עוזרים לאבינעם שנפצע בצוק איתן לחזור להשתמש ברגליו
משרד הביטחון סירב להכיר באבינעם בוכריס, לוחם שלקה בניוון שרירים אחרי צוק איתן וכיום מתנייד רק עם כיסא גלגלים, כנכה צה"ל. המשמעות: בוכריס ובני משפחתו יצטרכו לממן בעצמם טיפול חדשני ויקר למחלה הקשה בדרום־קוריאה. כעת חבריו לשירות עושים מעשה ‑ ויוצאים למענו בקמפיין מימון המונים
ללא הכרה כזאת, בוכריס ובני משפחתו אמורים לממן בעצמם טיפול חדשני ומועיל למחלה בדרום קוריאה, שעלותו כמה מאות אלפי שקלים. חבריו לשירות ובני משפחתו לא נשארו אדישים, ופתחו בקמפיין מימון המונים למימון הטיפול, אליו מתכוון בוכריס לצאת בפעם השנייה.
"אבינעם הוא טיפוס נלחם שלא נכנע למחלה, אבל כשפתח את המכתב וראה שלא מכירים בו כנכה צה"ל, זה היה אחד הרגעים הקשים עבורו. הוא ממש בכה", אמר אחיו מתנאל. בהודעה ששלחה לבוכריס היחידה לתביעות וקביעת זכאות באגף השיקום של משרד הביטחון נכתב לבוכריס כי "לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין מחלת ה־ALS".
לפי בני משפחתו, באחד מימי הלחימה במבצע הוא הבחין, כשהיה נהג טנק, בטיל נ"ט ‑ כדור אש שנע במהירות לעבר הטנק שלו. הטיל שנורה עמד לפגוע פגיעה ישירה בטנק, אך בוכריס הצליח להסיט אותו ובכך הציל את חייו ואת חיי חבריו.
פרקליטו של בוכריס, עו"ד אלי סבן, הגיש אתמול ערעור לבית משפט השלום בתל־אביב על החלטת משרד הביטחון. "אין ספק שאבינעם סבל מטראומה מהלחימה ומהמראות הקשים שחווה בצוק איתן", טען סבן, "וזה התפרץ אצלו מספר שבועות אחרי המבצע הצבאי, כשהגוף שלו החל לזייף ולהיכשל בביצוע פעולות פשוטות. יש בידינו תצהירים של חבריו לפלוגה, שהבחינו בשינוי במצבו הגופני שבועות אחרי הלחימה. בבדיקה נמצא כי מדובר בהתפרצות שהלכה והידרדרה, עד למצבו הקשה מאוד היום".
לפי האח מתנאל, כמה שבועות אחרי סיום המבצע ב־2014 התחילו אבינעם לסבול מבעיות ומכאבים באצבעות. "פתאום הוא נופל, פתאום הוא לא מצליח לשחק כדורגל או לרכוב על אופניים", אומר מתנאל. "זה הלך והידרדר, עד שאיבחנו כי לקה בניוון שרירים".
חמש שנים אחרי שפרצה המחלה, מצבו של בוכריס (המתגורר בדירת שותפים בכפר יונה, יחד עם חבריו לשירות שבחרו לחיות איתו) הלך ודעך. כיום הוא מרותק למיטה, מתנייד באמצעות כיסא גלגלים, לא מצליח לדבר ומתקשר עם הסביבה רק באמצעות מחשב. בוכריס נלחם כדי לשבור את הסטטיסטיקה, לפיה תוחלת החיים של הסובלים מהמחלה הוא 5־3 שנים. הוא לא מוותר, הספיק לבצע שני טיפולים חדשניים בבוסטון ואחד נוסף לפני למעלה משנה בדרום־קוריאה, כשהאחרון הצליח לעצור את המחלה ואת ההידרדרות במצבו. הטיפול הראשון מומן בעזרת מימון המונים שערכו בני משפחתו וחבריו, ובעזרת הכסף שנאסף, כחצי מיליון שקלים, הוא נסע לסדרת טיפולים בדרום־קוריאה.
"עבור בוכריס ההכרה בו כנכה צה"ל היא עניין של הבדל בין חיים למוות", אומר סבן. "בוכריס לא נלחם על תגמול כספי חודשי כנכה צה"ל. חשוב לו שיוכר כנכה צה"ל על מנת לממן את הטיפול הרפואי הטוב ביותר למחלה שלו, שהוא רוצה לבצע בשנית בדרום־קוריאה".
רוצים לתרום? היכנסו לאתר
לפנייה לכתב/ת 
