כמעט 500 קמ"ש על הכביש - בוגאטי מדהימה שוב
בוגאטי קבעה שיא מהירות שנחשב עד לפני שנים אחדות לבלתי הגיוני עבור מכונית סטנדרטית לכביש - אם כך אתם רוצים להתייחס לשירון הסנסציונית
בוגאטי מנפצת את שיא המהירות למכונית כביש ומתקרבת ל-500 קמ"ש. שיא מהירות
נוסף ליצרנית הרכב בוגאטי, הפעם לגרסת קצה של השירון:
490 קמ"ש, 60 קמ"ש מהר יותר משירון "רגילה" ו-33 קמ"ש יותר ממחזיקת השיא עד עתה, קוניגסג אגרה RS.
אף שמדובר לכאורה במכונית סדרתית, זו אינה מכונית שתוכלו לרכוש סתם כך באולם התצוגה של בוגאטי, גם בהנחה שאתם מחזיקים את מיליוני האירו הנדרשים בחשבון העו"ש שלכם. כדי לקבוע את השיא עברה המכונית בששת החודשים האחרונים סדרת התאמות ושינויים שנועדו להתאים אותה לאתגר. השינוי המכאני העיקרי התבטא בתוספת כוח למנוע ה-W16 בנפח 8.0 ליטרים המוכר, שמשחרר כאן בעזרת ארבעה מגדשי טורבו 1,600 כ"ס, 100 כ"ס יותר משירון רגילה. תיבת שבעה הילוכים כפולת מצמד והנעה כפולה-קבועה נותרו ללא שינוי.
בבניית אב הטיפוס השתתפה גם יצרנית מכוניות המרוץ האיטלקית ד'לארה, שסייעה בהתאמת המכונית מבחינה אווירודינמית, עם פגוש קדמי בעל פתחי אוורור ומסיטי אוויר שונים, יחד עם תוספת פתח יציאת אוויר מאחורי בית הגלגל הקדמי. החלק האחורי הוארך במקצת עם מיקום שונה לרביעיית המפלטים, במטרה לאפשר מסיט אוויר גדול יותר בתחתיתו. יצרנית הצמיגים מישלן פיתחה יחידות מחוזקות וייעודיות המסוגלות לעמוד בחום האדיר שנבנה בהן, יחד עם מהירות סיבוב אדירה: 68 סיבובים בשנייה.
שיא המהירות נקבע במסלול ניסוי של פולקסווגן צפונית לוולפסבורג, הכולל ישורת סופר-ארוכה באורך 8.7 ק"מ. מאחורי ההגה ישב אנדי וולש, נהג המבחן הראשי של המותג ומנצח 24 השעות של לה מאנס (1988) בעבר. וולש הוא גם זה שקבע - באותו מסלול - שיא מהירות של 386 קמ"ש עם מקלארן F1, אי שם ב-1998.
"הנהיגה חייבה אותי לרמת ריכוז סופר-גבוהה, מכיוון שנדרשתי לשמור על 200 קמ"ש ביציאה מהעקומה הצפונית של המסלול, ואז ללחוץ על דוושת התאוצה עד תום בנקודה מדויקת, כשאני מחזיק אותה כך במשך כ-70 שניות לפני הבלימה הנדרשת כדי לצלוח את העקומה הדרומית. השירון ביצעה את זה בקלות, מזג האוויר היה מושלם וכל הצוות הטכני ביצע עבודה נהדרת", אמר.
בוגאטי שירון