מה עושים כשאסור להגיד "שינוי אקלים"?
מסע אל לב המאפליה של הכחשת המשבר הסביבתי בארצות הברית של 2019
הבעלים של האכסניה במערב מדינת ניו יורק היה אדם ציני ואינטליגנטי. שיחה ערנית התפתחה בינינו כששמתי לב לסטיקר בחירות של דונלד טראמפ שהוצמד למשקוף דלת הכניסה למבנה. "אני לא מאמין בשינוי האקלים", הוא הודה כששאלתי אותו בנושא, והתחיל לשטוח טיעונים ששוללים לדבריו את קיומה של התופעה, שנמצאת כיום בלב הקונצנזוס המדעי. כשהצבתי בפניו עובדות שסתרו את טענותיו, הוא פשוט אמר לי: "זה פשוט לא מרגיש לי נכון".
עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :
איך מוכרים קרנף?
בקרב רובם המוחץ של המדענים בתחום, קיומו של משבר אקלים נרחב וקיצוני, שהסיבה העיקרית להתרחשותו ולהחמרתו היא פעילות אנושית הכוללת שריפת דלקי המאובנים (פחם, נפט וגז טבעי) להפקת אנרגיה ולתחבורה, בירוא יערות ושינוי בשימושי הקרקע (בעיקר לצרכי חקלאות ובראשם ייצור מזון מן החי), שינוי האקלים שגורם לתופעות כגון עלייה בטמפרטורות ברחבי העולם והתרבותם של אירועי מזג אוויר קיצוני (כמו בצורות ושיטפונות), הוא עובדה מדעית שאין עליה עוררין.
בעבודתי ככתבת לנושאי סביבה ומדע כאן בישראל, אין ביטוי שנזכר בראיונות שאני עורכת עם מדענים ואנשי סביבה יותר מאשר "שינוי האקלים". גם משרדי הממשלה השונים בישראל מכירים בשינוי האקלים ובחשיבותו, וברבים מהם קיימת פעילות מקיפה (גם אם במקרים רבים לא מספיקה) שמטרתה להתמודד עמו ולהיערך להשפעותיו ולנזקיו.
עם זאת, בארצות הברית, הדעה לפיה כל המדענים הללו טועים (או משקרים) היא לא יוצאת דופן, כפי שנוכחתי בעצמי כשביקרתי לאחרונה במדינה במסגרת סיור בנושא מים לכתבי סביבה. "שינוי האקלים הצטרף לרשימת הדברים שלא מנומס לדבר עליהם בארוחת ערב בארה"ב - זה נהיה פוליטי מאוד", הסבירה לנו שרה שלזינגר, מנהלת עמותת קרן המים של טקסס (Texas Water Foundation), אחת הדוברות שפגשנו. "זה הפך לנושא דליק".
בסיור, שאורגן על ידי מחלקת המדינה האמריקנית ושבו השתתפו עיתונאים סביבתיים ממדינות שונות, הכרתי מקרוב את הכחשת משבר האקלים האמריקנית, לא רק כפי שהיא מתבטאת ברחוב - אלא גם ובעיקר בממשל. שם פגשתי וראיינתי מספר רב של בכירים שעוסקים בנושאי סביבה: פקידי ממשל מוושינגטון הבירה, קובעי מדיניות מגופי השלטון של מדינות שונות בארה"ב, מדענים ואנשי עמותות, ונחשפתי לתמונת מצב מדאיגה.
מדע תחת מתקפה
בארה"ב יש קולות שקוראים למאבק בשינוי האקלים, אבל הם נשמעים בעיקר מן האופוזיציה. עמדת הממשל הרשמית מתבטאת בצורה ברורה מאוד בפעולותיו של הנשיא, דונלד טראמפ, שהכחיש את קיומו של שינוי האקלים פעמים רבות במהלך השנים וטען, בין השאר, התבטא וצייץ לאורך השנים החל מ"מדובר במזימה סינית שמטרתה לפגוע בכלכלה האמריקנית" בנובמבר 2012, דרך "יש שינוי באקלים אך הוא משתנה לשני הכיוונים" ועד "זאת לא מזימה/מתיחה, אני חושב שיש כנראה שינויים, אך אני לא יודע להגיד שהם נגרמים על ידי האדם", ממש לאחרונה.
