקונגרס לשעבר, הרפובליקני ממדינת אילינוי ג'ו וואלש (Joe Walsh), שיתמודד מול הנשיא טראמפ בבחירות המקדימות. וולש כיהן במשך קדנציה אחת בלבד (2011-2013) בבית הנבחרים, ונחשב לנציג של פלג "מסיבת התה" השמרני של המפלגה הרפובליקנית. לאחר שלא הצליח להיבחר שוב, וולש פצח בקריירה רדיופונית כמגיש ופרשן פוליטי בעל גוון שמרני מאוד, הכלל תמיכה בלתי מסוייגת בהיבחרותו של נשיא דונלד טראמפ.

בהכרזתו ציין וולש כי הפך מתומך נלהב של טראמפ למתנגדו החריף והחליט להתמודד מולו כי "טראמפ אינו ראוי (להיות נשיא) ומישהו חייב להוות אלטרנטיבה״, טען. ״למדינה נמאס מהתקפי הזעם של הבחור הזה. הוא ילד." עוד אמר כי הוא מכה על חטא על כך שעזר “לייצר את טראמפ”, וחזר בו מאמירות גזעניות ואנטי-מוסלמיות שאמר כנגד הנשיא לשעבר ברק אובמה. הוא ציין גם רוב עמיתיו לשעבר בקונגרס מאמינים שטראמפ יפסיד בנובמבר 2020.

בנושא ישראל, לוולש יש דווקא רקורד יחסית ארוך. ע"פ "המדריך היהודי לפוליטיקה האמריקאית“ וולש התנגד נחרצות להסכם הגרעין עם איראן ושיבח את הנשיא טראמפ על שהוציא את ארה"ב מההסכם.

מישהו חייב להוות אלטרנטיבה. וולש

בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטינאי, במאמר מ-2012 הוא כתב כי "פתרון שתי המדינות נכשל ו-"שרק פתרון של מדינה אחת – ישראל יחידה ומאוחדת - יביא שלום, ביטחון ושגשוג לישראלים ולפלסטינאים כאחד." במאמר הוא הביע תמיכה בסיפוח השטחים הפלסטינאים, ועודד את האוכלוסיה הפלסטינאית להגר לירדן. כחבר קונגרס הגיש הצעת חוק התומכת בזכותה של ישראל לספח שטחים פלסטינאים אם הרשות הפלסטינאית תמשיך במאמציה להכרה כמדינה באו"ם.

אבל ג'ו וולש אולי ידוע מכול מאפיזודה אותה היה רוצה לשכוח. ב-2018 וולש השתתף בתוכנית הסאטירה של הקומיקאי היהודי-בריטי-ישראלי סשה ברון כהן "Who is America." באותו פרק מדובר, וולש נפגש עם כהן שהיה בדמותו של קצין ישראלי פיקטיבי בשם אל"מ ערן מורד. בתכנית העניק לו כהן פרס על ידידותו לישראל, ואז הצליח לשכנע אותו להשתתף בתשדיר בו הוא קורא לתמוך בתכנית ישראלית לאמן ילדים בגיל הגן להשתמש בנשק חם כהגנה עצמית נגד מחבלים. לאחר התוכנית תקף וולש את כהן בתקשורת והאשים אותו בהטעייה.

וויליאם וולד

הראשון להכריז על מועמדותו בפריימריז היה מושל מסצ'וסטס לשעבר וויליאם וולד (William Weld). וולד התמודד בבחירות 2016 כמועמד לסגן נשיא יחד עם המועמד לנשיאות גרי ג'ונסון, מנהיג המפלגה הליברטריאנית.

המפלגה דוגלת בצמצום כוחה של הממשלה למינימום ההכרחי, והגברת חירויות האזרח, כולל ביטולו של רעיון מדינת הרווחה. בבחירות 2016, קיבלו הצמד ג'ונסון ו-וולד 4.5 מיליון קולות, המספר הרב ביותר שקיבלה המפלגה הליברטריאנית בכל התמודדות לנשיאות, והמספר הרב ביותר שקיבל צד שלישי (לא דמוקרטי או רפובליקני) מאז בחירות 1996.

כפוליטיקאי בעל דעות ליברטריאניות ובעברו נציג מטעם מפלגה הדוגלת באי-התערבות ממשלתית, גם בנושאי חוץ וביטחון, לוולד רקורד יחסית דל בנושא ישראל. ע"פ "המדריך היהודי לפוליטיקה אמריקאית", וולד היה מהרפובליקנים הבודדים שתמכו בהסכם הגרעין עם איראן, אבל גם הביע תמיכה בישראל, וכמושל מסצ'וסטס היה הראשון מבין מדינות ארה"ב לפתוח נציגות סחר של מדינתו בירושלים.

מועמדים נוספים?

בנוסף ל-וולד ו-וולש, ישנה הערכה בתקשורת שעוד רפובליקנים עשויים להכנס לזירת ההתמודדות מול טראמפ. בין השמות מוזכרים מושל אוהיו לשעבר ג'ון קייסיק, הסנטור לשעבר ג'ף פלייק מאריזונה, וחבר הקונגרס לשעבר מארק סנפורד מדרום קרולינה. שם נוסף שמעורר עניין הוא ג'סטין אמאש ממישיגן, חבר הקונגרס המכהן היחידי מבין המחוקקים הרפובליקנים שיצא נגד טראמפ ואף קרא להדחתו בעקבות דו"ח החוקר המיוחד רוברט מולר. זמן קצר לאחר קריאה זו, הודיע אמאש על פרישתו מהמפלגה הרפובליקנית והכריז על היותו מחוקק עצמאי. בתקשורת עלתה האפשרות שאמאש ירוץ לנשיאות מטעם המפלגה הליברטריאנית, אבל הוא תרם הכריז על כך.