ביצועים? השכר במגזר הציבורי מושפע פחות מדי מהישגי העובדים
השירות של עובדי הממשלה איטי ולא יעיל? שיפור של שיטת התגמול הנוכחית, שמושפעת יותר מדי מהשכלה פורמלית, ימריץ אותם להשתפר ולייעל את השירות - ועימו את כל פעילות המשק
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יותר מ-100 אלף שקל בחודש: שיאני השכר בגופים הציבוריים
מהמפכ"ל לשעבר עד הרמטכ"ל: השכר במגזר הציבורי
המשבר בקרנות הפנסיה הוותיקות: סכסוך עבודה כללי במגזר הציבורי
אחת הסיבות לסרבול היא מספר ההליכים הבירוקרטיים ורמת הדיגיטציה שלהם. אך עולה השאלה אם חוסר היעילות שניכר לעיתים בשירות הציבורי קשור גם באיכות כוח האדם. בנק ישראל בדק לעומק את סוגיית כוח האדם במגזר הציבורי במסגרת הדוח ל"העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה", שפורסם באחרונה. במחקר נבדקו מיומנויות המחשוב של עובדי שירות הממשלה, לפי נתוני PIAAC (סקר שנערך בחברות ה-OECD הבוחן מיומנויות שונות ומאפשר השוואה בין המדינות).
הבשורות הטובות: מיומנויות עובדי המגזר הציבורי בישראל לא נופלות מאלו של המגזר הציבורי במדינות הנחשבות ליעילות בתחום, כמו שוודיה ודנמרק. זאת ועוד: הם גם צעירים ממקביליהם במדינות אחרות, ונעזרים בתדירות גבוהה במיומנויות טכנולוגיות.
כלומר, לא נראה שיש בעיה באיכות העובדים, ובכל זאת, השירות פחות יעיל. אז איפה הבעיה? בבנק ישראל העלו השערה כי החסם ליעילות נובע ממנגנון התגמול לעובדים. במחקר נמצא כי עובדי המגזר הציבורי כמעט שאינם נמדדים על ביצועים, וכי מנגנון התגמול שלהם מתבסס יותר על נתונים כמו ותק והשכלה. כצפוי, במגזר העסקי פערי השכר גבוהים יותר בין העובדים, אך מניתוח שביצע הבנק עולה כי בעוד שבמגזר העסקי פחות מ-20% מפערי השכר מוסברים ברמת ההשכלה, במגזר הציבורי היבט זה משפיע בממוצע על כ-25% מהבדלי השכר בין העובדים.
נדרשת פחות השפעה לפרמטרים יבשים כמו השכלה וותק
ואם בוחנים את השפעת ההשכלה הפורמלית לעומת המיומנויות? בישראל, לפי המחקר, שיפור בהשכלה הפורמלית הכפיל את הגידול בשכר לעומת שיפור במיומנויות העובד. בחו"ל, במגזר הציבורי ההשפעות של השכלה ומיומנויות על השכר זהות, ובמגזר העסקי המצב הפוך: עובדים מתוגמלים יותר עבור יכולות לעומת עבור ההשכלה הפורמלית שלהם.
משמעות המחקר היא שיש לשפר את מנגנוני התגמול לעובדי המגזר הציבורי: פחות השפעה לפרמטרים יבשים כמו השכלה וותק, ויותר השפעה לביצועי העובדים, כדי לתת להם מוטיבציה להצטיין.
על שיטת התגמול במגזר הציבורי להישאר שונה מבמגזר הפרטי. עובד במגזר הפרטי עובד למען מנהליו ולמען פרמטרים ברורים כרווחיות החברה והיקף פעילותה העסקית, אך במגזר הציבורי המצב מורכב יותר, והוא אמור לשרת לא רק את מנהליו אלא גם את הציבור, ויש להיזהר מגמישות יתר במנגנון השכר שעלולה להוות פתח לשחיתות או לאפליית עובדים לפי קרבתם למנהלים.
ב-2020 צריכים להיחתם כמה הסכמי שכר גדולים במשק, ובראשם הסכם המסגרת עם ההסתדרות לעובדי המגזר הציבורי. הכותרות כמובן יתמקדו בתוספות השכר שיחולקו, אך חשוב לשים לב לשיטת התגמול ולגמישות במתן התוספות, ולהתבסס יותר על הישגים. זה ייתן לעובדים מוטיבציה להשתפר ולייעל את השירות הציבורי - ועימו את פעילות המשק.
לפנייה לכתב/ת 
