פצצת ענק ומל"טים לריגול: כך כמעט תקפה ישראל באיראן
ארה"ב של אובמה בנתה "אתר גרעין איראני" במדבר האמריקני, החריבה אותו בפצצות ענק בניסוי – ושר ההגנה פנטה הראה את הסרטונים לשר הביטחון דאז ברק. תחקיר מקיף של "ניו יורק טיימס" חושף גם את הלוויינים האמריקניים שעקבו אחרי המל"טים ששיגרה ישראל מאזרבייג'ן לאיראן לצורכי ריגול ואת הדרמה בהכנות. "אם היה לי רוב הייתי תוקף", אומר נתניהו בריאיון נדיר
ריאיונות עם עשרות גורמים בכירים כיום ובעבר בארצות הברית, באירופה ובישראל חושפים כמה קרובה הייתה ישראל לתקיפת איראן ב-2012, את המעקב האמריקני אחר ישראל בזמן שזו עקבה אחרי איראן וגם ניסוי אמריקני של תקיפת "אתר גרעין איראני" עם פצצה במשקל 13 טון. התחקיר המקיף פורסם ב"ניו יורק טיימס", ובמסגרתו התראיין ראש הממשלה בנימין נתניהו ואישר כי התכוון לתקוף ב-2012: "לו היה לי רוב הייתי עושה את זה. חד-משמעית".
נתניהו התייחס גם לאפשרות שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ייכנס למשא ומתן מחודש עם איראן, לאחר שאמר בפסגת המדינות המתועשות כי הוא עשוי להיפגש בשבועות הקרובים עם נשיא איראן חסן רוחאני. נתניהו אמר כי הוא מבין שייתכן שגם טראמפ ייכנס לשיחות עם איראן, כמו אובמה, "אבל הפעם", הוא אומר, "תהיה לנו יכולת הרבה יותר גדולה להשפיע".
ב-2009 הורה הנשיא ברק אובמה בחשאי לצבא ארצות הברית וליחידות פיתוח האמל"ח המתקדם שלו להכין אופציה צבאית לתקוף ולהשמיד את מתקני הגרעין של איראן. עד אז לא הייתה אפילו בידי ארצות הברית (ובוודאי שלא בידי ישראל) יכולת שכזו. בעקבות ההוראה הזו פיתח צבא ארצות הברית פצצות ענק שכונו MOP (ראשי תיבות של Massive Ordnance Penetrator) - פצצה אדירה במשקל 13 טון, המוטלת ממפציצים בעלי כושר נשיאה חריג וחודרת בשלבים ובסדרת פיצוצים לכל בונקר.
כדי לבדוק אם הפצצה החדישה יכולה באמת לפגוע במתקנים האיראניים בנו האמריקנים בלב המדבר במערב ארצות הברית, ליד ניו מקסיקו, מתקן דמה תת-קרקעי הדומה בגודלו, בעומק שלו ובביצורים שלו למתקן הגרעיני החשוב והמוגן ביותר באיראן, זה הנמצא בפורדו, סמוך לעיר הקדושה קום. חיל האוויר האמריקני הפציץ את "פורדו" שבארצות הברית, ותיעד בשורת מכשירים וסרטי וידיאו את תוצאות ההפצצה. לפי התיעוד, המתקן נחרב לחלוטין.
כדי לשכנע את ישראל שלא לתקוף את איראן, ולהראות כי ארצות הברית - לו תידרש לכך בעת חירום - תוכל לעשות זאת, נקט לאון פנטה, שר ההגנה האמריקני ב-2012, צעד חריג. מקורות אמריקנים בכירים מספרים כי הוא הזמין אליו למשרדו את ברק, מקבילו בישראל באותה תקופה, והראה לו את סרטי הווידיאו הסודיים. ברק אמר לפנטה שהוא מתרשם מאוד.
