זרים בתחום: על הכישלון הכי גדול של באר שבע
לוסיו, פקהארט, קואנקה, אנסטיס, סטו ובקרוב גם קארייו הם רק חלק מהשמות שהגיעו לדרום בקול תרועה רמה – ושוחררו הרבה לפני תום החוזה. מה צריכה לעשות סגנית האלופה כדי להשתפר בתחום ומי בכלל קובע: המאמן, הצוות או הקהל?
"החלוץ הספרדי חוסה אנחל קארייו, ששיחק בעונה שעברה בקורדובה, חתם לשלוש עונות בהפועל 'תדיראן' באר באר שבע וישתתף באימון הפתיחה הערב". זאת ההודעה שהוציאה הפועל באר שבע ב-16 ליוני. הערב (ראשון, 19:50), חודשיים וחצי אחרי, תארח סגנית האלופה את הפועל חדרה ותהיה זו הפתעה גדולה אם קארייו ישחק. העובדה שלא נכלל בסגל למשחק נגד פיינורד ההולנדית ביום חמישי האחרון היא אמירה ברורה של הקבוצה לשחקן: "אתה לא רצוי כאן יותר".
בכדורגל הישראלי כבר ידוע שסבלנות, בעיקר כלפי שחקנים זרים, היא מצרך נדיר מאוד. אך נדמה שבשנים האחרונות דווקא בהפועל באר שבע, אחד המועדונים הגדולים והמצליחים בארץ בתקופה זו, לקחו את העניין כמה צעדים קדימה - יותר נכון להגיד אחורה. קארייו הוא חלק מרשימה ארוכה מדי של שחקנים שהגיעו לדרום בשנים האחרונות ושוחררו. חלקם סיימו מעשית את החלק שלהם כעבור תקופה קצרה מאוד, ורובם הגדול לאחר עונה אחת בלבד ובכל מקרה הרבה לפני שהחוזה שלהם הסתיים. מדובר בלוסיו מריניאו, תומאש פקהארט, איסק קואנקה, יאניס אנסטיס, ז'וליאן סטו, אריק סאבו וקווין טאפוקו. כולם הגיעו להפועל באר שבע בעידן בו ברק בכר מאמן את הקבוצה וכולם נחשבים לכישלונות גדולים.
למעשה, בתקופה בה המאמן המצליח בתולדות המועדון נמצא בו, למעלה מארבע שנים, רק שלושה זרים הצליחו לשרוד יותר מעונה: מיגל ויטור, מיחאי קורהוט ונייג'ל הסלביינק. וגם על שלושתם אפשר להתווכח אם מדובר בהצלחות גדולות. מקצועית, ויטור הוא לבטח בלם נהדר, אך עובדתית הוא יותר פצוע מאשר עומד לרשות הקבוצה. קורהוט אומנם שיחק בקבוצה שנתיים וחצי אך הוא בכל זאת שוחרר שנתיים וחצי לפני סיום החוזה שלו. בנוגע להסלביינק, אם באר שבע הייתה מקבלת עליו הקיץ הצעה שאפילו קרובה לסכום בו הוא נרכש לפני שנה - כשני מיליון יורו, הוא כבר לא היה חלק מהמועדון.
בכל מקרה, איפה הם ואיפה הקונצנזוס האדיר שהיה סביב ג'ון אוגו ואובידיו הובאן, שהצטרפו לקבוצה בעידן המאמן הקודם, אלישע לוי, והיו מהברגים המשמעותיים בהצלחות של ברק בכר בבאר שבע? גם טוני וואקמה, שפורמאלית הצטרף לבאר שבע בקיץ בו בכר הגיע ויש שיגדירו אותו כזר הטוב בתולדות המועדון, היה סגור בקבוצה עוד חצי שנה קודם. כבר יש אוהדים שמתלוצצים וטוענים שצריך להחזיר לקבוצה את לוי, בתפקיד הסקאוט שיביא זרים לבכר.
פקהארט. לא חגג יותר מדי בבאר שבע(צילום: AFP)
עוד הרבה לפני עידן בכר והרבה לפני שהעניין הפך לאופנתי בקרב מועדוני ליגת העל, הפועל באר שבע כבר החזיקה בסקאוט משלה. מדובר בדודו עזריה שהצליח לעשות את המעבר מאוהד-עיתונאי ולהפוך לחלק מהמועדון. עזריה משמש בתפקיד אך לא במשרה מלאה, אלא במקביל לעבודתו בחברת תוכנה. החל מהקיץ האחרון מונה אליניב ברדה לתפקיד הסקאוט הראשי של המועדון. אבל כמו עזריה, גם שחקן העבר לא מתרכז רק בסקאוטינג.