שלטונו עד כה היה רצוף בפעילויות אנטי-סביבתיות, ביניהן החלשה משמעותית של ההגנה על מיני בעלי חיים בסיכון, מינוי מכחישי אקלים ידועים למשרות סביבתיות בכירות, העזבת עובדי ציבור שקוראים למאבק בשינוי האקלים, העלמת התייחסויות לשינוי האקלים מאתרי אינטרנט ממשלתיים, וכמובן פרישה מהסכם פריז של האו"ם להתמודדות עם שינוי האקלים.
מדיניות ממשל טראמפ הורגשה היטב בכל אחת מהפגישות שלנו עם פקידי הממשל המרכזי של ארה"ב, בוושינגטון הבירה. כך, למשל, בפגישתנו עם אנשי מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA), נשאל הדובר, ד"ר תומס גרציאנו, מנהל מחלקת חיזוי מים בשירות מזג האוויר הלאומי (National Weather Service, NWS), שאלה פשוטה, לכאורה: האם הם, כגוף ממשלתי, לוקחים בחשבון את שינוי האקלים בתחזיותיהם. כשגרציאנו התחיל לענות על השאלה הוא נקטע מיד על ידי אשת יחסי הציבור שנכחה בפגישה, סוזן ביוקנן. "אני רוצה להבהיר שתום הוא לא פוליטיקאי, אלא מדען", אמרה בחדות. כשניתנה לו רשות הדיבור בחזרה, גרציאנו מלמל כמה מלים זהירות מאוד על כך ש"העבר כבר לא חוזה את העתיד", חתם את דבריו ב"זה כל מה שנוח לי לומר", ומיהר לעבור לשאלה אחרת.
למעשה, אף אחד מפקידי הממשל שפגשנו בוושינגטון לא העז להעלות על שפתיו את המילים "שינוי האקלים" או להודות בפה מלא שהתופעה אכן מתרחשת. עם זאת, הרושם שהתקבל היה שרבים מהאנשים האלה, שמתוקף תפקידם נאלצים להתמודד עם נזקי משבר האקלים באופן יומיומי, יודעים שמדובר בתופעה אמיתית, אכן פועלים כמיטב יכולתם על מנת להילחם בה במסגרת מגבלות התפקיד שלהם - ומתבטאים באופן זהיר רק על מנת שלא יפוטרו.
כשביקרנו בסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID), למשל, שמענו רבות על הסיוע שמעניקה הסוכנות למדינות מתפתחות. "אנחנו יודעים שיש עלייה בתדירות ובחומרת הבצורות והשטפונות במדינות אלו", הודה ג'ף גולדברג, ראש מחלקת המים בסוכנות, ופתח בהסבר מלומד על התכוננותם לעתיד העגום הצפוי. זאת הוא עשה מבלי להזכיר אפילו במילה את הסיבה הברורה להחמרת המצב במדינות המתפתחות, כאילו שמדובר בתופעה שפשוט מתרחשת מעצמה.
"העמדה שבה נוקטת הממשלה שלנו שגויה בעיני, אבל לאמריקנים אכפת מהנושאים האלה", אמר לנו תום הארווי, יו"ר הקרן העולמית לסביבה ולטכנולוגיה (Global Environment & Technology Foundation) - עמותה לא-ממשלתית שפועלת על מנת לספק מים למדינות מתפתחות, שבמסגרת תפקידו עובד רבות עם גורמים בוושינגטון. "בממשל ארה"ב יש אנשים רבים שעושים בכל יום את מה שהם חושבים שנכון, גם אם זה לא לגמרי תואם למדיניות הרשמית", אמר.
לא לוקחים את שינוי האקלים בחשבון
עם זאת, לא תמיד התפיסה האנטי-סביבתית מגיעה מלמעלה. רבים מפקידי הממשל הם מכחישי אקלים בעצמם, דבר שניכר מאוד בפעולתם. ניתן לראות זאת בבירור בגופי הממשל של חלק מהמדינות השמרניות יותר בארה"ב, שלהם כוח רב (על אף ש-50 המדינות שמרכיבות את ארה"ב כפופות בהיבטים רבים לממשל המרכזי בוושינגטון, הן נהנות גם מחירות רבה, ובתחומים לא מעטים הן מתפקדות למעשה כמדינות עצמאיות בתוך המדינה הגדולה).