האירוע הזה נחשף בתחקיר המקיף, העוסק ביחסים המורכבים שבין ארצות הברית לישראל בהקשר האיראני ב-15 השנים האחרונות. על הכתבה חתומים הכתב לענייני ביטחון לאומי של ה"טיימס" בוושינגטון, מארק מאזטי, ורונן ברגמן, והיא נכתבה בשיתוף פעולה עם קבוצת עיתונאים גרמנים, אנשי השבועון הגרמני "די צייט", המפרסם גם הוא היום כתבה בנושא.
בשנה האחרונה ראיינו העיתונאים עשרות גורמים בכירים בעבר ובהווה שנגעו בנושא האיראני בארצות הברית, באירופה ובישראל, ובהם גם שר ההגנה פנטה, שמספר רבות על הניסיונות האמריקניים לשכנע את ישראל שלא לתקוף את איראן. מרואיינים אחרים הם הבכירים הישראלים שהיו מעורבים בנושא, ובראשם נתניהו, ברק, בני גנץ, משה יעלון, יעקב עמידרור ועוזי ארד. כולם יחד פורשים עלילה מרתקת ודרמטית על שתי מדינות בעלות ברית ששתיהן ראו באיראן סכנה, אבל חשבו על דרכים שונות מאוד להילחם בה, ובין לבין נפערה ביניהן תהום של חוסר אמון, ולעיתים גם מלחמה פוליטית מהחריפות שידעו שתי המדינות.
טיסות צילום מבסיסים סודיים באזרבייג'ן
הכתבה חושפת שורה של גילויים על מאחורי הקלעים של ההכנות הישראליות לתקיפה באיראן והמאמצים האמריקניים למנוע אותה. כך, למשל, נחשף כי בעת שישראל ריגלה אחרי איראן, ארצות הברית ריגלה אחרי ישראל בניסיון לגלות אם ומתי תתקוף. לפי התחקיר, לוויינים אמריקניים גילו שישראל משתמשת בבסיסים סודיים באזרבייג'ן כדי להוציא משם כלי טיס בלתי מאוישים למשימות ריגול וצילום באיראן, כהכנה לקראת תקיפה.
ביולי 2012 ניטר המודיעין האמריקני תמרוני מטוסים לא שגרתיים של חיל האוויר, מה שהתפרש, יחד עם עוד סימנים, כהכנות להתקפה ישראלית. ישראל אכן התכוננה להתקפה, ובכיר ישראלי אומר כי העת הזו הייתה הפעם הראשונה שבה הוא באמת האמין כי נתניהו וברק מתכוונים להורות למפציצים לצאת לדרך.
ראשי הצבא וקהילת המודיעין העלו שורה ארוכה של בעיות ביחס התקיפה שאותה יזמו נתניהו וברק. הרמטכ"ל לשעבר, וכיום יו"ר כחול לבן בני גנץ, אמר ל"טיימס" כי "המבצע באיראן הוא לפתוח מערכה מול מדינה, תוך דילוג על שתי מדינות בדרך, עם טווח מטורף בינינו לבינם. אף סרט קולנוע שעשו לא היה מורכב כמו מה שאנחנו היינו עשויים לבצע כדי להשלים את המשימה. גם מי שלא הכיר את המודיעין מבין שמדובר באירוע מורכב ביותר, ואם מביאים בחשבון את ההשפעה שתהיה לו על מדינות אחרות - אירוע אסטרטגי ברמה העליונה, וכך יש להתייחס אליו".
למרות ההסתייגויות, נתניהו רצה לאשר את המבצע. האמריקנים נלחצו, לא רק מעצם האפשרות שישראל תתקוף אלא גם בגלל העיתוי. "זה בהחלט חלף במוחנו שישראל עשויה לראות בכך יתרון לתקוף ממש לפני הבחירות בארצות הברית", אומר דן שפירו, שגריר ארצות הברית בישראל באותה תקופה. החשש היה שישראל עשויה להאמין שהיא "יכולה לכופף את ידה של ארצות לתמוך בישראל (אם האיראנים יגיבו), כי אחרת ניתן להאשים את הנשיא אובמה בכך שהוא נטש את ישראל ברגע שבו נזקקה לעזרה".
