קורצקי עוקץ את המיליונרים / סיפור מחזור
המאמן שבעונות קודמות שיחק כדורגל בונקריסטי ומיישם את ההוראות שקיבל מאשר אלון הוכיח שהתערבות של בעלים היא לאו דווקא דבר רע. וגם: על מה מעידה ההצגה של קניקובסקי ומה תורמת מערכת ה-VAR למרות חוסר היעילות
מאמנים פחדנים, זהירות כרונית שמשתלטת על הליגה, טקטיקה שמסבירה את עצמה מעולה בחצים, אבל לא בכדורים שהולכים לרשת ואווירה כללית של "בואו נעביר עוד משחק בלי להסתבך" – ככה נראים יותר מדי מפגשים בליגת העל. אחרי שני מחזורים, מקבץ המשחקים "הגדולים" שהסתיימו בתיקו אפס, יכול לדכא גם את החסידים הכי נלהבים של הכדורגל הישראלי. עוד שנייה כבר יצוצו הסברים על "אפקט בלומפילד", שבעצם במבנה המחודש והענק הוא לא ממש מרגיש כמו בית ועוד שלל תיאוריות מקושקשות. אפשר לחסוך את זה מאיתנו ופשוט לשחק כדורגל שמאמין בקונספט המהפכני שנקרא גולים.
אבל במקום לקטר על הפחדנים, אפשר לקפוץ לרחוב אחוזה ברעננה ולארגן זר פרחים יפה למנחם קורצקי. שבוע אחרי שהקבוצה שלו הפועל רעננה כבשה 3 שערים מול מכבי חיפה בחוץ ועדיין הפסידה 4:3 הוא לא נבהל מבית"ר ירושלים העשירה והנוצצת (אחרי שער השוויון היא הייתה במומנטום), ושיחק מספיק התקפי כדי לנצח אותה 1:2.
והכי אהבתי את התגובה של המאמן בסיום הניצחון: "הייתי בטוח שנהיה בשלב הזה עם יותר נקודות". רעננה הצנועה פוגשת בשני המחזורים הראשונים את מכבי חיפה ובית"ר ירושלים וקורצקי לא חושש לעלות לדשא עם יומרות ועל הדרך לשגר עקיצה למועדוני המיליונרים.
אגב, זה אותו קורצקי שבעונות קודמות שיחק כדורגל בונקריסטי של קבוצה קטנה שרק רוצה לשרוד והקיץ קיבל מהבוס אשר אלון מסר שהוא רוצה קצת יותר שמח ואקשן. אז שתי תהיות בעניין: מי אמר שהתערבות בעלים היא בהכרח משהו רע? כמה פרחים מתוך הזר מתכוון קורצקי להעביר לבלם בית"ר דיוגו ורדאסקה?
ואם כבר הזכרנו את ורדאסקה אי אפשר להימנע מהשאלה שמציקה לאוהדי בית"ר: האם ייתכן שרוני לוי המסודר והשיטתי שילב בהרכב בלם חדש שטרם התאקלם והגיע לתיאום מינימלי עם חבריו להגנה? בגול הראשון היה נדמה שהוא מתאמץ להיכנס ליוטיוב עם סרטון בסגנון "קלטו את הבלם הקרוע הזה".
קניקובסקי מרגש
גבי קניקובסקי היה השחקן שהחמיץ את הפנדל האחרון של מכבי נתניה בגמר הגביע לפני שלושה חודשים וחצי. דקה אחר כך הוא נראה מפורק, אבל הבטיח לאוהדים "אני חייב לכם ועוד אחזיר".
מאז הגמר הטראומטי ההוא בחודש מאי, אוהדי נתניה (ואני ביניהם) מסתובבים עם צלקת שגם הדגל הכי גדול ומתנפנף בטריבונה לא מצליח להסתיר. שילוב של מועקה שמסרבת להשתחרר וחשש מההכרה המאיימת של "אנחנו נחמדים מדי בשביל לקחת תארים".
הניצחון המשכנע על נס ציונה (להירגע, כולם עולה טרייה) ושלושת הבישולים של קניקובסקי לא הקהו או החזירו דבר, אבל הם שוב מעידים את מה שידעו בטריבונה הנתנייתית כבר
מזמן: בקישור של דראפיץ את ברדה צומח יופי של כדורגלן והוא אחד האהובים והמרגשים בצהוב.
על מתחזים וסודוקו
ועוד שלוש הערות לסיום.
1. מערכת ה-VAR בישראל עדיין לא עובדת הכי חלק והכי ביעילות, אבל היא כלי מצוין במלחמה הצודקת מכולם: שיימינג למתחזים. תשאלו את דור פרץ.
2. טל בנין שוב פוטר, שוב התראיין בלהט ושוב מחה על הדימוי שלו כנכשל סדרתי. טוב, שכנעת אותנו – אתה בכיין סדרתי.
3. יש קלישאה אחת מגוחכת יותר מ"ספגנו גולים מכדורים נייחים" - מאמנים שמסבירים ברצינות תהומית ש"פגרת הנבחרת הגיעה לנו בזמן". הלו, מה עשית כל הקיץ? סודוקו?