תנו לנו ספורט, לא דעות אישיות
שידורי הספורט בטלוויזיה הפכו להיות עמוסים מדי במתקפות שלא במקום נגד אנשים שלא הואשמו בדבר ולא יכולים להגיב
ערוץ הספורט הישראלי, כהגדרתו הוא, עשה דרך ארוכה בהטמעת נשים בשידוריו לאורך השנים. כמובן שהדבר מבורך (שאלמלא אומר זאת אזכה לחיצי ביקורת על היותי חזיר שוביניסטי מן המעלה הראשונה), אך מוטב כי הערוץ יעסוק בראש ובראשונה בספורט.
אנו אוהדי הספורט המושבעים, אשר אין לנו ברירה אחרת, אולצנו לצפות עם השנים בכדורעף, כדורסל וכדורמים נשים, הגם שהדבר תפס מספר עשרות שניות בודדות מן המהדורה המרכזית, ולמרות שלרובנו ככולנו – אין עניין בכך! חשוב לציין – אינני מתנגד לספורט נשים כלל וכלל, אני אפילו צופה אדוק ואוהד מושבע של טניס נשים וג'ודו נשים, אך זאת משום שעסקינן בתחומי ספורט ברמה גבוהה. מה לעשות שכדורגל וכדורסל נשים טרם התפתחו לרמה שתיצור אצלי עניין? ולא, הוא לא יעניין יותר אם תדחפו לנו אותו.
כך גם אולצנו ללמוד כי ברצלונה היא הקבוצה של המדינה ושפפ גווארדיולה הוא גאון. ככה זה כשכל קולות ה"פרשנים" צורמים בטון אחד ואחיד. איש לא העז לומר כי ברצלונה של פפ הייתה בונקר התקפי ארוך וקשה לצפייה לכל מי שאינו אוהד ברצלונה, ושמאז שהוא נטול מסי ואינייסטה (הבאמת גאונים), פפ נכשל כישלון חרוץ מוחץ ומשפיל בזירה האירופית. לא. הוא גאון ויהי מה.
אבל את כל זה (בצער) עוד הסכמנו לספוג. המגמה החדשה בערוץ הינה המגמה הפמיניסטית. פמיניזם הינו בהגדרתו מאבק לשוויון מגדרי. נשים רבות המגדירות עצמן כפמיניסטיות למעשה לוחמות כנגד גברים ולטובת נשים, ובכך מעצימות את הפער בין המינים במקום לצמצם אותו, שלא לומר יוצרות אפליה על רקע מגדרי – בדיוק הדבר בו נועדה התנועה הפמיניסטית להילחם. הדבר מקומם שבעתיים כאשר הוא מגיע לפתח מרקעי. כבר שמעתי בערוץ הערה משותפת של מגישת החדשות ומגישת היציע במעבר שבין התוכניות לגבי ניימאר בפרשת האונס. חשוב לציין כי בזמן שידור ההערות הנ"ל השחקן לא הורשע בדבר, ולא למותר לציין כי הסרטון שנחשף כיומיים לאחר חשיפת הפרשה כמעט ולא מותיר ספק בחפותו. אך מיד היתה התנפלות הדדית על "הגבר השפל". ומה אם מחר תהיה זו תלונת שווא כנגד אחיכם או חברכם הטוב? האם גם אז תקפצו במיטב מילותיכן הפמיניסטיות לכאורה?
באותו נוהל קלוקל, דאגה אמש מגישה להלל את הפועל חדרה על שזרקה שחקן אשר הואשם בהכאת חברתו, ומיד דאגה אף לתבל בביקורת לפיה יכול להיות ולא היו נוהגים כך אם היה מדובר בשחקן טוב. ואני שואל, מי שמך להיות המבקרת המדינית? מי שמך לגזור את דינו של השחקן? האם היתה פסיקה בעניינו? האם דאגת, כעבודה עיתונאית בסיסית, לשמוע את קולו? האם ראוי לערוף ראשו בכיכר העיר של כל נאשם ומה לזה ולתוכנית ספורט?
מתי נוכל לשוב ולצפות בספורט נטו ב"ערוץ הספורט הישראלי", ואולי אולי אף נזכה שיישמעו שם גם קולות מגוונים נטולי אינטרסים? חבר פאנל ותיק בתכנית "היציע" שהיה גם מאמן הנבחרת אמר פעם כי "השחקן לא אשם, אשם מי שהביא אותו". אולי כדאי היה להקשיב לו.
הכותב הינו מרצה באוניברסיטת בר-אילן ומחבר הספרים "האביר בן זונה", "הממלכה התיכונה", וספר הילדים "מדהימונת".