"ביביסיטינג" אמריקני
בעקבות מברק בהול של השגריר בתל אביב שפירו לבית הלבן החלו האמריקנים ברכבת אווירית של בכירים שהגיעו כל שבוע-שבועיים לישראל. את התנועה החריגה הם כינו "ביביסיטינג", על משקל "בייביסיטינג" (שמרטפות). היו תמיד סיבות ענייניות להגעת אותם בכירים, אבל הסיבה האמיתית הייתה שהאמריקנים פשוט רצו שיהיה מישהו על הקרקע בישראל. "זה לא נעלם מההבנה שלנו שביקור של בכיר אמריקני קנה לך שבועיים - לפני הביקור ואז אחרי הביקור," אומר שפירו. "עבור גורם ישראלי פירושו לדעת שאתה לא יכול לתקוף בלי להרגיש שאתה מרמה בכיר אמריקני, שיושב באותו זמן במשרד שלך".
ארצות הברית כה חששה מפני תקיפה ישראלית שתאלץ אותה להיכנס למלחמה נגד איראן, שטום דונילון, היועץ לביטחון לאומי של אובמה, התקשר לבכירים בפנטגון וב-CIA וזימן בבית הלבן סדרת ישיבות שנמשכה יומיים כדי לבחון תסריטים שונים של מה שיקרה כתוצאה מתקיפה ישראלית. בנפרד, גנרל ג'יימס מאטיס, ראש פיקוד מרכז של צבא ארצות הברית ולימים שר ההגנה בממשל טראמפ, הפציר ב-CIA לנסות לאתר את כל משגרי הטילים האיראניים - כדי שהם יהיו בין היעדים הראשונים של תקיפה אמריקנית במקרה שהפצצה ישראלית הייתה מכניסה גם את ארצות הברית לסכסוך. דונילון ופנטה הגיעו לישראל כדי להזהיר את נתניהו במילים חריפות שלא יתקוף לפני הבחירות.
נתניהו: "זה לא היה בלוף, זה היה אמיתי"
עד היום פורסם לא מעט על הכנות ישראליות להתקפה באיראן, אבל ראש הממשלה אז והיום, בנימין נתניהו, מיעט אם בכלל להתייחס לדברים. היו כאלה בישראל ובארצות הברית שטענו כי מדובר היה בבלוף של נתניהו וברק, מכשיר להפעלת לחץ על ארצות הברית כדי שתפעל בעצמה או תחריף את הסנקציות על איראן. בריאיון לכתבה שהתקיים במשרד ראש הממשלה באמצע אוגוסט אמר נתניהו בפעם הראשונה במילים ברורות כי "זה לא היה בלוף. זה היה אמיתי, ורק בגלל שזה היה אמיתי האמריקנים באמת חששו מזה. האם התכוונתי לעשות את זה? התשובה היא כן. לו היה לי רוב הייתי עושה את זה. חד-משמעית".
עם זאת, נתניהו מאשר כי "הידיעה שאנחנו מסוגלים ומוכנים לתקוף השפיעה מאוד על האמריקנים ועל המעורבות שלהם בעניין איראן". לדבריו, "ככל שהאמריקנים הבינו שההתקפה קרובה, הם העצימו את הסנקציות".
בתגובה לביקורת שהוטחה בו בידי בכירים לשעבר בשב"כ, בצה"ל ובמוסד אמר נתניהו בציניות כי כולם "מדינאים ואסטרטגים גדולים מטעם עצמם". ראש הממשלה אמר כי הם "אינם מבינים איך ארצות הברית פועלת. ארצות הברית זה לא רק הנשיא. זה קודם כל דעת הקהל, שדרכה אתה משפיע על בית הנבחרים וגם על הנשיא. ב-30 השנים האחרונות הופעתי אינספור פעמים בתקשורת האמריקנית ונפגשתי עם אלפי מנהיגים אמריקנים. פיתחתי יכולת השפעה מסוימת על דעת הקהל, וזה הדבר החשוב ביותר - היכולת להשפיע על דעת הקהל בארצות הברית נגד המשטר באיראן".