אחת המדינות שבהן התופעה ניכרת היא טקסס. "כיום אין בטקסס מסה קריטית גדולה מספיק של אזרחים שמבינים ששינוי האקלים אמיתי", התלונן בפנינו ד"ר ג'יי באנר, פרופסור במחלקה למדעים גאולוגיים בבית הספר למדעי כדור הארץ ע"ש ג'קסון ומנהל המכון למדעי הסביבה במכללה למדעי הטבע באוניברסיטת טקסס. "בין אם המחוקקים של המדינה 'קונים' את שינוי האקלים או לא - הם לא פועלים לעצירתו. הצעת חוק אחר הצעת חוק נמעכת ולא מתקדמת לשום מקום".
ד"ר רוברט מייס, מרצה במחלקה לגאוגרפיה והממונה הראשי על מדיניות המים במרכז מדוז למים ולסביבה (The Meadows Center for Water and the Environment) באוניברסיטת טקסס, סיפר שחווה את הכחשת האקלים כשעבד במועצת פיתוח המים של טקסס (Texas Water Development Board), גוף ממשל של מדינת טקסס שעוסק בפיתוח משאבי המים שבה. "אנחנו לא טובים בשינוי אקלים", אמר. "כשעבדתי עבור המועצה התבדחתי שלמדינת טקסס יש מדיניות לא רשמית של 'אל תשאל, אל תספר' בנוגע לשינוי אקלים (Don't Ask Don't Tell, מדיניות שהייתה נהוגה בצבא ארה"ב, לפיה נאסר על חיילים להט"בים לדבר על נטייתם המינית – ר.ו.). לא יכולתי לומר 'שינוי אקלים' כשעבדתי עבור המדינה". לדבריו, אנשי הממשל בטקסס הם שמרנים מאוד, ורבים מהם טוענים ששינוי האקלים לא קיים. "לכן, שינוי האקלים לא נלקח בחשבון באופן מפורש בתכנון המים, וזה יכול להיות בעייתי מאוד", אמר.
חווינו את התופעה בעצמנו כשביקרנו בוועדת השוויון הסביבתי של טקסס, שאחראית על ניהול ושמירה על אספקת המים ואיכותם במדינה. כשנציבת הוועדה, אמילי לינדלי, נשאלה האם מדינת טקסס מכירה בשינוי האקלים, היא החלה לגמגם ולנוע באי נוחות בכיסאה. "אני לא חושבת שיש מדיניות קשיחה של המדינה בטקסס שאומרת שאנחנו מדברים על זה או שלא", אמרה. "אצלנו מדברים על אקלים כל הזמן. האם אנחנו משתמשים במילים 'שינוי אקלים'? לא יודעת. אבל רק שיהיה ברור, אני לא מפחדת להשתמש במילים האלה", התבדחה.
שאלנו את לינדלי האם חברי הוועדה לוקחים בחשבון את שינוי האקלים בחשבון כשהם מתכוננים לעתיד הצפוי. "הייתי אומרת שאנחנו לוקחים הכול בחשבון", ענתה. "אנחנו מדברים על הכול ואיך הכול משפיע על המצב. אנחנו לא אומרים ספציפית שזה שינוי האקלים שמשפיע על ההחלטות שאנחנו מקבלים, אנחנו מסתכלים על הכול". כששמעתי את דבריה, תהיתי האם פיזיקאי שעובד בממשלה, למשל, היה מעז לומר שייתכן שכדור הארץ הוא כדורי ולא שטוח, אבל שהוא לוקח בחשבון את כל האפשרויות - את כולן.
הכחשת האקלים בממשל האמריקני מקשה ומדכאת את המדענים במדינה, שמנצלים כל הזדמנות על מנת לנסות ולשנות את המצב. "זה מייאש אותי", מודה באנר, שעובד כחוקר באוניברסיטת טקסס. "עם זאת, אם מספיק אנשים יהיו פסימיים אנחנו יודעים מה תהיה התוצאה. אפילו שלא נראה שהעתיד מבטיח, לדעתי אין לנו ברירה אלא להיות אופטימיים, ולהמשיך ולנסות לגרום לשינוי התפיסתי להתרחש".