במקרה שלו, כובע הסקאוט הוא רק אחד משלושה נוספים שלו במועדון: עוזר המאמן של ברק בכר ומנהל האקדמיה (מחלקת הנוער). ברדה, לו קשרים רבים בעיקר בכדורגל הבלגי, כבר עזר כשחקן לצרף את גליינור פלט, שנחשב לרכש מצליח ואת דויד הובר, שפחות הרשים. בכל מקרה, הצוות ברדה את עזריה לבטח קטן בהרבה מצוות הסקאוטים והאנליסטים שבנו לעצמם מועדונים רבים בליגת העל בשנים האחרונות. ולא מדובר רק במועדנוים הגדולים ביותר. אפילו למכבי נתניה מערך גדול בהרבה מזה שיש בקבוצה של אלונה ברקת. בכל מקרה, לא ברורה מידת ההשפעה האמיתית של הסקאוטים על קבלת ההחלטות. אומרים שגם גיא ברקת, בנה הבכור של אלונה ברקת, מפלרטט עם התחום ויש לו ידע בתוכנות סקאוטינג.
יוזמת ומשלמת
בניגוד למועדונים אחרים בארץ, באר שבע החליטה להביא לישראל זרים ללא סיוע בסוכנים מקומיים. על פניו מדובר ביתרון שכן באר שבע הפכה לקבוצה יוזמת בשוק העברות ואין לה תלות בסוכנים שהאינטרס המוביל שלהם הוא כלכלי. בינתיים היתרון הזה טרם מומש או הוכח כיעיל. באר שבע גם הוכיחה שהיא מוכנה לרכוש שחקנים מקבוצות בחו"ל ולא לצרף רק שחקנים חופשיים. אפילו שכר גבוה לא מרתיע את אלונה ברקת: לתומאש פקהארט שולם 400 אלף יורו לעונה ולאיסק קואנקה חצי מיליון.
קואנקה. הגיע בקול תרועה רמה(צילום: עוז מועלם)
שניהם עזבו בתום עונה אחת בכפוף לפיצוי כספי. בעונה שעברה, לאור הכישלונות בתחום, החליטו במועדון שהכי טוב מבחינתם לצרף זרים מקבוצות אחרות בארץ, כאלה שהוכיחו את עצמם בליגת העל ולכן, בתיאוריה לפחות, הסיכוי להשתלבותם בקבוצה יהיה גבוה יותר. כך הגיעו אריק סאבו, קווין טאפוקו ונייג'ל הסלביינק (במקרה שלו כאמור בהרבה מאוד כסף). שניים מהם היו בקיץ בקבוצת המנודים עד שעזבו.
בחזרה לקארייו: מועמדותו לבאר שבע נחשפה מספר חודשים לפני חתימתו הרשמית. הביקורות על המהלך הגיעו מהרגע הראשון שכן הרזומה שלו הראה שכיבוש שערים, המשימה העיקרית של חלוץ, זה לא בדיוק הצד החזק שלו. בבאר שבע טענו שהליגה השניה בספרד, ממנה הגיע השחקן, חזקה בהרבה מהליגה הישראלית ושגם המאמנים הספרדים של אתלטיקו מדריד שמאמנים במחלקת הנוער של באר שבע, המליצו עליו. הבאתו לא הביאה לשינוי בסטטיסטיקה העגומה של באר שבע בעידן ברק בכר בנוגע להצלחה בצירופם של שחקנים זרים.
קארייו. הגיע עם המלצות(צילום: הרצל יוסף)
גם ג'מי מארין, הזר השני שהגיע הקיץ, עשוי בקרוב מאוד לקבל את הטייטל בקהל כ"מאכזב", משם ההיסטוריה מוכיחה שהדרך החוצה קרובה. בכלל נראה שלדעת הקהל יש השפעה גדולה על היחס של המועדון לזרים שהוא מביא. נדמה שמבחינת אוהדי באר שבע או שיש "קליק מיידי" או שצריך לשלוח את הזר לביתו ועדיף כמה שיותר מהר. אין באמצע. אלונה ברקת ואנשיה כבר הודו שלשחרר בעונה שעברה את השוער היווני יאניס אנסטיס אחרי משחק וחצי ואת ז'וליאן סטו הצרפתי אחרי שישה הייתה טעות ושנדרשת סבלנות גדולה יותר עם שחקנים זרים. מקרה קארייו, שטרם השלים אפילו משחק אחד מלא, מלמד שהמציאות שונה מכך.
לפנייה לכתב/ת 
מיחאי קורהוט
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