לפי נתניהו, יכולת ההשפעה הזו באה לידי ביטוי אחרי בחירתו של טראמפ. נתניהו מדבר בכתבה בהרחבה על המאמץ שעשה לשכנע את טראמפ לסגת מהסכם הגרעין, ועל השימוש שעשה בפירות פשיטת המוסד בטהרן וגניבת ארכיון הגרעין כדי "לחזק את החלטתו" של הנשיא לסגת, פירות שהציג בפניו בפגישה בבית הלבן. הוא מבין כי ייתכן שכמו אובמה גם טראמפ, שהראה כי אינו שש לתקוף את איראן, ידון עם האיראנים בניסיון למנוע מלחמה ולהגיע להסדר, "אבל הפעם", הוא אומר, "תהיה לנו יכולת הרבה יותר גדולה להשפיע".
"בוש אמר לברק: 'לא זה לא'"
הקשר ההדוק בין ארצות הברית לישראל בעניין האיראני – ואיתו המחלוקות – החל לפני יותר מעשור. ב-2007 התמנה אהוד ברק לשר הביטחון של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, ולפי "ניו יורק טיימס" הורה בכתב לצה"ל להכין תוכניות למתקפה גדולה על איראן. ראש הממשלה אולמרט הקצה משאבים אדירים וגיבוי רחב למאמץ החשאי של המוסד לעצור או לפחות לעכב את פרויקט הגרעין האיראני, אבל מצד שני סבר כי רבים הגזימו במיידיות של האיום האיראני. עמדתו, שאותה שחזר בשיחות עם ה"טיימס", הייתה כי "ישראל היא לא זו שצריכה להוביל את הפעולה הצבאית, אפילו כשיש הבנה שאיראן אכן עלולה להצליח לפתח פצצה. בדיוק כמו שלפקיסטן יש פצצה ודבר לא קרה, ישראל צריכה לקבל זאת ולשרוד עם איראן גרעינית".
באותה עת היו גם מחלוקות בצמרת האמריקנית, אז תחת הנשיא ג'ורג' בוש הבן. שר ההגנה האמריקני רוברט גייטס סבר כי תקיפת איראן תחזק את הגורמים הקיצוניים במשטר, ואמר כי יש להבהיר לאולמרט באופן ישיר כי אל לישראל לפתוח במתקפה חד-צדדית. סגנו של בוש הבן, דיק צ'ייני, התנגד בתוקף. הוא אמר כי יש צורך לתקוף את איראן, ולכל הפחות הבית הלבן צריך לאפשר לישראל לפעול. באוטוביוגרפיה של גייטס הוא נזכר בדברי צ'ייני: "20 שנה מעכשיו, אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, אנשים יגידו שממשל בוש היה יכול למנוע זאת".
במאי 2008 הגיע בוש לירושלים, לביקורו האחרון בישראל כנשיא. בוש התנגד בתוקף לתקיפה באיראן, והגיע כדי להבהיר זאת. במהלך פגישה עם אולמרט נכנס ברק לחדר, ולפי עדותו של אולמרט (ברק זוכר את הדברים אחרת) הוא נאם באריכות על האיום האיראני עד שבוש קטע אותו. "הוא דפק על השולחן ואמר - גנרל ברק, אתה יודע מה המשמעות של 'לא'. לא זה לא". ברק זוכר זאת אחרת. על פי גרסתו, כשהוא סיים את דבריו לנשיא, בוש פנה לאולמרט, הצביע ישירות על ברק ואמר: "האיש הזה מפחיד אותי עד עמקי נשמתי". כיום אומר ברק ל"טיימס" שעמדתו של בוש לא הייתה רלוונטית: "האמת היא שהאזהרה של בוש לא ממש שינתה לנו משהו, כי בסוף 2008 לא הייתה לנו תוכנית אמיתית ובת ביצוע לתקוף את איראן".
לפנייה לכתב/ת 