שינוי האקלים כבר כאן
חשוב לציין שבתוך אפלת ההכחשה קיימות כמה נקודות אור. העיר אוסטין, בירת טקסס, שנחשבת למעוז ליברלי בתוך המדינה, היא אחת מהם. "ממשלת טקסס לא מקבלת את קיומו של שינוי אקלים שנגרם על ידי האדם; הם לא ידברו על זה, לא יממנו את זה, לא יבדקו את העניין, לא יעשו שום דבר בקשר לזה ולא יודו שזה קיים", אמר לנו באופן מפורש דריל סלאשר, סגן המנהל לענייני סביבה ושימור ב"מי אוסטין" (Austin Water, החברה הממשלתית שתפקידה לספק מים לעיר), אדם מאפיר וממושקף עם מבטא טקסני כבד. "אבל אנחנו כן, כאן באוסטין, שהיא עיר די מתקדמת ומוכוונת סביבה. אנחנו מנסים להתמודד עם המציאות שיוצר שינוי האקלים".
דוגמה אופטימית נוספת מגיעה מקליפורניה, מדינה בעלת אופי שונה בתכלית מטקסס. כך למשל, כשנפגשנו עם ג'פרי קייטלינגר, מנהל מחוז המים העירוני של דרום קליפורניה (The Metropolitan Water District of Southern California), הסוכנות הממשלתית שאחראית על אספקת המים לעיריות באזור, הוא דיבר על שינוי האקלים בפתיחות מלאה. "אנחנו רואים שהמצב הטבעי מחמיר עם שינוי האקלים", אמר על הבצורות והשטפונות הרבים שפוקדים את האזור. "קליפורניה היא המדינה האגרסיבית ביותר בארה"ב בכל הנוגע לשינוי האקלים", התגאה בפנינו קייטלינגר. "בין השאר, הקטנו בחצי את השימוש שלנו בחשמל ב-30 השנים האחרונות ויש לנו מדיניויות אגרסיביות שמטרתן להפטר מכל דלקי המאובנים בקליפורניה".
צעדים כאלה הכרחיים על מנת לצמצם את מימדיו של שינוי האקלים, שהשלכותיו מורגשות כבר היום ושצפוי לשחק תפקיד משמעותי מאוד בעתיד הקרוב. "שינוי האקלים הוא לא עניין של אמונה, זה הקונצנזוס של הקהילה המדעית", אמר לנו באנר, מאוניברסיטת טקסס. "מוזר בעיניי שכשאנשים מכחישים את קיומו הם לא מכחישים ענפים אחרים של המדע, אפילו שכולנו משתמשים באותן שיטות. אם הרופא יאמר לך שיש לך סרטן, תגיד 'אני לא קונה את זה'? לא. יכול להיות שתלך לקבל חוות דעת שנייה - ובמקרה הזה יש לך המוני חוות דעת שניות של מדענים בנושא שגורסים ששינוי האקלים אמיתי".
"המצב הולך להחמיר. האקלים משתנה, וכולנו חייבים לעשות את כל מה שאנחנו יכולים כדי לנסות להקדים תרופה למכה", אמר לנו הארווי, מהקרן העולמית לסביבה ולטכנולוגיה. "אני מתעסק בנושא מזה 30 שנה, והמדע אומר לי שדברים הולכים להיות מאוד גרועים. אנחנו חייבים לטפל בעניין הזה, כי אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לנקודת האל-חזור".
"אצלנו בישראל הכחשת האקלים פחות ממוסדת, אבל יש קולות כאלה גם כאן", אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. "כבר חשבנו שהקולות האלה נעלמו, אבל הם צצו מחדש עם עלייתו של טראמפ". על פי יאיר, דוגמה בולטת לכך דווקא מגיעה ממשרד החינוך, שבאתר האינטרנט שלו נכתב במפורש ש"בסוגיית התחממות כדור הארץ אין תמימות דעים בקהילה המדעית", על אף הקונצנזוס המדעי הרחב מאוד שקיים בנושא זה בקרב חוקרי אקלים. עוד נאמר באתר שפוליטיקאים פועלים להפחתת טביעת הרגל הפחמנית האנושית "בשל הלחץ המופעל עליהם". "בנוסף, קיימים בשוליים כל מיני מדענים, כמו גיאולוגים, כימאים ואסטרונומים מאוניברסיטאות שונות בישראל, שהם מכחישי אקלים", אומר יאיר. "הם לא מדעני אטמוספרה ואף אחד מהם לא באמת חוקר אקלים, הם סתם ממחזרים טענות של מכחישי אקלים מארה"ב בצורה שיטתית כדי לערער על הקונצנזוס הברור שקיים בעולם המדעי", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה "
לפנייה לכתב/ת 
